תביעה בגין אי תקינות חיישני נסיעה לאחור ברכב חדש

ראשית, הגרסה, לפיה הרכב שהיה לפני רכב הנתבעת נסע לאחור ובעקבות זאת רכב הנתבעת נסע אחורנית, היא גרסה חדשה שאין לה זכר בכתב התביעה או בטופסי ההודעה על התאונה (ת/1).

אני מקבל את הסברה של נהגת רכב הנתבעת כי הטענה בטופס ההודעה מטעמה (נ/1), לפיה נהג רכב התובעים ניסה לסדר את הטמבון האחורי ברכב הנתבעת, היא טענה שמקורה בטעות שפה גרידא וכוונתה הייתה אך ורק לסידור חיישני הנסיעה לאחור שבטמבון האחורי ברכב הנתבעת (עמ' 3, שורות 32-28 לפרוטוקול).

לפיכך, השתכנעתי כי רכב הנתבעת לא נסע אחורנית אלא היה זה רכב התובעים אשר פגע בו מאחור בשל אי שמירת מרווח ובשל מהירות נסיעה שלא תיאמה למצב התנועה בכביש.

...

על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים המובאים להלן: 6.1.

אני מקבל את הסברה של נהגת רכב הנתבעת כי הטענה בטופס ההודעה מטעמה (נ/1), לפיה נהג רכב התובעים ניסה לסדר את הטמבון האחורי ברכב הנתבעת, היא טענה שמקורה בטעות שפה גרידא וכוונתה הייתה אך ורק לסידור חיישני הנסיעה לאחור שבטמבון האחורי ברכב הנתבעת (עמ' 3, שורות 32-28 לפרוטוקול).

באשר למחלוקת בעניין היקף הנזק הנטען, אומר שלאור המסקנה אליה הגעתי בסוגיית האחריות לקרות התאונה, ברי כי הדיון בשאלת הנזק מתייתר.

לפיכך, התביעה נדחית.

פריט נוסף, שבגינו לא קבלתי תשלום זה פירוק מערכת המולטימדיה מהרכב הישן והתקנת המערכת ברכב החדש, וכך גם התקנת חיישני רברס ומצלמת רברס ברכב החדש, שכן אלו נהרסו בתאונה ברכב שניפגע.

בחקירתה הנגדית ע"י נציגת נתבעת 2 לשאלה: "לגבי חיישני רברס ומצלמת רברס, את טוענת שהם נזוקו ומגיע לך חדשים וכך גם לבי מערכת המולטימדיה והתקנתה ואת דורשת - 6,900 ₪". השיבה: " כן". לשאלה: "מי קבע שחיישני רברס ומצלמת רברס ומערכת המולטימדיה לא היו תקינים ?" השיבה "אנשי המיקצוע שטיפלו ברכב ונשלחו לבדיקת הרכב מטעם חברת הביטוח." הנתבעים לא זימנו עדים מטעמם.

בסיכומיהם ציינו הנתבעים מפי נציג נתבעת 2 כדלקמן: "באשר להפרש בין עלות רכב חדש לאותו החזר שקבלה התובעת מחברת הביטוח שלה מנורה בגין הרכב שניפגע בתאונה, דהיינו סך של - 8,996 ₪ שהיא תובעת אני מבקש לציין שהתובעת מבוטחת בחברת מנורה מבטיחים בפוליסת ביטוח מקיף, לאחר התאונה בחרה התובעת לפנות לחברת הביטוח מנורה ולמצות את הפוליסה שלה, בהתאם לתנאי הפוליסה הרכב שלה הוכרז כאובדן גמור וחברת הביטוח שלה, מנורה פיצתה את התובעת על פי דוח שמאי. ככל שלתובעת ישנן הסגות לגבי גובה הפצוי, אזי חברת מנורה היא הכתובת, מבלי לגרוע מהאמור, מחירו של רכב שנסע כחודש וחצי על הכביש, אינו מחיר של רכב חדש, ולכן ישנה ירידת ערך, על כל פנים חברת מנורה היא הכתובת לעניין. אוסיף כי חברת הראל בתביעת שבוב פיצתה כבר את מנורה על מלוא הסכום על פי חוות דעת השמאי והסכום ששולם לתובעת ולחברת מנורה לא היו השגות על כך.

עתירת התובעת לתשלום הסך של – 6,490 ש"ח בגין פרוק מערכת מולטימדיה מהרכב הישן זה שניפגע בתאונה, פרוק מערכת הרדיו ברכב חדש והתקנת מערכת המולטימדיה ברכב החדש שרכשה התובעת וכן רכישה והתקנה של חיישני רברס ומצלמת רברס ברכב החדש, שהם אביזרים שנהרסו בתאונה ולא היתה אפשרות לפרקם ולהתקינם ברכב החדש הוכחה בפני בעדות התובעת ובמסמך נספח ה' שצורף לתביעתה ואלו לא נסתרו בראיה ממשית כלשהיא ע"י הנתבעים.

...

עתירת התובעת לתשלום כספי בגין הפסד פרמיה – נדחית, שכן כפי שציין נציג נתבעת 2 בישיבת ביהמ"ש מיום 13.3.16, סכום זה שולם לתובעת.

התובעת אישרה בהודעתה לביהמ"ש מיום 9.2.16 זאת לאחר שבדקה טענת נציג הנתבעים, שאכן בוצעה העברה בנקאית של הסך - 1887.55 ₪ לחשבונה בהתאם לאמור במסמך ת/2, שבתיק ביהמ"ש. עתירת התובעת לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לה דינה להידחות וכך אני מורה.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את סכום תביעתה שהוכח בפני בסך של - 13,653 ₪.

דגם רכב היה Luxury e6, ונרשם על הטופס בכתב יד "דגם חדש לקבל ראשונים ב2018". ביום 1.4.18 חתם התובע על טופס הזמנה מעודכן (נספח 1 למוצגי הנתבעת), הסיבה לחתימה על הזמנה חדשה היה שינוי הדגם ל Luxury Swb Bmc, מספר ההזמנה נשאר זהה.

התמורה כללה תשלום עבור חיישני נסיעה לאחור לצג מולטימדיה, וכן מערכת איתורן.

עוד הוא טען כי בעת המסירה התברר שהמצלמה המותקנת בגב הרכב ומטרתה לשדר תמונה בעת נסיעה לאחור אינה תקינה, הוא הוזמן להגיע ביום א' לסדר העניין.

בהתאם לחוות דעתו של המהנדס דן הרמן, לגבי התקלות נקבע כדלקמן:- לאחר שהוחלפו כל ארבעת הצמיגים גם הרעידות פסקו, מקור הרעידות יכול להיות בעת מסירת הרכב או שניגרם לאחריו עקב פגיעה במדרכה או אבן; מצלמת הנסיעה לאחור הייתה תקינה (קיים איזור מוסתר בשל מיקום הגלגל האחורי של הרכב); המגן האחורי תוקן כהלכה; אין כל ממצא שהחיווט של מערכת המולטימדיה נגזר או חובל, אכן ישנם חוטי חשמל גלויים שניתן להסתיר בצנור שירשורי אולם "מדובר בנושא שולי, עלות הוספת צנור שירשורי כזה היא שקלים בודדים" (עמ' 10 לחוות הדעת); לא נמצאה חלודה קשה או חריגה במערכות הרכב; הפגמים בצבע הנם שוליים ויכלו להתרחש עקב שימוש ברכב או בעת שהייתו במוסך; ריצוד האורות נובע מכך שהמצבר עמד זמן רב ללא טעינה ובכך איבד את תכונותיו.

בנסיבות תקי זה, מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון טענה זו בשים לב למרחק שהתובע נסע ברכב בטרם התגלתה הנתוק שהיה מונע נסיעה שכזו משכך התובע לא עמד בנטל הנידרש להראות כי מקור התקלה בחבלה מכוונת שנעשתה על ידי מעובדי הנתבעות או בשליחותן ועל כן דין התביעה להדחות.

בשים לב לכך שנדחתה התביעה העיקרית (לביטול העסקה והשבת התמורה) יש לדחות גם את התביעה בגין פיצוי על ירידת ערך (שלא הוכחה), על עוגמת נפש שנגרמה וכן על שכירת רכב שכן לא הייתה כל הצדקה להשבתת הרכב שנעשתה על ידי התובע.

...

בנסיבות תקי זה, מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון טענה זו בשים לב למרחק שהתובע נסע ברכב בטרם התגלתה הניתוק שהיה מונע נסיעה שכזו משכך התובע לא עמד בנטל הנדרש להראות כי מקור התקלה בחבלה מכוונת שנעשתה על ידי מעובדי הנתבעות או בשליחותן ועל כן דין התביעה להידחות.

אשר על כן, ולאחר שהתובע לא הצליח להראות כי החבלה הייתה בעת מסירת הרכב, נעשתה על ידי מי מעובדי הנתבעות אי מי מטעמן, ולאחר שהתקלות המדוברות הינן פעוטות ערך, והואל ומדובר בשינוי חזית למול כתב התביעה, דין התביעה להידחות.

בשים לב לכך מצאתי לנכון לפסוק לטובת הנתבעות שכר טרחת עו"ד בשיעור 28,000 ₪ (בהתאם לתעריף המינימאלי של לשכת עורכי הדין, בשים לב לסכום התביעה וכן למספר הישיבות) וכן להורות על החזר מלוא התשלומים למומחים מטעם הנתבעת (שלמה נצר ועמי מימון) חלקן בשכר המהנדס דן הרמן ומר ויקטור בכר, וכן התשלום שישלמו הנתבעות לכלל העדים שהעידו בעבור עדותם (בהתאם להחלטות שניתנו בדיון), והכל לפי קבלות שיוצגו וכן בהתאם לסכומים שהופקדו בקופת בית המשפט.

התובע נטל את הרכב לטיפול במוסך א.צ. אוטומטיק הנ"ל, שם החליטו להחליף חיישנים בגיר אך ללא הועיל.

הנתבעת טענה מצידה, כי נעשתה בדיקה במהלכה הותקן ברכב מחשב חדש והבדיקה הראתה כי התקלה עדיין קיימת ולכן האפשרות כי מחשב הרכב אינו תקין נשללה.

יחד עם זאת התובע הודיעה כי הוא עומד מאחורי הצעתו הנ"ל. הנתבעת טוענת, כי ככל שתוטל עליה אחריות לנזק, הרי שאחריות זו ראוי שתופחת במאת האחוזים בשל רשלנותו התורמת של התובע שהתבטאה בהזנחה של הרכב, העמסת יתר על הרכב, נסיעה בדרך לא סלולה הרצופה מהמורות ובורות, המשך שימוש ברכב של כ-8,000 ק"מ לאחר היוודע קיומו של סדק בשילדה ומבלי שתוקן.

כאילו שהרכב הושם הצידה, ולא בגלל הסדקים.

סעיף 3(ב)(4) לכתב האחריות קובע: "אחריות זו אינה מכסה אובדנים או נזקים כלכליים כלשהם, לרבות (ללא הגבלה) תשלום תמורת אובדן זמן או הכנסה, אי נוחות, אי יכולת להשתמש ברכב, הוצאות שכירת רכב, הוצאות לינה, מזון, או כל הוצאה אחרת הקשורה בנסיעות, דמי אחסון וכל הוצאה אחרת בגין אובדן או נזק תוצאתי או נסיבתי כל שהוא." טענה זו נזנחה בסיכומיה של הנתבעת והועלתה הטענה כי התובע לא הוכיח את תביעתו ביחס לאובדן ימי עבודה וכי לא הוצגה כל ראיה או אסמכתא שיש בה כדי ללמד על הפסד ימי עבודה או על שווי יום עבודה של התובע או של העובד מטעמו.

...

המומחה מטעם ביהמ"ש קבע בחוו"ד הנ"ל כי לא היתה כל סיבה להשבתת הרכב וכי היה על התובע לתקן את הרכב,ולהקטין את נזקיו בדרך זו. כמו כן אינני מקבל את גישת הנתבעת כי ירידת ערך בשיעור של 30% שנקבעה ע"י מומחה ביהמ"ש מגלמת בתוכה את ירידת הערך בגין הנזקים שנגרמו לרכב בעקבות השבתתו.

" מר אובלנדר הצהיר בתצהירו (סעיף 12) כי: "אין זה נכון שהתובע ו/או מי מטעמו נאלצו להשאר במוסך בזמן תיקון הרכב ועפ"י עצת יועציה המשפטיים של הנתבעת, אני סבור כי במידה והתובע לא פעל להקטנת נזקיו בעיניין זה הרי שאין לו להלין אלא על עצמו בלבד.

סיכום לאור כל האמור לעיל,תשלם הנתבעת לתובע הסך של 56,166 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.כמו כן תשלם הוצאות התובע בסך 7,018 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ +מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

עמדת הנתבעת נתמכה בחוות דעת מומחה מטעמה, לפיה חלק ניכר מהתקלות שנתגלו ברכב היו זניחות, והתובע יכול היה לרכז את הטיפולים בכל התקלות שהתגלו ברכב לביקורים אחדים במוסך, ולטעמה הוא נמנע מלעשות כן, כיוון שכפי הנראה, הגה כבר אז את התביעה שהוא עתיד להגיש בנדון.

נוכח אי שביעות רצון של התובע מאיכות הרכב ומתפקודו, יזם ביום 21.12.0 פגישה עם מנהל השירות האזורי של הנתבעת, במטרה להגיע להסדר ובה הציע, כי הנתבעת תקבל לחזקתה בחזרה את הרכב ותעביר לרשותו רכב חדש, אך הנתבעת סירבה להצעתו זו. בהמשך, יזמה הנתבעת ניסיונות פשרה מצדה וכך, למשל, ביום 1.1.06, הודיעה לתובע, כי הצליחה להאריך את תקופת אחריות היצרן לרכב בשנה נוספת.

מקובלת עליי הטענה, שטיפול 30,000 ק"מ נעשה בהתאם להוראות היצרן, ואין בו בכדי להעיד על אי תקינות של הרכב.

מדובר בתקלות שארעו בתקופה הקצרה שבין 2.10.05 ל-6.12.05, כאשר התובע הגיע ברכבו למוסך, ב-6 הזדמנויות שונות לצורך טפול בבעיה חוזרת בחיישני החמצן.

על פי האמור בחוות הדעת, בהנחה שהרכב לא נפגע בגלגליו במהלך הנסיעה, טפול המצריך כיוון זויות סרן קדמי הינו אכן טפול חריג לרכב שנסע מספר מועט של קילומטרים.

...

לצד האמור, לאחר ששקלתי בדבר, מבלי שהדבר יעמוד בסתירה למה שקבעתי קודם לכן, אני סבור שיש מקום לפצות את התובע בגין עגמת נפש שנגרמה לו, כאשר זו מתבססת על הזמן שהשחית התובע, על ימי העבודה שאבדו ועל הציפיה הסבירה של רוכש רכב, כל שכן רכב חדש, ובמיוחד רכב מדגם מרצדס יוקרתי – שהרכב יפעל בצורה אופטימאלית.

סוף דבר-בנסיבות העניין, אני דוחה את התביעה ככל שהיא מתייחסת להפרה הסכם המכר.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.