תאונת עבודה: נפילה מסולם ופגיעה בברך

התובעת טענה בתביעתה למל"ל שנפלה מסולם בשעה 7:10 ולאחר מכן טענה שהחליקה במדריגות בשעה 10:00 והיא נפגעה בברך ימין, גב וברך שמאל.

התובעת צירפה לתיק ביה"ד אישור בדבר ביקור אצל רופאת מישפחה מיום 5.11.17 שעה 18:12 ובו מצוין, כי התובעת התלוננה שנפלה ברחוב ואיבדה הכרה וכן אישור מבית החולים איכילוב מאותו יום בשעה 19:52 ולפיו התובעת מסרה, כי "היום בשעות הבוקר בעת ירידה במדריגות החליקה כתוצאה מנוזל על הריצפה, ניחבלה בגב תחתון שמאלי, ברך ימנית וברך שמאלית". כמו כן צירפה התובעת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה ולפיה "נשפך קפה על הריצפה והיא החליקה ונפלה על המדריגות". המסמכים כאמור תומכים בגירסת התובעת לפיה היא נפגעה עקב נפילה ביום 5.11.17 ונאלצה לקבל טפול רפואי בסמוך לאחר מכן.

גרסת התובעת לגבי קיום הארוע בעבודה קיבלה תמיכה בראיות נוספות שהוצגו בפני ביה"ד. כך, העדה מטעם הנתבע, גב' איברי ציינה במהלך עדותה שכאשר חקרה את העניין היא גילתה "שהיה מקרה אבל אף אחד לא קרה (הטעות במקור – המותב) לזה תאונת עבודה. היא החליקה או נפלה אבל המשיכה לעבוד. לא היה צורך בפנוי" (עמ' 14, שורות 4-6).

...

הנתבע טען בסיכומיו, כי יש לדחות את התביעה וציין, כי: לתובעת לא אירעה כל פגיעה בעבודה ביום 5.11.17.

גם אם היו סתירות כאלו ואחרות בגרסאות התובעת, לא מצאנו שיש בכך כדי לפגום במהימנות עדותה.

לנוכח המפורט לעיל, מצאנו, כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה הרובץ על כתפיה והניחה תשתית עובדתית לקרות האירוע.

סוף דבר: בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בברכיים ובגב של התובעת לאירוע.

בפסקת תלונות התובע צוין "תאונת עבודה נוספת מ9/16 בו מיוחסים כל התלונות צואר וגב, כי זו התאונה הגדולה יותר נפילה מסולם מלבד ברך ימין עליה דנים בתאונה. בהליכה ממושכת 5-10 דקות מתחיל כאבים, הפיקה קופצת, יש קליקים, עליה במדריגות –קושי. עבדוה כמסגר לא יכול לעמוד על הברך הנפגעת." בפיסקה מימצאי הבדיקה צוין "מנח הברכים בורוס, פזילה קלה של הפיקה מתקשה לרדת עד סוף הכריעה. יישור: 5 מעלות דו"צ, כיפוף 130 מעלות מימין, 140 מעלות משמאל. סימן מגורה, סימן ...שליליים, יציבות מידיאלטרלי תקינה, קיימת רגישות בחלק העליון של הפיקה. טסטים מינסקילים אינם מעוררים כאב...". ועדת הערר קבעה לתובע נכות זמנית בגין הברך בשיעור 5%.

...

דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ועיינתי בדו"חות הוועדה הרפואית מיום 16.1.2017, 11.9.2017, 21.1.2018 ו- 11.6.2019, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להבאת ראיות לסתור להידחות.

לאור האמור, המסקנה היא שוועדות המוסד לביטוח לאומי קבעו את אחוזי נכותו של התובע על בסיס מכלול השיקולים הצריכים לעניין, ולא שוכנעתי כי מתקיימות אותן נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות מתן היתר להבאת ראיות לסתור.

לסיכום –הבקשה נדחית.

האם התובעת הניחה תשתית עובדתית לפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 על דרך המקרוטראומה בנוגע לליקויים בבירכיים ובכתפיים מהם היא סובלת? זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת הליך זה. הנתבע דחה את תביעת התובעת בנוגע לליקויים בבירכיים ובכתפיים ביום 30.8.2021 משני טעמים[footnoteRef:1]: האחד, לא הוכח קיומם של ארוע/ים תאונתי/ים זעיר/ים תוך כדי ועקב עבודתה שהביאו לפגיעות בברכיה או בכתפיה.

בעיניין שושן[footnoteRef:6] מדובר בשחקן כדור רגל שנחבל ונפל מסולם בארוע תאונתי.

...

] הנתבע טען שיש לדחות את התביעה בנוגע לליקויים בברכיים ובכתפיים מכיוון שלא הוכחו פעולות חוזרות ונשנות באיברים אלה.

] אי לכך, שוכנענו כי עלה בידי התובעת להוכיח שביצעה פעולות חוזרות ונשנות בתכיפות וברציפות בכתפיה בעת סידור הסחורה בחנות בכלל ובמדפים העליונים בפרט.

לסיכום, מצאנו כי לא הוכח שהתובעת ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בברכיים במהלך עבודתה בתדירות ובתכיפות וכי ליקויה בברכיים אינה מהווה מחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות.

סוף דבר התביעה להכרה בליקוי בברכי התובעת כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה – נדחית.

הרקע העובדתי התובע, יליד 02.03.81, נפגע במספר תאונות עבודה, והגיש את התביעה דנן בגין שתיים: האחת מיום 08.07.13 אז לטענתו נפל מסולם, והשנייה מיום 16.04.17.

לטענת התובע, במסגרת עבודתו נידרש על פי הנחיות מעסיקו לטפס על סולם גבוה כדי לתלות שלט פירסומת על מסגרת שהוקמה לשם כך, ובשל הצורך להחזיק בשלט הברזנט המגולגל בשתי ידיו, טיפס בלא לאחוז בצדי הסולם, כשהוא נשען על הסולם ועל עמוד סמוך לו. כאשר הגיע לדבריו לשלב גבוה, ובשל חוסר היציבות בהיעדר אחיזה בסולם, נפל ונפגע בברכו.

...

כ"הערת ביניים" אציין כי התובע טען בעדותו שקרא את פרוטוקול קדם המשפט "ויש שם דברים שהוצאו מהקשרם" אולם חרף מספר אפשרויות שניתנו לו להסביר את טענתו, לא ידע להפנות לכל רישום באותו פרוטוקול שהוצא מהקשרו, והסכים בסופו של דבר כי הפרוטוקול משקף מה שנאמר בפועל (עמ' 83-87).

לסיכום, ומאחר וכל הדיון בשאלת הנזק הוא תיאורטי בלבד, לא מצאתי לנכון לדון בה לעומקה, אלא רק להבהיר את הערכתי בדבר סכומי הפיצוי להם היה זכאי התובע במידה שהיתה נקבעת אחריות הנתבעת, ולאחר הניכויים המתחייבים.

סוף דבר התובע לא הוכיח את נסיבות פציעתו במהלך העבודה.

אשר על כן, התביעה נדחית.

המומחה התבקש לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין נפילת התובע מסולם לבין ליקוי בברכו הימנית.

עם זאת דעתי היא שאין מניעה להעמיד לעיון המומחה את תוצאות הבדיקה הגופנית שערך ד"ר ג'אבר (ואותה בלבד ובדרך של ציטוט) ולשאול אותו כך: "האם לנוכח מימצאי בדיקתו של ד"ר ג'אבר תסכים כי קיים תעוד רפואי המעיד על ליקוי/כאבים/הגבלה/פתולוגיה בברך ימין?" לעומת זאת השאלה השניה בסעיף זה "האם תסכים לאשר כי סביר שהתאונה גרמה לליקוי ו/או להחמרה בין זמניים ובין קבועים בברכו של הנפגע?" לא תופנה למומחה בנוסח זה משום שאין בתעודה הרפואית כל דיון בשאלת הקשר הסיבתי בין תאונת העבודה לבין מצב ברכו הימנית של התובע.

...

אלא שמקובלת עליי טענת המוסד, שמתנגד לה, מפני שהיא עוסקת בשאלת הנכות של התובע, שאינה רלוונטית להליך שאינו עוסק בקביעת דרגת הנכות.

שאלה 4: המוסד אינו מנגד להפניית השאלה וגם אני סבורה כי יש בה כדי להבהיר את חוות הדעת.

בפרק שהוקדש לסיכום ודיון ד"ר ג'אבר סלאח מתאר את מצבו של התובע כך: "עבר בדיקת MRI של הברך אשר הדגימה קונטוזיה של השומן הסופרא-פטרלרי. טופל באופן שמרני ע"י תרופות ועבר טיפול בפיזיותרפיה ללא הטבה. היום עדין סובל מכאבים בברך ימין, צליעה על הרגל בעת הליכה או עמידה ממושכת. הגבלה בתנועות הברך לא מסוגל לכופף את הברך עד הסוף. לא יכול לכרוע ברך או לשבת ישיבה נמוכה עקב חסר כיפוף מלא של הברך. לא מסוגל ללכת או לעמוד לתקופה ארוכה, קושי במדרגות". כפי שניתן להיווכח גם ד"ר ג'אבר סלאח לא מציין אבחנה חד משמעית למצב התובע.

סוף דבר - הבקשה להפניית שאלות הבהרה מתקבלת באופן חלקי.