מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה אזרחית: עוולת מטרד ליחיד

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

במסגרת התובענה, כמו גם במסגרת הבקשה למתן סעד זמני, הפניתה הערייה לשני מקורות חוקיים המקנים לה זכות לקבלת הסעד המבוקש – האחד, חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), תשנ"ב-1992, והשני, עוולת מיטרד ליחיד הקבועה בסעיף 44(א) לפקודת הנזיקין (ראו גם דברי ב"כ המבקשת בישיבה מיום 15.6.17, עמ' 9 לפרוטוקול).
...
כעיקרון, המשיבים 2-3 היו מהימנים ועדותם היתה אמינה עליי, ואולם לדבר אין נפקות רבה, שכן העירייה כלל לא עמדה בנטל ההוכחה שהוטל עליה, ולא היה דבר בעדות המשיבים 2-3 שיש בו כדי לשנות ממסקנה זו. גם אם היינו יוצאים מהנחה שקיימת עילת תביעה, ושהוכח כי קיים מטרד או מפגע ריח מהמפטמה אשר מגיע עד שכונת גבעת אלונים, ניתן היה להעלות תהיות של ממש לגבי האפשרות של מתן צווים ככפי שהתבקש ע"י העירייה, לרבות בעניינים אלה: · לא ממש ברור מהו אופי ותוכן הצווים המבוקשים, שכן העירייה ביקשה להורות למשיבים "להימנע מלגרום מפגעים סביבתיים", ולא פירטה מעבר לכך.
סוף דבר לאור המפורט לעיל אני מורה על דחיית התביעה.
המבקשת תשלם למשיבים 1-3 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 15,000 ₪, אשר ישולם בתוך 30 ימים, אחרת ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

המבקש מייחס למשיבה אי קיום הוראות חוק למניעת מפגעים, התשכ"א- 1961; אי קיום תקנה 13א לתקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 (להלן: "תקנות מניעת רעש"); ו/או מכוח חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992; עוולת מיטרד ליחיד; עוולת מיטרד לציבור; הפרת חובה חקוקה; רשלנות.
...
לאחר ששקלתי נסיבותיו של עניין זה אני מחליטה לאשר את ההסתלקות.
לאחר ששקלתי נסיבותיו של ענין זה אני מחליטה לאשר את ההסתלקות.
בנסיבות העניין, בהתאם לשיקולים המנחים לפסיקת גמול ושכ"ט לתובע הייצוגי ולבא כוחו, ונוכח התרומה הציבורית בעקבות הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית אני מאשרת את הסכומים עליהם הסכימו הצדדים.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

במסגרת בקשת האישור טוענים המבקשים כי מפעלי המשיבות פולטים חומרים רעילים לאויר ולנחל הקישון, באופן שגורם לתחלואה מוגברת בשורה של מחלות באיזור חיפה; ועוד נטען כי מאז שנודע למבקשים על הסיכונים הבריאותיים שעלולים להגרם כתוצאה מחשיפה לזיהום אויר, הם חרדים מאוד לבריאות שלהם ושל בני משפחותיהם – באופן שגורם להם לתחושות קשות, כדוגמת עוגמת נפש, צער, כאב, חוסר בטחון וכיוצ"ב. עילות התביעה שנטענו בבקשת האישור הן הפרה של סעיפים שונים בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992; עוולות הפרת חובה חקוקה, רשלנות ומטרד ליחיד; פגיעה באוטונומיה של הפרט; עשיית עושר ולא במשפט; הטעה והפרת חובות גילוי הקבועות בחוק אויר נקי, התשס"ח-2008 וחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012.
...
לאחר עיון בשתי בקשות רשות הערעור שלפניי הגעתי לכלל מסקנה כי המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים, וכי דין הבקשות להידחות אף בלא קבלת תשובות.
על יסוד האמור נקבע בהחלטה בבקשת התיקון כי יש להיעתר לה, למעט ככל שהיא נוגעת לדוח המשרד להגנת הסביבה – ולא מצאתי שנפל פגם כלשהו בהחלטה זו המצדיק התערבות.
התוצאה היא שבקשות רשות הערעור נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

לטענתו, תכלית התביעה הנוכחית היא הגנה על זכותו לעשות שימוש סביר בנכס המקרקעין שלו, זכות המוגנת על ידי עוולת המיטרד ליחיד ומצויה בסמכות בית המשפט השלום.
במאמר מוסגר אוסיף כי העילה האזרחית המתאימה יותר היתה דוקא עילת מיטרד לציבור לפי סעיף 42 לפקודת המקרקעין ("מעשה שאינו כדין או מחדל מחובה משפטית, כשהמעשה או המחדל מסכן את החיים, הבטיחות, הבריאות, הרכוש או הנוחות של הציבור או שהוא מיכשול לציבור להשתמש בזכות מזכויות הכלל").
...
על כן אני מורה על מחיקתה.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

מצאתי לנכון לאשר את הסדר הפשרה, כמפורט בפסק דין זה. הגדרת הקבוצה חברי הקבוצה שעליה יחול הסדר הפשרה: "כל אדם שנחשף למפגע זהום האויר שגרמה המשיבה, באופן ישיר או עקיף, לרבות אזרחים המתגוררים בסמיכות, עובדים במפעלים הסמוכים ועוברים ושבים". עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או של משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור בהתאם לבקשת האישור, עילות התביעה הן: הפרת החוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992, הפרת חוק אויר נקי, תשס"ח-2008, עילת הרשלנות, עוולות מיטרד ליחיד ומטרד לציבור, הפרת חובה חקוקה, עוולות מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו והתעשרות שלא כדין.
...
במסקנה בדבר אי מינוי בודק תומכים גם שיקולי עלות-תועלת, שהרי במינוי בודק כרוכים עלויות וסרבול ההליך לאישור הסדר פשרה בידי בית המשפט.
אשר על כן אני מאשר את ההסדר המומלץ לגבי גמול ושכר טרחה לתובעים ולבאי הכוח כאמור בהסדר הפשרה.
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, הסדר הפשרה מאושר, וניתן לו תוקף של פסק דין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו