הטענה לפצוי בגין ירידת ערך
התובעים טענו בכתב התביעה כי הנתבעות בנו תיקרה נמוכה מהמוסכם ובקשו לחייב אותן לשלם פיצוי בסך של 200,000 ₪.
המומחה קבע במסגרת סעיף 6.27 לחוות דעתו כלהלן:
"6.27. הטענה בסעיף 1: "גובה התיקרה בנכס נמוך מ- 250 ס"מ. לדוגמא: בסלון כ- 249 ס"מ, בממ"ד כ- 246 ס"מ, בחדר הילדים כ- 247 ס"מ. יוצא מכך, כי בפועל גובה התיקרה קטן ביחס לגובה המינימלי שנידרש ע"פ תקנות התיכנון והבנייה (בקשה להיתר תנאיו ואגרותיו,) התש"ל- 1970, סעיף 2.03. לא ניתן לתיקון. מומלץ להתייעץ עם שמאי מקרקעין לגבי אפשרות ירידת ערך הנכס."
בבדיקה, מצאתי ודעתי: הטענה לגבי גובה הקומה נכונה.
...
כאמור לעיל, הנתבעות לא חקרו המומחה, לרבות בשאלה מדוע סייג מסקנה זו כ"לא לסיכום".
מכאן שגם אם לא הוגש תצהיר המעגן טענה לעוגמת נפש, קיום ליקוי שלא מטופל זמן רב, וקיום ליקוי שלא ניתן לתקנו כגון גובה התקרה, מביא למסקנה שנגרמה עוגמת נפש.
סוף דבר
ביהמ"ש מחייב הנתבעות לשלם לתובעים כלהלן:
· הסך של 62,651 ₪ צמוד בתוספת ריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.