תאונת עבודה - יחסי עבודה בין שחקן כדורגל לקבוצתו

לפנינו תביעה כנגד החלטת הנתבע כי אין להכיר בפציעתו של התובע במשחק כדורגל מיום 13.1.17 (להלן: התאונה) כתאונת עבודה.

לכן, הציע בית הדין ארבעה שלבים לבחינת יחסי העבודה בין שחקן לקבוצת כדורגל, ופסיקה זו אומצה לאחר מכן בבתי הדין האיזוריים: שלב ראשון- "האם מטרת ההיתקשרות בין הצדדים הנה יצירת יחסי עובד מעביד"; שלב שני- בדיקת "אופיו של הקשר בין הצדדים בהיבטים הבאים: פקוח ומשמעת וגם מעבר לשעות האימון עצמו, מידת המחויבות של השחקן כלפי הקבוצה ושאלת תשלום השכר"; שלב שלישי- "מהו הקף השעות המוקדש לאימונים ולהשתלבות בקבוצה, מתי נערכים האימונים, והאם מתאפשר לספורטאי לעבוד במקביל להיותו חבר הקבוצה"; שלב רביעי- "האם מפיקה קבוצת הכדורגל רווח כלכלי מההשתתפות של הספורטאי בה". לפסק דין זקן צורפה היתאחדות הכדורגל אשר הסבירה כי "פעילותו של שחקן בקבוצה חובבנית היא תחביב בלבד, ופרנסתו אינה מהקבוצה. ככל שמשולמים לשחקן תשלומים כלשהם מאת הקבוצה הם מיועדים לכסוי הוצאות נסיעה וכדומה. אשר על כן ומבלי להביע עמדה בנסיבותיו הספציפיות של ההליך דנא, עמדת ההתאחדות היא שמערכת היחסים בין קבוצה חובבנית לבין שחקן חובב, ככלל, אינה מקימה יחסי עובד-מעביד. זאת למעט מקרים חריגים שאין בהם כדי ללמד על הכלל. עמדה זאת מושתתת על בחינת יחסי הצדדים בראי המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת קיומם של יחסי עבודה, המעלה כי בדרך כלל אין בין הצדדים התקשרויות חוזיות, אין מחויבות למסגרת הקבוצתית ואין מרות, פקוח או שליטה מצד הקבוצה על שחקניה." בעיניין ב"ל (ב"ש) 51093-10-13 שריקי נ' המוסד לביטוח לאומי (01.09.2016( צורפה עמדת ההתאחדות ושם נקבע בשונה מהעמדה שהוצגה בפסק דין זקן כי "בהתאחדות חברות כל קבוצות הכדורגל הנוטלות חלק בתחרויות המאורגנות ע"י ההתאחדות. במסגרת ההתאחדות פעילות 250 קבוצות בוגרים ובוגרות הפועלות בחמש ליגות: ליגת העל, ליגה לאומית, ליגה א', ליגה ב', ליגה ג'; בהתאם לקבוע בסעיף 1 (א) לתקנון הרישום של ההתאחדות, קבוצת הבוגרים בליגת העל ובליגה הלאומית הנן קבוצות מקצועיות וכל השאר אינן מקצועיות. השוני בין שני סוגי הקבוצות בא לידי ביטוי בכל הקשור לקבוצות מקצועיות מול קבוצות חובבים: כך תחום הפיקוח והבקרה על התנהלותן הכספית והתקציבית, מעמד השחקן ונוהלי המשחק, הגשת בטוחות להבטחת ביצוע תקציב, חתימה עם כל השחקנים והמאמנים, על הסכמים בנוסח הקבוע בתקנון והגשתם לאישור יו"ר הרשות, הגשת דוחות כספיים שנתיים מבוקרים ע"י רואה חשבון. בקבוצת חובבים לא מונהגים כללי היתנהלות כמו בקבוצות מקצועיות. אין פקוח ובקרה תקציבית, אין צורך בהגשת תקציבים ואישורם, ואין הוראה המחייבת לחתום הסכמים בין קבוצה לבין שחקן או מאמן. על כן, שאלת מעמד של שחקן בקבוצת חובבים הנה עניין שבין הקבוצה והשחקן, וההתאחדות אינה מיתערבת בכך. כך ישנן קבוצות אשר השחקנים בהן משחקים כתחביב  ויש להם מקור פרנסה אחר. התשלומים המשולמים להם, אם בכלל, מיועדים לכסוי הוצאות. יש גם כאלו שניתן לומר כי מתקיימים יחסי עובד מעסיק בין השחקן לקבוצה. מדובר בעיניין הנתון לשיקול הדעת של הקבוצה. בליגת החובבים הבכירה, ליגה א', שחקנים בעלי פוטנציאל קידום או רקע קודם בקבוצה מקצועית, לא מן הנמנע שהנטייה תהיה להעסיקם כעובדים. על כן, ההתאחדות סבורה כי יש לבחון את שאלת יחסי עבודה בין שחקן כדורגל לקבוצה חובבנית לפי ההקשר התעשייתי, כוונות הצדדים ולאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה." דיון והכרעה לאחר שעיינו בחומר הראיות, ושמענו את העדויות הגענו למסקנה כי בין התובע לקבוצת הכדורגל לא היתקיימו יחסי עובד-מעסיק, ולהלן נימוקינו.

...

מנגד, בענייננו, שוכנענו כי התגמול ששולם לתובע לא היה בבחינת שכר אלא דמי כיס/החזר הוצאות, אשר לא עוגנו בהסכם כתוב, ואף לא הובאה ראיה כי גובהו היה קבוע וכי שולם בעקביות מדי חודש.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, התובע לא עמד בנטל להוכיח כי התקיימו בינו לבין הקבוצה יחסי עובד-מעסיק, בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה.

לפיכך, התביעה נדחית.

בסיכומיו טען הנתבע, בין היתר, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו ולא הוכיח כי היתקיימו יחסי עבודה בינו לבין הפועל טובא, מדובר בקבוצה חובבנית ובתחביב של התובע, ומכאן הוא לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה ואין להכיר בתאונה כתאונת עבודה.

בעיניין זקן הוצעו שלבים לבחינת יחסי העבודה בין שחקן לקבוצת כדורגל, ופסיקה זו אומצה לאחר מכן בבתי הדין האיזוריים.

...

לא שוכנענו בגרסת התובע לעניין כריתת הסכם עבודה עם מר נאסר הייב בדבר שכר חודשי של 7,000 ₪.

התרשמנו שבאותה נקודת זמן מר עוקבא היה מודע להשלכות מילוי אותם טפסים, אך בכל אופן, ובנסיבות העניין, אין לטעמנו בעצם מילוי הטפסים על ידי העמותה כדי להצביע על כך שהיא ראתה את עצמה כמעסיקתו של התובע, אלא השתכנענו שהטפסים מולאו במטרה לסייע לו בלבד.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בסעיף 75(א)(1) נקבע כי מבוטח לפי פרק ח' לחוק, ביטוח נפגעי עבודה, הוא "עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המישטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה". על פי גרסת התובע, הוא עבד כשחקן כדורגל מקצועי בקבוצת מ.ס. ספורטינג תל אביב, בליגה ג'.

שלישית, אם כוונת הצדדים היתה לקשור יחסי עבודה ביניהם, כך שנוסח החוזה שנחתם אינו משקף הסכמה זו, ניתן היה להעיד את מי שחתם על החוזה.

...

בנוסף - העובדה כי במקביל לפעילות בקבוצה, התובע עבד ב"פרטנר", במשרה מלאה (ר' פרטי העיסוק בנ/2), תומכת במסקנה כי התובע לא ראה בפעילותו בקבוצת הכדורגל כעבודה נוספת.

דברים דומים נרשמו מפי התובע גם בחוות דעת מטעמו, בה נרשם כי התובע עובד בפניקס (ואינו "עובד" בכדורגל) וכי "עד הפציעה שיחקתי כדורגל בליגה ג' לא מקצועני". לכל האמור לעיל יש להוסיף את עדותו של מר מימון, בעלי הקבוצה.

סוף דבר – התביעה נדחית.

בשלהי שנת 2019 ניפצע בברכו במהלך משחק כדורגל שבו שיחק במדי ליגת הנוער - ערוני בית שמש "צו פיוס". תביעה לדמי פגיעה שהגיש למוסד לביטוח לאומי נדחתה, מן הטעם שבמועד קרות התאונה לא בוטח התובע כעובד שכיר, ועל כן פגיעתו אינה בבחינת "תאונת עבודה". על כך התביעה שלפני בה שבה ועולה שאלת קיומם של יחסי עבודה בין שחקן כדורגל ובין הקבוצה בה התאמן.

...

על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע ולפיה מטרת הבאתו לקבוצה והשתתפותו במשחקים בליגה ג' - נוער ובוגרים - הייתה ליצור עימו יחסי עבודה.

נוכח כלל המפורט לעיל, ובשים לב לקושי ניכר לראות את הסכום החד פעמי שניתן לתובע בדיעבד ובנסיבות העניין כהכנסה מעבודה, אני סבורה שסיווגו של התובע כעובד מחטיא במידה רבה את כוונת המחוקק כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי, ואת מטרתו.

סוף דבר – על יסוד כל האמור התביעה נדחית.

תביעתו של התובע לדמי פגיעה נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, מן הטעם שבמועד קרות התאונה לא בוטח התובע כעובד שכיר, ועל כן, פגיעתו אינה "פגיעה בעבודה". לדעתי, במקרה זה – בנגוד למקרים אחרים שנידונו על ידי בתי הדין האיזוריים לעבודה – לא מתעוררת שאלת עצם קיומם של יחסי עבודה בין שחקן כדורגל ובין הקבוצה בה התאמן, כאשר ברור שבין הצדדים היתקיימו יחסי עבודה ממועד מאוחר לתאונה.

...

אם כן: על אף שבסופו של דבר נחתם הסכם עבודה בין הצדדים, התובע לא הוכיח שהיה עובד בעת האירוע, או שמדובר בתקופת הכשרה, התלמדות או נסיון.

המסקנה היא אפוא שדין התביעה להידחות.

מאחר שהתביעה נדחית – אין צורך לדון בהודעה לצד ג' התלויה בשאלה האם התובע היה במועד הרלוונטי עובד שיש לשלם בעדו דמי ביטוח.