תביעה בגין אי השלמת עבודות רובה וליטוש שיש

שיכון ובינוי ושגראווי (המיוצגות יחדיו) טוענות כי התובעת קיבלה את הדירה לאחר שבנייתה הושלמה וכי בעת קבלת הדירה ערכו הצדדים פרוטוקול מסירה בו פורטו כל הליקויים.

בחוות דעתו קבע מומחה בית המשפט, בין היתר, בעיניין עבודות הריצוף כי : "..בבדיקה, מצאתי ודעתי: עיקר הטענה, ולדברי התובעת זאת מהות כל התביעה, הנה כי קיימים גוונים שונים בין האריחים הגורמים לכשלים אסטטיים ומטרידים שהיא אינה יכולה לקבלם.

. במקרה בו עסקינן: כל אריח בודד בדירה הנו חלק ובגוון אחיד, אין שקערוריות, גבשושיות, סימני ליטוש/חוסר ליטוש כחלק מידגם האריח.

לבסוף אדון בטענות הנתבעת 3 להעדר יריבות והיעדר עילת תביעה של התובעת נגדה – טענה אותה מצאתי לקבל ברובה.

מהאמור לעיל עולה, כי בנגוד לטענת הנתבעות, התובעת לא סירבה לפתרונות שהוצעו לה ואף הסכימה בזמן אמת לפיתרון שהציעה זהבי עצמון, אך באופן תמוה ומטעמים שאינם ברורים, הנתבעות לא ביצעו את התיקון ולא יישמו את הפיתרון שהוצע.

לאור האמור – מצאתי לקבל את התביעה נגד הנתבעות 1 ו- 2 (שיכון ובינוי ושגראווי), בהתאם לחוות דעת המומחה, ולדחות את מרבית התביעה נגד הנתבעת 3 (זהבי עצמון) ולקבלה רק לעניין עלות האריחים שיש לספק לצורך תיקון הליקוי, שבהתאם לחוות דעת המומחה מסתכמת בסך של 5,700 ש"ח בצרוף מע"מ (עמ' 6 לחוות דעת המומחה).

...

לעניין זה ראו גם ע"א 656/99 בר שירה נ' מעונות ובניין בע"מ, פ"ד נז(5), 1 (2003), שם נקבע כי אם ניתנה למוכר הזדמנות נאותה לתקן ליקוי או אי התאמה לפני הגשת התביעה והוא לא נאות לבצע את התיקון, אין לאפשר לו לדרוש הזדמנות נוספת לבצע את התיקון במסגרת ההליך השיפוטי.

הגם שמצאתי כשלים בהתנהלות הנתבעות, בשים לב למהות הליקויים, עלות תיקונם ואי הנוחות הנלווית לכך, מצאתי לחייב את הנתבעות 1 ו-2 (שיכון ובינוי ושגראווי) לשלם לתובעת פיצוי בגין רכיב זה בסך של 10,000 ש"ח. בנסיבות העניין, לאור האמור לעיל, לא מצאתי לחייב את זהבי עצמון ברכיב זה. סיכומו של דבר בהתאם לקביעותיו של מומחה בית המשפט, עליהן כאמור לא חלקו הצדדים, בנוגע לליקויים בדירת התובעת ועלות תיקונם, ומשנדחו טענות הנתבעות ברובן (כמפורט לעיל), מצאתי לחייב את הנתבעות 1 ו- 2 (שיכון ובינוי ושגראווי), ביחד ולחוד לשלם לתובעת סך של 72,876 ש"ח. מתוך הסך הנ"ל, מצאתי לחייב את הנתבעת 3 (זהבי עצמון) לשלם לתובעת, ביחד ולחוד עם הנתבעות 1 ו- 2, סך של 5,002 ש"ח. לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף תשלמנה הנתבעות 1 ו- 2 לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח. לא מצאתי לחייב את זהבי עצמון בגין רכיב זה (הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד) והיא תישא בהוצאותיה.

באשר למערכות אזעקה ומצלמות אבטחה קבע המומחה כי הקבלן אורי קול לא השלים את העבודות.

משכך מדוע יש לחייב קלין קור בהתקנתה? בכל הנוגע לדלת הממ"ד, מקלחון במרתף, התקנת מראה בחדר רחצה הורים, כתמי ריצוף, תריס גלילה חשמלי במרתף, חידוש רובה ותריס בארון חשמל: המומחה קבע ליקויים בכך שהדלת לא ניתנת לנעילה, קיים ליקוי במקלחון וכי מיקום המראה שהותקנה בעייתי, ויש להתקין שוב, ליטוש מרצפות, עלות החלפת שלב שבור בתריס, חידוש רובה שנפגמה, והסרת שאריות צבע בארון מטבח.

מאחר ובמפרט יקי נחמן פורט שיש לבצע בדיקה כזו ולא הוכח שאכן היא בוצעה, יש מקום לחייב הנתבעת בסך של 2,000 ₪ בגין בדיקה זו. בסיכומיו טוען פלור שקלין קור לא ביצעה כל עבודות לשקום התכולה ועל כן לא מגיע לה הסך של 106,000 ₪.

אם סבר שהמפרט אינו משקף את מלוא העבודות מדוע לא הוציא מכתב בענין זה? התרשמתי מעדותו שהוא אדם שאינו מהסס לתבוע המגיע לו אם סובר שכך ראוי, כן מנהל הוא פרויקטים בהיקפים גדולים, אם כן מדוע לא הוצג ולו מיסמך אחד בו פונה פלור לחברת הביטוח וטוען כנגד המפרט? ביחסים שבין פלור לחברת הביטוח, מאחר והוא קיבל כספים בגין ארוע השריפה, כספים שהיה צריך לשלם לקלין קור אשר אין מחלוקת שביצעה עבודה בביתו לאחר ארוע השריפה.

דרושה השלמת העבודה על פי דרישות המתכנן ופירט העלויות.

...

משכך סבורני שדין התביעה כנגדו להדחות.

לסיכום יש לדחות תביעתו של פלור כפי שפירטתי לעיל.

סוף דבר על פלור לשלם לחברת קלין קור סך של 261,900 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

עדי התובעים הנ"ל לא צורפו כתובעים לתביעה ולפיכך, אין רלוואנטיות לשאלה האם הם בעלי דירות אם לאו.

התובעים קיבלו בסיכומיהם את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ובקשו להוסיף עליה פקוח בשיעור של 10% ומע"מ. בנוסף, ביקשו התובעים להוסיף לחוות הדעת סך של 800 ₪, בהתאם לתשובת המומחה לשאלת הבהרה מס' 4 (נקוי וליטוש שתי השורות הראשונות של חפוי השיש בלובי), וסך של 4,500 ₪, נוכח תשובתו לשאלת הבהרה מס' 7 (תוספת קיר תומך בגובה של כ - 2 מ' וברוחב של 1 מ', על פי סעיף 19.2 לחוות הדעת).

עוד טענה הנתבעת כי המומחה ביסס את חוות דעתו על תקן 1924 - אשר לא היה קיים בזמן בניית הבניין, וממילא גם לפי תקן זה ניתן לבצע זקפים ללא תמיכת ביניים, כאשר מפתח הזקף קטן מ- 1.7 מ', ולכן אין המדובר בליקוי.

הצדדים הקדישו לסוגיה זו חלק בלתי מבוטל מטיעוניהם ולצורך הכרעה בעיניין, אפרט את עקרי השתלשלות העניינים בנקודה זו. אציין מראש, כי למרות שהוצגה בפני תיכתובת חלקית בלבד, רובה באמצעות תצהיר מר ליניאל, די במה שהוצג כדי לתת תמונה ברורה.

כך למשל, בחודש מאי 2012 קמה מחלוקת בין הנציגות לנתבעת על התקנת שעון מים במבנה, מילוי הבריכות והשלמת עבודות הפיתוח (נספחים 21 - 23 לתצהיר ליניאל) והצדדים החליפו מכתבים עם האשמות הדדיות.

...

עלות תיקון הליקויים שנמצאו בסופו של דבר על ידי המומחה מטעם בית המשפט נמוכה מזו שנטענה על ידי התובעים.

סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות ב"כ, את הסכומים הבאים : פיצוי בסך של 303,376 ₪, בגין ליקויים ברכוש המשותף.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים, באמצעות ב"כ, את הוצאותיהם בגין אגרות המשפט, שכרו של המומחה מטעמם עבור חוות הדעת, חלקם בעלות חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ושאלות ההבהרה מטעמם (הכל כנגד הצגת קבלות שיומצאו לב"כ הנתבעת בתוך 10 ימים), בשערוך וכן, שכ"ט עו"ד בסך של 35,000 ₪.

חשבונית מיום 7.6.17 (צורף כנספח ד' לכתב התביעה) על סך 73,125 ₪ עבור השלמת עבודות הפרויקט -ניקיון ראשוני 14 דירות, עבור מסירה ראשונית 10 דירות, עבור ניקיון לובי, עבור החלפת ריצוף בכמות חריגה 50 מטר, עבור תקוני רובה באופן חריג, עבור ניקיון שלישי לאחר כניסה של קבלנים, עבור ניקיון 2 חדרי מדרגות, ניקיון לובי לפני ליטוש.

זאת ועוד, לטענת התובעת העד רן שביט אמר שיש לבדוק את הנושא שהעסיק עובדים אחרים ביומני העבודה שלא הומצאו לידי התובעת.

החשבונית בגיו העבודה בחניון השופטים על סך של 17,842 ₪ צורפה כנספח ג' לכתב התביעה בגין צביעת החניון .

באשר לחשבונית על סך 139,347 ₪ מתאריך 31.5.17, היא החשבונית בגינה עלו יחסי הצדדים על שרטון, אני קובעת כדלקמן: ממכלול הראיות עולה כי בוצעה עבודה, אם כי לא בשלמותה.

...

בנוסף, התלושים הוצאו על ידי חברה בשם "יגל פרוייקטים" בעוד התביעה הוגשה על ידי עוסק מורשה בעל אותו שם. בנסיבות אלו אני קובעת שהתובע שכנגד לא עמד בנטל ההוכחה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל הנתבע ישלם לתובעת תוך 30 יום, סך של 85,738.8 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת כתב התביעה המקורי ועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד נדחית.

בית משפט השלום בעפולה ת"א 58134-04-19 מנדל ואח' נ' שבח מאיר חברה לבנין ופתוח בע"מ תיק חצוני: בפני כבוד השופטת מאג'דה ג'ובראן מורקוס תובעים 1. איריס מנדל 2. ראובן אדי מנדל ע"י ב"כ עוה"ד הישאם דחלה נתבעים שבח מאיר חברה לבנין ופתוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד נעם שבח פסק דין

הם קיבלו את המפתחות לאחר השלמת תשלום התמורה ביום 29.12.2016.

העד סיפר בתצהירו כי "התובע... הצהיר במשרדי, בנוכחותי ובנוכחות הפקידות העובדות במשרד כי ביצע בעצמו או באמצעות מי מטעמו, לאחר מסירת הדירה, עבודות שונות בבית כגון פוליש בדירה, תקוני רובה בריצפת רוב הדירה ואף קיר בריקים בסלון הבית" (סע' 14 לתצהיר) [ההדגשה במקור – מ.ג'.מ.].

בחקירה הנגדית סיפר העד כי דוקא בעת שהוא ביקר בדירה יחד עם נציג של חברת חסון סיפר לו התובע כי הוא ניסה לנקות את הרצפה עם מלטשת (עמ' ש' 14-29): "ש. מפנה לסעיף 14 לתצהירך, אומר שהתובע מנדל אמר לך שהוא ביצע עבודות כגון פוליש, תקוני רובע, מתי זה היה

מראש ידענו שיש לו שריטות ויש לו ליקוי בריצוף, באתי עם נציג חסון והייתה מלטשת על הריצפה.

עלות תיקון ליקוי זה הוערך בידי המומחה בסך של 34,500 ₪ וזה הסכום שיפסק לתובעים בגין ליקוי זה. המומחה קבע בחוות הדעת כי בעת החלפת הריצוף נידרש פירוק של ארונות ופינוי הדירה וכן כי לא ניתן יהיה להמשיך להתגורר בה למשך תקופה של כשלושה שבועות.

...

הוצאות: כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בסך כולל של 12,000 ₪ (בהתאם לתעריף מינימלי כאמור בתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי).

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעים את הוצאות שכ"ט המומחה מטעמם וכן את חלקם בתשלום למומחה מטעם בית המשפט( לפי קבלות שיוצגו לנתבעת) בתוספת ריבית והצמדה כחוק מממועד ביצוע התשלום ועד היום.

כן תשלם הנתבעת לתובעים את מלוא האגרה ששלמו, בתוספת ריבית והצמדה כחוק ממועד התשלום ועד היום.