תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים בגין נזק גוף

לפני תביעה נגררת להרשעה בפלילים, אשר הוגשה על פי סעיף 77 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן- "חוק בתי המשפט"), לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תקיפתו ביום 24.1.17 ע"י הנתבעים.

בהתאם לסעיף 42 ד' בפקודת הראיות, המתייחס למעמדו של פסק הדין המרשיע בתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים, כמו זו שלפני, "יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו במשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט אזרחי.". בהתאם להלכה הפסוקה, תכליתו של סעיף זה למנוע כפילות הליכים משפטיים ולהבטיח חסכון בזמן שפוטי ולכן הממצאים והמסקנות בפסק הדין הפלילי יהוו ראייה חלוטה, אשר אינה ניתנת לסתירה (בנגוד למשל להסדר שקבוע בסעיפים 42א' עד 42ג' בפקודת הראיות(.

...

למרות זאת שוכנעתי כי על הנתבעים לשאת בנזקי התובע, ביחד ולחוד.

לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע , ביחד ולחוד סך של 95,500 ₪.

כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע ביחד ולחוד את הוצאותיו, לרבות אגרת בית משפט שכר טרחת המומחה מטעמו וחלקו בשכ"ט מומחה ביה"מ(בהתאם לקבלות שיציג להם )וכן שכר טרחת עו"ד בשיעור של 23.4% (כולל מע"מ).

זוהי תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים בגין ניזקי גוף על פי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984.

...

התנהלות בעלי הדין לרבות הארכת ההליך שלא לצורך – לעניין זה מצא בית המשפט, כי הצדדים לא האריכו את ההליך שלא לצורך.

הבטחת זכות הגישה לערכאות - לעניין זה מצא בית המשפט כי אין בסכום ההוצאות הנפסק כדי להרתיע תובעים בפוטנציה מלהיזקק לערכאות שיפוטיות או כדי להרתיע נתבעים בפוטנציה מלהתגונן.

בית המשפט מצא, כי לעניין הליך זה,  אין מקום לחרוג מהתעריף המינימלי המומלץ באופן שסכום ההוצאות אשר יפסק לנתבע יעמוד על האמור בכללי לשכת עורכי הדין לעניין התעריף המינימלי.

לפני תביעה לפיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תקיפה שהנתבע ביצע כלפיו.

בשים לב לכך שהתביעה הוגשה כתביעה נזיקית רגילה ולא כ-"תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים" [לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ש-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ותקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי)], התובע אינו מוגבל לעובדות המהוות את העבירה שבה הורשע הנתבע (ראו: ע"א ברזל נ' כונס הנכסים הרישמי, פ"ד מט(1) 854 1975, שם נקבע כי: "ואולם התביעה האזרחית נגדו יכול שתהא רחבה יותר, מעבר לאותם אירועים ספציפיים, כנובעת מן "ההפקרות" בהנהלה ומהתעלמות מנהלים בנקאיים תקינים.

...

הפיצוי שנקבע במסגרת ההליך הפלילי הינו משמעותי, ואינו עונשי גרידא אלא לוקח בחשבון את נזקיו הפיזיים והנפשיים של התובע וכך נרשם בגזר הדין: "באשר לפיצוי, בניגוד לקנס, הלכה היא שאין להביא במגוון השיקולים את יכולתו הכלכלית של הנאשם [ע"פ 5761/05 מג'דלאוי נ' מדינת ישראל (24.7.2006, פורסם בנבו)]. ...רכיב כספי זה הוא בעל מאפיינים נזיקיים. יש בפיצוי משום קשר למידת החרטה ולקיחת אחריות שחש הנאשם על מעשיו המכוערים כלפי הקורבן. בהחלט ניתן לקבל אינדיקציה לנזק הכלכלי הישיר כפי העולה מתסקיר קורבן העבירה, ובוודאי שנזק זה אינו משקף את הנזק הנפשי שנגרם לו ואני סבור כי זהו אכן מקרה שבו יש לתת ביטוי משמעותי לפיצוי הקורבן. בשים לב לעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים, היקף הנזק הכלכלי, פיזי ונפשי, אני אומד את היקף הפיצוי בסך של 30,000 ₪." (דגשים במקור ל.א.).

מכל האמור לעיל אני מוצאת כי יש מקום לנכות מהסכומים הנ"ל את הפיצוי העונשי שקיבל התובע בהליך הפלילי, בסך של 30,000 ש"ח. סה"כ ישלם איפוא הנתבע לתובע סך של 38,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

הנתבע ישלם לתובע, בנוסף, שכר טרחת עו"ד בסך של 7,547 ש"ח כולל מע"מ כחוק ואת אגרת בית המשפט.

ההליך ביום 06.12.2016 הגישה התובעת, אז כבת 15 שנים, תובענה כנגד אביה הנתבע לבית המשפט המחוזי בת"א בשל ניזקי גוף שאינם ניתנים לכימות.

בע"א 8195/09 הנ"ל [פורסם בנבו] ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בגדריו חויב המערער לפצות כל אחת מהמשיבות בסכום של 500,000 ₪ בגין נזקים לא ממוניים, וזאת במסגרת תביעה אזרחית נגררת להרשעתו של המערער בבצוע עבירות מין ואלימות שונות במשיבות.

בת"א (מחוזי נצרת) 39441-05-18 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (03.06.2021), במסגרת תביעה אזרחית נגררת לפלילים, נפסק סך של 180,000 ₪ בגין נזק לא ממוני בגין עבירות מין שביצע הנתבע בתובעת כאשר שימש ראש ישיבה ורב קהילה.

...

" קובע אני את דרגת הנכות הצריכה קביעה בגובה 25% כנכות צמיתה.

אחזור ואומר כי הפסקה זמנית של טיפולים אינה ערובה כי אלו יחודשו בעתיד, מה גם שנחה דעתי כי טיפולים כאמור הם בבחינת דרוש.

סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת סך 2,139,500 ₪ ועל סך זה יוסיף פסיקת הוצאות בגובה 150,000 ₪, ובסה"כ - 2,289,500 ₪.

ראו בדרך דומה גם המונח המתייחס לכתב תביעה בשל ניזקי גוף (תקנה 16 (ג)); מונח המתואר ביחס לתביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים (תקנה 17 (ג) לתקנות); כמו גם לסמכות שיפוט בית המשפט באיחוד תובענות (תקנה 46 לתקנות) ועוד.

...

אשר על כן, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה הנוכחית מוטלת החובה לבחון שמא התביעה נגד המתדיין הישראלי הינה שולית ומשנית בערכה, ושמא קיים חשד מבוסס שהיא הוגשה רק במטרה לאפשר בדרך זו את צירופו של הנתבע העיקרי, היינו הנתבע הזר במקרה ויגיע בית המשפט למסקנה, כי התשובה על שאלה זו היא חיובית, הרי יהיה בכך ברוב המקרים משום נימוק מכריע בכדי לדחות את הבקשה לצרוף הנתבע הזר (אטלנטיק לעיל, בעמ' 109-110)".

* דין אנגלי - אין בהפניות המשיבה 3 לדין האנגלי כדי לשנות את המסקנה.

סוף דבר אני דוחה את הבקשה לביטול היתר ההמצאה.