"איני מקבל את טענת הנתבע, שיש לדחות את תביעת התובעים על הסף, בשל איחור במתן הודעת מחאה, בהסתמך על סעיף 26 לאמנה וסעיף 16(1) לתנאי ההובלה הכלליים, זאת משום שהתובעים הוכיחו קיומן של שיחות בדבר אי קבלת הכבודה וצירפו לכתב התביעה דו"ח על הודעת אובדן הכבודה כפי שדווח בטנריף" (תק (רח') 26281-09-11 יצחק גבע נ' אל-על נביתי אויר לישראל בע"מ, פורסם בנבו ביום 15/04/12).
הנתבעת לא טענה שהתובע הונחה להגיש את הטופס המסוים אותו היא דורשת בפרק זמן קצוב, כתנאי לקבלת פיצוי:
"סבורני כי מן ההגינות היה להפנות את תשומת ליבה של התובעת, בשיחותיה הטלפוניות עם מר דני פוגל, אחראי מטענים אצל הנתבעת, כי עליה לפנות בכתב בתוך פרק הזמן הקבוע באמנה וזאת כתנאי לקבלת הפצוי בגין הנזק הנטען לכאורה" (תא (ראשל"צ) 8423/04 ברק חלי נ' ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ, פורסם בנבו ביום 17/12/06).
...
יצוין, כי במקרים מסוימים, נאותו בתי המשפט אף לראות בהודעה טלפונית כהודעה מספקת בנסיבות העניין: "מסקנתי היא, כי בנסיבות המקרה שבענייננו, יש בהתקשרות הטלפונית בין הצדדים בכדי להתגבר על דרישת הכתב העולה בסעיף 26(3) לאמנה האף שלא נערכה בכתב, ולמלא אחר רציונאל הסעיף" (תא (ראשל"צ) 8423/04 ברק חלי נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, פורסם בנבו ביום 17/12/06.
לענייננו, יפים דבריו הממצים והמקיפים של כב' השופט ח' טרסי בתק (נת') 12033-10-11 ד"ר דיאנה סנד נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פורסם בנבו ביום 29/04/12, אשר בחן את שאלת הסמכות לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש, לאור לשון סעיף 29 לאמנה:
"השאלה המונחת לפתחי הנה האם רשאי אני להוסיף על הנזק הישיר בסך 1,600 ₪ שנגרם לתובעת גם פיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, ובלבד שסכום הפיצוי הכולל לא יעלה על הסכום המרבי שמתירה האמנה לפסוק, העומד בעת הזו כאמור על 5,800 ₪. לאחר שנתתי דעתי לטענות שנשמעו בנושא זה, לפסיקה שקדמה לכניסתה לתוקף של אמנת מונטריאול ולהוראות האמנה, לרבות האמור בסעיף 29 לאמנה, אני סבור כי יש להשיב בחיוב לשאלה זו ואנמק.
שוכנעתי, כי בנסיבות הייחודיות לתיק זה, לתובע ובנו אכן נגרמה מידה בלתי מבוטלת של עוגמת נפש המצדיקה פסיקת הוצאות בגין ראש נזק זה.
יצוין, כי בנסיבות דומות לנסיבות בהן עסקינן, כאשר נמנע מנוסעים לרכוש ביגוד וציוד, פסק כב' בית המשפט ששלילת פיצוי בגין עוגמת נפש, תהווה התעשרות שלא כדין של המוביל האווירי.
