כניסת מנויים
מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה בגין בניית תקרה נמוכה

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

או אז, הם גילו כי החלק התחתון של ריצפת תוספת הבנייה נמוך מתקרת הדירה ב-14-12 ס"מ. זאת – כך לטענת התובעים – בנגוד להיתר הבנייה, אשר קבע כי ריצפת ההרחבה של הדירה העליונה תהיה בקוו ישר עם תיקרת דירת הקרקע.
היתר הבנייה נידרש לצורך בניית ההרחבה, ולא לדירה עצמה.
"הפרות של דיני התיכנון והבנייה, על דרך של בנייה בלא היתר או מכוח היתר שאינו חוקי או בנגוד לתכנית המיתאר, הוכרו בפסיקה ככאלו המהוות בסיס מתאים לעוולה של הפרת חובה חקוקה, במסגרת תביעתו של 'השכן' (משמע - הבעלים או המחזיק של מקרקעין שכנים) כנגד הבונה-המפר" (ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה, ‏נתניה, פ''ד מו(5) 727, 745 (1992).
...
לפיכך, יש לדחות את התביעה גם נגד הוועדה המקומית.
סוף דבר התביעה נדחית.
התובעים ישלמו לנתבעת 3 הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 20,000 ש"ח, וסכום זהה לנתבעים 9-4 (יחדיו) (סך הכול – 40,000 ש"ח).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים מציינים שורה ארוכה של ליקויים ואי התאמות שנמצאו בדירה לאחר מסירתה, בהם: תיקרת חדר השינה של ההורים משופעת, אך לא כמתוכנן, גובה התיקרה נמוך מ 1.8 מטר בנגוד לתקנות, החדרים הם בגודל של 88% מהגודל המופיע בהיתר הבנייה ושעל פיו נערכו תשריטי אדריכל מטעמם.
מאחר והתובעים נאלצו להכין, לדבריהם, את כל התוכניות בעצמם והגישו אותן במהלך שנת 2015, טרם בניית הדירה, הם תיפקדו כאילו עסקו בבנייה פרטית בכוחות עצמם.
...
בענייננו, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות נחה דעתי כי אין לאפשר לנתבעת לבצע את התיקונים ואנמק.
בשים לב לכל האמור לעיל ומשקבעתי אחריותה של הנתבעת, יש לחייבה בפיצוי התובעים בנזקיהם כפי שפורט לעיל.
סוף דבר, הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים הבאים : סך של 140,318 ₪ בגין האיחור במסירת הדירה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הטענה לפצוי בגין ירידת ערך התובעים טענו בכתב התביעה כי הנתבעות בנו תיקרה נמוכה מהמוסכם ובקשו לחייב אותן לשלם פיצוי בסך של 200,000 ₪.
המומחה קבע במסגרת סעיף 6.27 לחוות דעתו כלהלן: "6.27. הטענה בסעיף 1: "גובה התיקרה בנכס נמוך מ- 250 ס"מ. לדוגמא: בסלון כ- 249 ס"מ, בממ"ד כ- 246 ס"מ, בחדר הילדים כ- 247 ס"מ. יוצא מכך, כי בפועל גובה התיקרה קטן ביחס לגובה המינימלי שנידרש ע"פ תקנות התיכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרותיו,) התש"ל- 1970, סעיף 2.03. לא ניתן לתיקון. מומלץ להתייעץ עם שמאי מקרקעין לגבי אפשרות ירידת ערך הנכס." בבדיקה, מצאתי ודעתי: הטענה לגבי גובה הקומה נכונה.
...
כאמור לעיל, הנתבעות לא חקרו המומחה, לרבות בשאלה מדוע סייג מסקנה זו כ"לא לסיכום".
מכאן שגם אם לא הוגש תצהיר המעגן טענה לעוגמת נפש, קיום ליקוי שלא מטופל זמן רב, וקיום ליקוי שלא ניתן לתקנו כגון גובה התקרה, מביא למסקנה שנגרמה עוגמת נפש.
סוף דבר ביהמ"ש מחייב הנתבעות לשלם לתובעים כלהלן: · הסך של 62,651 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד מציינים התובעים כי התיקון המבוקש נוגע בעקרו לתיקון סכומים בכל הקשור לשווי מ"ר בנוי ולשווי זכויות בנייה, תוך תיקון סכום התביעה לסך של 25 מיליון ₪ מטעמי אגרה, והובהר כי סכום התביעה מטעמי האגרה הנ"ל עודכן כך "שיהא פחות או יותר באותו היחס לסכום הנזק כפי שהיה בכתב התביעה המקורי". בגדרי סעיפים 12–13 התייחסו ב"כ התובעים להלכה הרווחת לשיטתם בבקשות לתיקון כתבי טענות.
לדבריו במסגרת התביעה קיימים ארבעה ראשי נזק מהותיים הנסמכים על שווי מטר בנוי או שווי זכויות בנייה "שזה מסתכם לסך כל הנזקים שנגרמו. אם לא יתוקן או אם תיתקבל הטענה שהשווי גבוה יותר, אז יש לי תיקרה נמוכה יותר" (עמוד 54, שורות 13–17).
...
דין טענתם זו של התובעים להידחות.
סוף דבר בפרשת מ.ר.ר.ג לעיל נפסק בין היתר כי: מושכלות יסוד הן כי לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ביחס להחלטות העוסקות בתיקון כתבי טענות, לרבות הוספה ומחיקה של בעלי דין מהתביעה, שכן אלו נוגעות באופן מובהק לניהול ההליך.
בנסיבות בקשת תיקון זו, ובהינתן כל המפורט מעלה, מסקנתי הינה כי יש לדחות את הבקשה.
לחצו כאן לקבלת מראה מקום

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני תביעה לקבלת שלושה סעדים: האחד, חיוב הנתבע להרוס את תיקרת התוספת שבנה לדירתו ולהתאים אותה לתוכניות ולהיתר; השני, חיוב הנתבע לבנות את החיזוקים ובעיקר העמודים סביב המבנה על מנת לאפשר לתובעות לבנות על פי ההסכם בין הצדדים; והשלישי, חיוב הנתבע לבנות קיר בטון במרתף אשר יפריד בין שטח המילוי לבין שטח המחסנים וימנע הפיכת המחסנים לדירת מגורים.
בורושינסקי העיד כי הסביר לכל הגורמים הרלוואנטיים כי בשל כך יש להתחיל לבנות את התיקרה נמוך יותר, כלומר שהגובה הפנימי יהיה פחות מ-2.70 מטר, על מנת שלא לחרוג מ-3 מטר גובה מרצפה לרצפה, אך הדבר לא נעשה, וכך נוצרה הבעיה (עמ' 61-67 לפרוטוקול מיום 8.6.23).
מאחר שהליך זה אינו עוסק בחלוקת העלויות בין הצדדים אין צורך להכריע סופית בעיניין זה. עם זאת, התובעת 2 ציינה בעדותה כי התובעות הסכימו להתחלק במחצית עלות החיזוקים, ולפיכך לצורך הבניה כמימון ביניים יש להורות על חלוקה שווה של עלויות הבניה בין הצדדים, וזאת מבלי לקבוע מסמרות בשאלה האם יוכל מי מהצדדים לידרוש החזר על חלקו בעלות זו בהתאם להסכם.
...
דין הטענה להידחות.
גם טענה זו דינה להידחות.
אשר על כן ישלם הנתבע לתובעות שכ"ט עו"ד בסך של 30,000 ₪ וכן החזר הוצאות משפט (הכוללות החזר אגרות, הוצאות מומחים והוצאות עדים).
לחצו כאן לקבלת מראה מקום
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו