תאונת עבודה: טכנאי כבלים

התובע עבד כטכנאי אשר סיפק שירותים לחברת הכבלים "הוט". עבודתו נחלקה לשני סוגים תפקידים עקריים: ביצוע התקנות: מדובר בלקוחות שלא מחוברים לתשתית הכבלים של חברת "הוט". התובע הגיע לבתיהם של לקוחות אלו וביצע פעולות לשם חיבורם לתשתית הכבלים.

השאלות: לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן: ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל.

...

בהמשך להחלטה מיום 26.11.18 בדבר מינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום האורתופדי, אני קובע כדלקמן: מינוי מומחה רפואי ד"ר אברהם ששון, מומחה בכירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. מסמכים רפואיים להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן: תיקו הרפואי של התובע בבית החולים "אסותא". תיקו הרפואי של התובע בקופת החולים "לאומית": כללי- ידני וממוחשב; כירורגיה אורתופדית- ידני וממוחשב.

עוד טוען התובע, כי עבודתו כטכנאי כרוכה בהרמת משאות כבדים כגון: בלון גז המגיע למשקל של כ- 13 ק"ג, תיק גב (המכיל כבלים, חוטים, קונטרקטורים וכיוצ"ב) שמשקלו הכולל מעל 10 ק"ג וכן סולם; וכי לכל קריאה שהוא נענה לה, הוא נושא על גבו את כל אלה.

טרם נפנה לידון בתביעה שלפנינו לגופה, נציין, כי בית הדין הארצי פסק זה מכבר בכל הנוגע לעבודת טכנאי מזגנים וקבע כי "כך למשל נדחתה תביעתו של טכנאי מזגנים להכרה בליקוי בגבו כפגיעה בעבודה, לאחר שנימצא כי אמנם עבודתו הייתה כרוכה בפעולות חוזרות של הרכבה והחלפה של מזגנים, אולם כל פעולה הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו עמידה, הליכה, התכופפות, הרמת מזגנים, חיבור וכו', בסדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה" (עבל (ארצי) 60826-09-14 משה ניקי גולן – המוסד לביטוח לאומי (מיום 14.9.2016), המפנה לעבל (ארצי) 215/03 המוסד לביטוח לאומי – משה קריידלר (מיום 1.10.2004).

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו למסקנה, שלפיה התובע לא הרים את הנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו להוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

לסיכום, התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו, שכן לא הביא ראיות אובייקטיביות לתמיכה בטענותיו; והעד שהגיע למתן עדות מטעמו סתר בחלק מעדותו את גרסתו.

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

התובע, יליד 1954, עבד כ- 29 שנים כטכנאי וכמתקין כבלים (כבלר) באגף תשתיות בבזק.

" בעב"ל (ארצי) 61058-12-16 גנטוס גנטוס - המוסד לביטוח לאומי (11.04.19) נקבע שאין בפסיקה בעיניין פאנוס כדי לגרוע מחובת התובע לעמוד בהוכחת קיומו של רעש מזיק לצורך הכרה בפגיעתו : "....אחד מתנאי הסף להכרה בפגיעה בשמיעה כפגיעה בעבודה בשל רעש מזיק, היא הוכחת תנאי עבודה ברעש מזיק. נטל זה מוטל על התובע ואם לא עלה בידו להרים נטל זה, הרי שדין תביעתו להדחות. אכן, כפי שנקבע בעיניין פאנוס, כאשר בוחנים אם עלה בידי התובע להרים את הנטל, מקום בו אין מדידות רעש, יש לבחון את השאלה בשים לב למכלול הראיות, וכאשר על פני הדברים המסכת העובדתית מצביעה על האפשרות הסבירה שהמבוטח  נחשף לרעש מזיק, יישקל מינוי מומחה רפואי (ראו גם: עב"ל (ארצי) 25001-02-17 סונגו – המוסד לביטוח לאומי (15.11.2017)). אולם, אם תובע לא הרים את הנטל הראשוני להוכיח כי נחשף לרעש שאפשר שייחשב כמזיק, אין מקום למנות מומחה רפואי (עב"ל (ארצי) 26452-03-13 סום - המוסד לביטוח לאומי. פסקה 23 (28.1.2015); וראו בין היתר גם – עב"ל (ארצי) 10953-11-10 ביטון – המוסד לביטוח לאומי (2.10.2011);  עב"ל (ארצי) 42873-09-15 צברי – המוסד לביטוח לאומי (29.8.2017))". בעניינינו, לאחר עיון בטענות הצדדים והראיות שהוצגו לפנינו, יש מקום לקבוע כי עמד התובע בנטל להוכיח שהיה חשוף בעבודתו ככבלר בשטח לרעש של גנרטורים שהופעלו לצורך חיבור כבלים וכן בעת תיקון תקלות, כפי שיפורט להלן.

...

על יסוד האמור והמפורט עד כה, אנו קובעים שהעובד נחשף לרעש שמקורו במנועי גנרטורים במהלך השנים 1988 עד 2013 או 2014 במסגרת עבודתו בשטח ככבלר וטכנאי במחלקת תשתיות בבזק.

לאור האמור, אנו קובעים שלא עלה בידי התובע להראות שהיה חשוף לרעש מזיק במסגרת עבודתו במרכזיות.

סוף דבר – בהתאם למכלול הראיות אנו קובעים שקיימת אפשרות סבירה שהתובע נחשף לרעש מזיק במסגרת עבודתו כטכנאי וכבלר בעבודות שטח בין השנים 1988 עד 2014 בשל חשיפה לרעש הגנרטור.

לאחר שרותו הצבאי הוא עבד בחברת כבלים כטכנאי שירות במשך שנה ובשנת 2006 החל לעבוד בעריית ירושלים במחלקת תברואה.

עוד מסר כי הוא סובל מפריצת דיסק בעקבות תאונת אופנוע שעבר בשנת 2011 ותאונת עבודה בשנת 2016.

...

לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירות במקרה שלפניי, את נסיבות ביצוע העבירות ואת מדיניות הענישה הנהוגה, הגעתי לכלל מסקנה, כי מתחם העונש ההולם את העבירה שלפני, נע בין 12 חודשי מאסר, לבין 36 חודשי מאסר בפועל, בצירוף עונשים נלווים.

אני סבורה, כי הליך השיקום אשר עבר הנאשם במסגרת ההליך שלפניי נכנס בגדר חריג זה. הנאשם עבר הליך טיפולי מזה כשנה, במסגרת שירות המבחן וקצין המבחן התרשם שתהליך זה, מקטין את הסיכון להישנות התנהגות דומה בעתיד, על כן קצין המבחן המליץ לאפשר לנאשם להתמיד בתהליך.

לאור בקשת המאשימה ומאחר שמדובר בכלי ששימש לביצוע העבירה ומאחר שב"כ הנאשם לא התנגד לבקשה זו בטיעוניו, אני מורה על חילוט קטנוע מסוג ג'וי מקס מ.ר. 51-753-78.

התובע הגיש תביעה בעקבות החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר בפגיעה בגב כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

אני עבדתי עם רועי כטכנאי תאורה פרילאנסר, במסגרת הפקת אירועים ומופעים גדולים, כולל אירועים בעלי חשיבות רבה בבבנייני האומה, אולם ארנה בירושלים, פארק הירקון ועוד.

אתם מעמיסים את המשאית ופורקים אותה? כן. אתם בונים את הקונסט'? כן. אתם תולים פנסים ומפרקים? כן. אתם מושכים כבלים לתאורות ומגלגלים אותם אחר כך? כן. זה לא רק זה. זאת עבודה מורכבת ממכלול ואתה שואל על דברים ספציפיים.

...

לאחר שעיינו בראיות פעם נוספת, מצאתנו כי אין די בראיות שהובאו בעניין זה כדי לקבוע את מספר השעות ליום שבהן התובע הרים משאות, זאת בנוסף לקושי ראייתי הנוסף, כמובא לעיל.

סוף דבר, אין די בראיות שהציג התובע, כדי לקבוע תשתית עובדתית לצורך עילת המקרוטראומה.

לאור האמור, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.