תביעה בגין אספקת דלקים ושמנים פגומים

בית הדין האיזורי לעבודה באר שבע סע"ש 53903-02-19 אבו עפאש נ' עמק שרה דלק ושמנים בע"מ לפני: כב' השופט יעקב אזולאי נציג ציבור (עובדים) – מר אריק חדד נציג ציבור (מעסיקים) – מר משה חסון התובע: מחמד אבו עפאש ע"י ב"כ עו"ד רון יוסף הנתבעת: עמק שרה דלק ושמנים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עמיחי סגל פסק דין

פניותיו אל הנתבעת לשם תיקון הפגמים בהעסקתו לא זכו למענה הולם.

התובע נחקר על האמור בתצהירו, לפיו תביעתו היא לפי שעתיים נוספות ביום, 20 משמרות בחודש, אך הוא לא ידע להשיב מהיכן הוא שואב נתונים אלה ולא ידע לספק הוכחה לכך שעבד שעתיים נוספות בכל משמרת (עמ' 11-10).

...

בהתאם לחישוב לפי צו ההרחבה, הנתבעת תשלם לתובע 4,250 ₪ בגין דמי חגים.

להלן טבלה: שנה תעריף יומי סכום שקיבל הפרש 2013 172 1,376 1,720-1,376= 344 2014 172 1,204 1,720-1,204 = 516 2015 186 1,488 1,860-1,488 = 372 2016 193 687 1,930-687 = 1,243 2017 200 1,200 2,000-1,200 = 800 2018 212 424 2,120*66% = 1,399 1,399-424 = 975 סה"כ ₪ 4,250 סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין ימי חופשה – סך של 1,638 ₪; בגין תוספת ותק – סך של 819 ₪; בגין דמי חגים – סך של 4,250 ₪.

התביעה לתשלום הודעה לעובד, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר, פיטורים שלא כדין, דמי הבראה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת, שעות נוספות ותוספת משפחה – נדחית.

רקע: בית הכרם אנרגיה בע"מ (להלן: "בית הכרם") היא בעלת תחנת דלק וסוכנות לשיווק מוצרי דלקים ושמנים.

אשר לתביעה בגין קזוז מדיוידנד, טענו לוי לפגמים באי המצאת דוחות חלוקת דיוידנדים.

אכן, מנהל בית הכרם העיד שבארוחות משפחתיות סוכם שבית הכרם תספק ללוי דור מוצרי נפט, אבל לא העיד שמרדכי לוי ביקש לספק לו מוצרי נפט, או שהסכים לשלם באופן אישי עבור מוצרי דלק שיסופקו ללוי דור בע"מ. לכך יש להוסיף את דברי מר סודרי, מנהל בית הכרם, בתצהירו לפיהם בית הכרם ראתה בחוב של לוי דור חוב של מישפחת לוי, ומרדכי לוי "היה ערב אישית גם בהיותו שליח מטעם אישתו". ספק אם אישתו היתה ערבה אישית, אבל אין ספק שמרדכי לוי לא היה ערב אישית בהיותו שליח מטעם אישתו, והעובדה שבית הכרם ראתה בחוב של החברה חוב של המשפחה אינה מספיקה כדי לחייב את מרדכי לוי בחוב החברה.

עיון נוסף בגרסת מר סעידה אל מול התמיהות האמורות, והעובדה שמר לוי לא נישאל בחקירתו הנגדית אפילו שאלה אחת בעיניין זה, מעלה שלא ניתן לבסס את הקביעה שמר לוי שלשל את הכספים לכיסו על עדותו היחידה של מר סעידה, ועל כן דין התביעה בתיק אזרחי 16010-03-18 להדחות בהעדר ראיה מספקת.

...

אני מקבל את טענת המשיבים בערעור שכנגד, שיש למחוק מהערעור שכנגד את כל הטענות באשר לתיק אזרחי 10250-05-18.

אני דוחה את טענת המערערים שכנגד, כאילו משום שהכרעתה של השופטת קמא בתיק הנוסף נכללה באותו פסק דין שבו הכריעה בשתי התביעות שנכללו בערעור העיקרי, ניתן לערער על פסק הדין בתיק זה בערעור שכנגד.

עיון נוסף בגירסת מר סעידה אל מול התמיהות האמורות, והעובדה שמר לוי לא נשאל בחקירתו הנגדית אפילו שאלה אחת בעניין זה, מעלה שלא ניתן לבסס את הקביעה שמר לוי שילשל את הכספים לכיסו על עדותו היחידה של מר סעידה, ועל כן דין התביעה בתיק אזרחי 16010-03-18 להידחות בהיעדר ראיה מספקת.

סיכום: על פי כל האמור לעיל, בתיק 33148-12-17 אני מקבל חלקית את הערעור ואת הערעור שכנגד, כך שהתביעה כנגד מרדכי לוי נדחית, והסכום שעל לוי דור בע"מ לשלם לבית הכרם יעמוד על 46,185 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.12.19.

בתיק 16010-03-18 אני דוחה את הערעור של המערערת.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5932/20 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותרים: 1. נתיבים אספקת דלקים ושמנים בע"מ 2. יחזקאל שינכה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל - רשות המיסים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד תמיר סולומון בשם המשיב: עו"ד יורם הירשברג ][]פסק-דין

כך או כך, גם אם ניתן היה לעשות זאת מוקדם יותר, לא מדובר בפגם המצדיק היתערבות בהחלטה.

זאת, כפי שציינה המשיבה, גם לאור הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפיה נידרשת "הסכמת היועץ המשפטי לנציבות מס הכנסה [...] בנוסף להסכמת נציג הפרקליטות או ועדת הפשרות" ("פשרה בתביעה שהמדינה צד לה – נוהל" הנחיות היועץ המשפטי לממשלה 6.1002, סעיף ה (התשמ"ה)).

...

אין, אפוא, יסוד לטענה כי המשיבה הפרה "את הסכמתה לחתום על הסכם" – ודין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילת התערבות בהחלטתה.

טענות העותרים במישור השוויון נדחות אף הן על הסף, בהעדר תשתית עובדתית המאפשרת לבחון את ההשוואה למעורבים אחרים בפרשת החשבוניות הפיקטיביות.

אשר על כן, העתירה נדחית על הסף – ועמה הבקשה להשיב לתגובת המשיבה.

המנוח נפטר מסרטן שלפוחית השתן, והתביעה בתיק זה עניינה בשאלה האם תנאי עבודתו של המנוח גרמו לליקוי, הן על דרך של מחלת מיקצוע והן על בסיס מנגנון המקרוטראומה.

במהלך עבודת הכבאות הנ"ל, המנוח היה חשוף לעשן, ולחומרים אחרים שהיו תוצרי השריפות שנפלטו מהחומרים, כגון מתכות, דלקים, שמנים, גומי, אסבסט, עצים, קוצים וכו'.

עם זאת, במסגרת תשובותיה הסבירה המומחית כי ערכה סקר ספרות עדכני ובהתאם ל, להחלטת הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן משנת 2022, והספרות העדכנית, היא משנה את עמדתה שכן אלו קובעים בבירור כי יש קשר סיבתי רפואי ישיר בין עבודת הכבאי לסרטן שלפוחית השתן ברמת וודאות מספקת.

לטענת התובעת לא נפל פגם בחוות דעתה של המומחית משעה שהתבססה בחוות דעתה על קביעותיו של IRAC אשר השתנו עם הזמן וחיזקו את הקשר הסיבתי בין המחלה לבין מיקצוע הכבאות המסגרת המשפטית החלטה על מינוי מומחה נוסף תיעשה בהתאם להנחיות כב' נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט-לבנה, בדבר מינוי מומחים, מיום 10.9.2019.

...

בנוסף לטענת הנתבע המומחית לא הסבירה כיצד הגיעה למסקנה שהשפעת עבודת המנוח על מחלתו הינה מעל 20% ולפי איזו נוסחה חישבה את הדברים האמורים.

כמו-כן הגיעה המומחית למסקנה שהעישון כגורם סיכון, אינו מבטל את עיסוקו של המנוח ככבאי כגורם סיכון.

סוף דבר בשים לב לכל האמור לא נפל פגם בחוות דעתה של המומחית אשר מצדיק מינוי מומחה נוסף.

על כן, הבקשה למינוי מומחה נוסף נדחית.

לטענת התובעת, הנתבעת אינה חולקת על סכום התביעה העיקרית בגין הדלק שסופק לה על ידי התובעת, אם כי, טוענת כי קיימת לה זכות לקזז את החוב מן הנזקים שנגרמו לה בעקבות אספקת סולר פגום לאחד מכלי הצמ"ח/באגר שבבעלותה.

באשר לארוע הנזק, טענה הנתבעת כי במהלך חודש 6/20 סיפקה התובעת תדלוקי שמן לבאגר שברשות הנתבעת תוך שהתדלוק האחרון בוצע על ידה לכלי זה היה ביום 29/6/20.

...

סבורני, כי לא עלה הן בידי התובעת והן בידי הנתבעת לעמוד בנטל ההוכחה להוכחת תביעתה של כל אחת, אולם, סבורני, כי יש בכך, כדי לחזק את גרסת הנתבעת כי הצדדים הסדירו ביניהם את המחלוקת תוך כדי פעולה והמשך עבודה שוטפת ומשותפת.

משכך, ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ולאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים במקביל לעיון בהפניות לנספחים, ולאחר ששקלתי את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, ועל יסוד הסכמתם לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין תביעותיהם של הצדדים להידחות; מחד גיסא, התובעת לא סתרה את טענות הנתבעת לקיזוז שבוצע מהחשבון הלכה למעשה ומאידך גיסא, הנתבעת אינה זכאית למלוא הנזקים הנטענים על ידה, הגם שאין מנוס מהתוצאה של דחיית שתי התביעות מקום שהתקבלה טענת הנתבעת בדבר הסכם קיזוז שיש בו כדי לכסות את נזקי הנתבעת.

על כן, הנני מורה על דחיית התביעה העיקרית והתביעה שכנגד.