תביעה בגין אי תשלום מלגות לתובע במהלך לימודי הדוקטורט

ביום 4.1.2010 ענתה ד"ר רות אסטרין, מנכ"ל הקרן לבריאות הסביבה לפרופ' סיגל סדצקי ממכון גרטנר, זאת בעקבות פניה של פרופ' סדצקי מיום 8.11.2009 בנוגע לתובע כמצוטט: "הקרן לבריאות וסביבה מתכבדת להודיעך כי אושרה מילגת שווה ערך למלגת דוקטוראט לד"ר עומר שגיא בגובה של 22,000 $ לשנה עבור שלוש שנים. המילגה מיועדת להתמחות של ד"ר שגיא באפידמיולוגיה ובריאות הציבור בהתמקדות בתחום בריאות וסביבה. תנאי המענק: המילגה תשולם ללא תקורה. בכל שנה יתבצע תשלום אחד, כאשר התשלום בשנה השנייה והשלישית מותנה בקבלת דו"ח היתקדמות של ד"ר שגיא מאושר וחתום על ידך. התשלום הראשון יועבר עם קבלת העתק חתום של מכתב זה על ידך ועל ידי ד"ר עומר שגיא... תשלום המענק מותנה בקבלת דרישת תשלום הכוללת את הפרטים הבאים: 1. שם המיתמחה. 2. מספר תקציבי אצלכם. 3. פרטים של חשבון הבנק של קרן מחקרים לבצוע העברה בנקאית. על מיסמך זה חתמו ד"ר סדצקי והתובע. ר' נספח 1 לתצהיר התובע. ונספחים 2-3 לתצהיר גב' סדצקי .

ביום 26.4.11 הוציאה פרופ' סדצקי מכתב לפרופ' ארנון אפק בנוגע לתובע: "ד"ר שגיא החל את התמחותו בבריאות הציבור ב-1.2.2010. לצערי בעת זו ובהמשך למכתבו של ד"ר עמיטל הווארד, מנהל פנימית ב', מתאריך 17.4.2011 איני סבורה כי ביכולתי להמשיך להנחות את ד"ר שגיא בהתמחות. מבחינת מקצועית , ביצע ד"ר שגיא את המטלות שלהן התבקש במהלך השנה בה שהה במחלקתי, בצורה סבירה. יש לציין כי במסגרת מטלותיו האקדמיות הגיע לועדה להפסקת לימודים עקב אי עמידה בבצוע עבודת פרוייקט גמר. לצערי גם אני נתקלתי במהלך עבודה לא תקין ובעיות אמינות, בדומה לאלו שצויינו ע"י ד"ר הווארד... ר' נספח 8 לתצהיר פרופ' סדצקי .

כמו כן הנתבעת 2 תשלם לתובע בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין: פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר תקינים בסכום של 5,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

...

אין אנו סבורים כי בנסיבות העניין יש לפסוק לתובע פיצוי בגין רכיב עגמת נפש וזאת שעה שהליך הפסקת העסקתו נבע גם בשל מחדלים שלו כפי שפורט לעיל.

סוף דבר: בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין ישלמו: הנתבעות ביחד ולחוד לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפרת הסכם: 61,614 ₪ .

בנוסף, ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות בגין תביעה זו בסך 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, אחרת יישא סכום זה הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

לפני תביעה שהגיש התובע נגד הנתבעת לתשלום סך 238,885 ₪ בגין טענות שונות שיש לו נגד הנתבעת בעיניין הפרה נטענת של התחייבות למתן מלגה וכן בגין הוצאת לשון הרע.

סטודנט חצוני מעוניין לעבוד מחוץ לאוניברסיטה ולפיכך אין הוא מקבל מלגה.

במהלך הריאיון ציין התובע, כי יש לו מלגה מאנגליה לתמיכה כלכלית במהלך לימודי הדוקטוראט שלו.

לטענת הנתבעת, בשלב מסוים שינה התובע את גירסתו ופנה למזכירת הדוקטורנטים בבקשה, כי תיתן לו מלגה מהפקולטה באופן זמני עד שהוא יקבל אישור על המילגה החיצונית, מאחר והוא מקבל דרישות לתשלום שכר הלימוד.

...

לפיכך, גם התביעה בגין לשון הרע נדחית.

סוף דבר לאור כל המפורט בפסק הדין לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 30,000 ₪.

עצם היתרחשות התאונה ושאלת החבות אינן שנויות במחלוקת, עם זאת עותרת הנתבעת לנכוי רעיוני של תשלומים שהיה התובע זכאי לקבל בגין תקופת הנכויות הזמניות אילו היה פונה למצות את זכויותיו בזמן.

עוד נטען, כי המועדים בהם פנה התובע לשם קבלת טפול רפואי, מלמדים על כך שהפנייה הנה מגמתית ולצורכי התביעה ולא בשל צורך רפואי.

התובע נימנע מלמסור אינפורמאציה אודות סכום המילגה ומקורותיה ולפיכך לא ניתן ללמוד אילו הפסדים נגרמו לתובע בפועל אם בכלל ולא ניתן לדעת אם לתאונה ישנה השלכה על תיפקודו בתקופה זו, אדרבא לא הייתה כל מניעה שהתובע יצרף אסמכתות לצורך הוכחת הסכומים שהתקבלו בתקופה זו, בין היתר מהמלגה או מכל מקור אחר ואף ניתן היה להסתפק בהמצאת תדפיסי חשבון בנק שבודאי היה בהם כדי לשפוך אור על הנזק הנטען על ידי התובע בתקופה זו בעטיה של התאונה ואשר הנו נזק מיוחד הטעון הוכחה.

בהתאם לעדות התובע במהלך תקופת לימודי התואר השני עד לסיום התואר בעוד כ- 4 שנים הוא מקבל מילגת לימודים- כאמור בפרק הנכות התפקודית, התובע נימנע מלצרף ראיות לגבי הכנסתו ממקור זה ולא הוכיח את ההפסדים שנגרמו בפועל ובשל כך אינני מוצאת מקום לפסוק פיצוי לגבי תקופה זו. בסה"כ הפסד לעבר- 27,132 ₪.

מחד,  התובע שבפניי הנו צעיר בגילו, שירת בצבא כקצין ביחידה ללוחמה אלקטרונית, בוגר תואר ראשון בפסיכולוגיה, במהלך התואר השני המשיך ללימודי תואר שלישי במסלול דוקטוראט במדעי המוח, עבד כעוזר מחקר ומפעיל מכשיר MRI, גילה חריצות והתמדה בעבודתו בבנק ישראל במשך שנים, העיד על כך שברצונו להישתלב בתחום ההוראה באקדמיה.

...

   לאחר שבחנתי את טענות הצדדים וראיותיהם ופרטתי את התרשמותי לעניין השתלבות התובע במעגל העבודה בעקבות התאונה כאמור בפרק הנכות התפקודית, הנני פוסקת את הפסדיו כדלקמן: בסיס שכר בהתאם לשכר הרבע שנתי שנקבע על-ידי המל"ל- 6,790 ₪ ברוטו, שהינם 6,540 ₪ נטו (צמוד למדד).

בנסיבות אלו, שוכנעתי כי אין לפסוק לתובע פיצוי בהתאם לחישוב אקטוארי מלא אלא בהתאם לשיטת החישוב הגלובאלי בסך של 85 אלף ₪.

סך נזקי התובע: הפסד שכר לתקופת  העבר-27,132 ₪ הפסד שכר לתקופת העתיד- 85,000 ₪ פנסיה- 13,456 ₪ עזרת צד ג'-10,000 ₪ הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה-5,000 ₪ כאב וסבל-29,402 ₪ סה"כ- 169,990 ₪ סוף דבר: הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לידי התובע סך של 169,990 ₪ בניכוי התשלומים כאמור לעיל, בתוספת שכ"ט עו"ד כחוק, בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לפני תביעה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 בגין נזקים שנגרמו לתובעת ליאורה דורי, עקב תאונת דרכים מיום 26.10.95.

יחד עם זאת, העידה התובעת, בעמ' 7 לפרוטוקול, כי עמדה בכל הדרישות של סטודנט במסגרת הדוקטורט, לרבות לימודים בהיקף שעות של תואר מלא.

התובעת העידה בעמ' 7 לפרוטוקול כי הפסיקה את עבודתה כמתרגלת משיקול כלכלי: "ברגע שאני לא מקבלת מלגה, אז המשכורת על התרגול היא מחייבת אותי נאמנות לטכניון ואני לא יכולה לעבוד במקום אחר. אני גרה בתל אביב ועובדת בחיפה. ההוצאות על הנסיעה זה מקזז את מה שאני מקבלת כשכר. לכן אני מנסה למצוא עבודה מחוץ לטכניון". 33.

בעמ' 9 לפרוטוקול העידה התובעת כי במהלך 10-8 השנים האחרונות היו תקופות בהן היא היתה עובדת בחופשים בעבודות מזדמנות, לרבות בדיקת מבחנים, בחברה שהפיצה חוברות וספרי לימוד באינטרנט, כאשר היו פעמים שהיא היתה עובדת גם בשתי עבודות במקביל ואם היה מתאפשר אז היתה עובדת גם בשלוש עבודות.

הנתבעות טוענות כי ע"פ מסמכי המל"ל שצורפו לתצהיר התובעת והמסומנים ג', קיבלה התובעת דמי פגיעה מלאים מהמל"ל למשך 180 יום אשר ישולמו לה באופן מלא ולפיכך אינה זכאית לכל פיצוי נוסף.

...

לאור האמור, נראה לי כי ניתן לייחס לתאונה 6 חודשים מלאים על הפסדי שכר.

לאור זאת, אני קובע הפסד שכר לעבר של 46,000 ₪ למשך ששת החודשים הראשונים, ו-30,000 ₪ נוספים ליתרת התקופה, עד היום.

לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת סך של 187,000 ₪ בצירוף שכר טירחת עורך דין בשיעור של 13%, בצרוף מע"מ כדין והוצאות.

תמצית טענות התובעת (כתב תביעה מתוקן מיום 31.3.20): התובעת נשואה בת 37 במועד התאונה, עובדת סוציאלית במקצועה , ובמועדים הרלבאנטיים לתאונה דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, נפגעה ביום 7.11.17 בתאונת דרכים, להלן: "התאונה". התאונה אירעה עת חצתה התובעת את הכביש ברחוב דניה בחיפה ורכב פגע בה .

יש לזכור שבמהלך עבודתה השלימה את לימודי התואר השני ועם התחלת הדוקטוראט ו/או בסמוך לכך הפחיתה את משרתה לחצי משרה כאשר מנספח מ' המפרט את המלגות שקבלה עולה שהמלגות שולמו עד חודש 3/17 קרי, עד 8 חודשים לפני התאונה.

למדנו כי גם לאחר התאונה חזרה התובעת לעבודתה ברמב"ם והשלימה את לימודי הדוקטוראט והפוסט דוקטוראט ללא ששולמה לה מלגה.

אף על פי כן, אין בידי לקבל את עמדת הנתבעים שזו ההיסטוריה התעסוקתית של התובעת ולכן צריך לקבע את שכרה על בסיס העבר וזאת משני טעמים השלובים זה בזה: הראשון, העבודה בהקף חצי משרה אינה התכלית העיקרית של עבודת התובעת, אלא אמצעי להשגת תואר מיתקדם בתחום עבודתה עבודה סוציאלית, שכן, לאורך כל שנות העבודה התובעת למדה (תואר שני -4 שנים, דוקטוראט, פוסט דוקטוראט ) ולכן, אם צריך להעריך את מעמדה של התובעת אזי ניתן להשוותה לסטודנט.

...

הפסדי השתכרות לעבר ואובדן ההשתכרות לעתיד: 25.1 לעבר: נוכח העובדה שלתובעת לא נגרמו הפסדי השתכרות לאחר התאונה ביחס לשכרה שלפני התאונה- ראה הסכמת הצדדים בדיון, בהעדר ראיות ו/או נתונים ועל בסיס ההערות בסעיפים 24.1 ו-24.3 לעיל אני פוסק פיצוי גלובלי בסך של 10,000 ₪ 25.2 לעתיד : לאור האמור בס' 22 לעיל ובתמצית כפי שציינתי ברישא לס' זה: "הנכות התפקודית כתוצאה מהתאונה נמוכה משיעור הנכות הרפואית במידה ניכרת אולם מאידך, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי שאין לנכויות השפעה תפקודית כלשהי, בשים לב לחוסר הוודאות ולקיומה של השפעה כלשהי על תפקודה של התובעת אני סבור שיהיה זה נכון להעמיד לצרכי חישוב בראש הנזק של אובדן כושר ההשתכרות לעתיד את שיעור נכותה התפקודית לכל היותר בגובה 10% ולערוך את החישוב לעתיד על בסיס 65% מהחשוב האריתמטי בעניינה של התובעת". עוד אוסיף, כי לתובעת כפי שנקבע בחוות הדעת הפסיכיאטרית עבר רפואי פסיכיאטרי שעל פי תיאור הדברים של התובעת בפני המומחית גרם כשלעצמו לקשיים בעבודה (פרק מעקב פסיכותרפי בחוות הדעת- עמ' 5) מעבר לקשיים הנוספים בזוגיות, בחיי היומיום בתפקוד בבית ועוד.

דומני, שיש ממש בעמדת הנתבעים לא רק ששוכנעתי שהתובעת מפריזה במגבלותיה , הרי שבפועל, חוסר תפקודה בבית אינו נובע ממצבה שלאחר התאונה שהרי גם לפני התאונה עיקר המאמץ בבית נפל על כתפי בעלה שכן התובעת השקיעה כל מאמציה בלימודי הדוקטורט וקשיי התפקוד שלה בבית פורטו בהרחבה בחוות הדעת הפסיכיאטרית ובאמור לעיל.

הנתבעת תשלם לתובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה סך של 192,925 ₪ בצירוף החזר אגרה, ושכר טרחת עו"ד בשיעור 13% + מע"מ מסכום הפיצוי.