מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה נפילה בתוך בור לבדיקת מכוניות במוסך

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענתו, הוא נפגע בשתי תאונות דרכים, שהוכרו כתאונות עבודה: האחת, מתאריך 29.2.12 כאשר עסק בשולי הדרך בהחלפת אחד הגלגלים ברכבו בשל תקר (רכב הסעות מ.ר 18-348-67 [להלן: "הרכב"]); והשנייה, מתאריך 3.3.13 כאשר עלה לרכבו, ונפל.
הגם שהנתבעת לא הביאה לעדות את החוקר, לא הגישה את דוח החקירה ואף לא ביקשה לזמן את הרעייה, התובע אישר בחקירתו הנגדית שרעייתו דיברה עם החוקר אבל כאמור "היא לא מודעת לתאונה. אני לא מספר לה שום דבר". כשעומת עם המידע שהרעיה מסרה לחוקר הפרטי לפיו הוא נפל לבור שהיה במדרכה מול הבית, הסביר כי התכוונה לתאונה אחרת, זו שמשנת 2008 שבה שבר את ידו (עמ' 7 שו' 25-26, עמ' 27 שו' 30-31 – עמ' 8 שו' 1-3).
כאשר נישאל על עתוי הגשת התלונה למישטרה הוא תלה זאת בכך שהכאבים אינם מתחילים מיד, לוקח זמן לקבוע תור לאורתופד, לקבל לאחר מכן את תוצאות הבדיקות ולבסוף כאשר פנה לעורך דין, הלה ביקש שיביא אישור מהמשטרה (עמ' 10 שו' 4-6).
תימוכין לכך אפשר למצוא דוקא בתיק המוצגים של הנתבעת, בחשבונית על תיקון תקר ברכב מתאריך הסמוך לאחר התאונה (חשבוניות מתאריך 5.3.12 ממוסך צמיגי פרונט יוסף, שצורף כחלק מתיק המל"ל שהוגש על ידי הנתבעת).
הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן ישאו הפרישי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, לגבי עילת התביעה שעניינה התאונה הראשונה בלבד.
הנתבעת תשלם לתובע, כולל שכר טרחת עורך דין ומע"מ, סכום של 5,800 ₪ (ובצירוף הוצאות משפט (על פי קבלות) כשהן צמודות ונושאות ריבית מיום ההוצאה ועד למועד פסק הדין.
עילת התביעה בגין התאונה השנייה, נדחית.

בהליך תביעה קטנה (ת"ק) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע טוען כי לא היו שלוט ואזהרה, כי הכביש מלא מהמורות ואף נציג העיריה שכיוון את התנועה לא הזהיר על כך. בשל דליפת השמן החמורה, נגרם למנוע נזק בלתי הפיך, אשר חייב את החלפת המנוע, וזאת בהתאם לחוות דעת המוסך המורשה שטיפל ברכב.
טענות העיריה העיריה טוענת כי מבדיקה שערכה, הרי שבמועד הארוע לא היה מקום הארוע בשליטתה או בתחום אחריותה, שכן במקום התבצעו עבודות ריבוד של הכביש ביוזמת משרד הבינוי והשיכון, באמצעות הקבלן י.ד. ברזאני בע"מ. לפיכך, טוענת העיריה, כי ככל שקיימת אחריות לניזקי התובע, הרי שזו מוטלת על משרד הבינוי והשיכון או על הקבלן.
הקבלן טוען כי השלוט היה קיים במקום מתחילת העבודות ועד תום ביצוען, התאונה ארעה בשל אשמו של התובע, והראיה היא כי פרט לרכב התובע, לא נפגע איש.
אעבור עתה לידון בשאלה האם הוכח קיומו של מפגע במקום או נפל פגם באמצעי הבטיחות שננקטו.
לדבריו, הגיע רכב במהירות גבוהה, לא שעה להוראת המכוון שהורה לו לעצור, עקף את המכוון מימין, עלה על מפרץ החניה שמימין, וכאשר ירד לכביש במהירות גבוהה פגע במכסה בור הביוב, שהיה בגובה של 8 ס"מ מגובה האספלט, והמשיך בנסיעתו מבלי לעצור.
בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.
...
בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי יש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 50% להתרחשות הנזק.
לפיכך, אני מקבלת את תביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעות 3 ו-4, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 11,860 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 28.8.13 (מועד התשלום לחברת ההשכרה) ועד התשלום בפועל.
התביעה כנגד הנתבעות 1 ו-2 נדחית, ללא צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

על פי הנטען בכתב התביעה, בזמן ארוע התאונה עבד התובע כפחח רכב בשירות הנתבעת 1 (להלן: המעביד).
נטען בכתב התביעה כי ביום התאונה עבד התובע בתוך תנור צבע הממוקם בשטח המוסך.
התובע טוען שלאחר התאונה טופל בבית חולים בנהריה ובבדיקתו אובחן כסובל משבר תוך מפרקי עם תזוזה בבסיס אגודל ימין.
בהתאם לטופס הפגיעה בעבודה (נספח א' לתצהיר), הועלתה הגרסה הבאה: "בזמן שיצאתי ממתקן הצבע והלכתי על גבי הרמפה ביציאה שהייתה שחוקה, מחליקה בשל אבק ואבקה שהצטברה עליה, ותוך כדי כך ובשל חומרים מחליקים שהיו על הנעליים, החלקתי, נפלתי ונחבלתי ביד ימין דומינאנטית". מדובר למעשה בהודאת בעל דין מחוץ לכותלי בית המשפט.
ההלכות הנהוגות בעיניין בחינת אשם תורם של עובד בתאונות עבודה הן שיש לדקדק עם המעביד ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנות שגרמה או תרמה לתאונה (ראו: ע"א 449/81 בן לב בע"מ נ' ברכה מגד, פ"ד לח(4) 70 (1984); ע"א 8133/03 יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ, פ"ד נט(3) 66, 81 (2004); ע"א 1958/97 בן שטרית נ' רשות הנמלים והרכבות ([פורסם בנבו], 21.3.1999) פסקה 2).
...
לאור זאת, ולאחר שאני שוקל את טענות הצדדים, אני סבור שיש להעמיד את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 10% בדומה לנכות הרפואית.
לכן אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 260,211 ₪.
בנוסף אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% בתוספת מע"מ מהסכום שפסקתי לפני הוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

האם התאונה מהוה תאונת דרכים במועדים הרלוואנטיים לענייננו עבד התובע כנהג משאית בעריית עכו וביום התאונה נסע למוסך לצורך טפול במשאית.
בעדותו תיאר הרשקוביץ כי התובע הגיע למוסך לטפול והוא כיוון אותו לבור הטיפול.
מדובר איפוא בפעולה שנעשתה בתוך מיתחם השמוש (ירידה מרכב) שמטרתה הייתה למנוע נפילה מהמשאית ולהשלים את מהלך הירידה בביטחה, והיא מהוה איפוא תאונת דרכים.
בהיתחשב במהות הפגיעה ושיעור הנכות, הטיפולים הרפואיים והבדיקות הרבות שעבר התובע, מועד חזרתו לעבודה, העובדה שלא נזקק לעזרה בשכר, והסבירות שייזקק בעתיד לעזרה בשכר בשל פגיעתו, לרבות בשל פעולות בבית שהיה יכול לבצע בעצמו אילמלא התאונה, אני מעמיד את סכום הפצוי בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד על סך 7,000 ₪.
התובע צירף מספר מצומצם בלבד של קבלות, אך סביר להניח שנגרמו לו עקב התאונה וכן יגרמו לו בעתיד, הוצאות בין היתר עבור הצורך בנסיעות בהקף מקובל וסביר, תרופות שגרתיות לשיכוך כאבים, וכן תשלום קבוע עבור ביקור בקופ"ח, אשר אינו מכוסה מטבע הדברים על ידי המל"ל, הגם שמדובר בתאונת עבודה.
...
עם זאת סבור אני שאין מקום לפסוק פיצוי בגין הוצאה זו. אסביר.
הנתבעת לא התייחסה כלל לדרישה זו בסיכומיה ועם זאת לא ראיתי להיעתר לה. מדובר בטענה שלא נזכרה בכתב התביעה, בתצהיר התובע ואף לא בתחשיב הנזק שהגיש.
כן יש לנכות תשלום תכוף בסך 15,000 ₪ סה"כ פיצוי המגיע לתובע – 182,013 ₪ על כן, אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 182,013 ₪ לסכום זה יש להוסיף שכ"ט עו"ד בסכום של 27,684 ₪ (כולל מע"מ), ואת אגרת בית המשפט ששולמה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

ביום 9.2.2007, בעת שהתובע עסק בבדיקת רכב, אירעה התאונה בנסיבות שלהלן: התובע עמד בבור בדיקת הרכבים, שבדפנותיו מצויה מדרגה מברזל שמטרתה למנוע את נפילת הרכב אל תוך הבור.
דיון והכרעה עצם קרות התאונה, היינו - פגיעתו של התובע במועד הנטען - 9.2.2007, בעת שעבד כבוחן רכב בתוך בור הבדיקה שבמכון רשוי הרכב המנוהל על ידי הנתבעת מס' 1, לא הוכחשה על ידי הנתבעת מס' 1 ומכל מקום לא נסתרה על ידי הנתבעות.
מכל מקום, על פי העדויות, לא זו בלבד שנעשה ברכב שימוש מסוג נסיעה, אלא שלא נעשה ברכב כל תיקון או טפול, אלא דובר בחילוץ הרכב, כאשר המקום אף איננו משמש כמוסך, אלא כמכון רשוי בלבד (עמ' 16 שורות 26-30 לפרוטוקול).
...
פעולת החילוץ נעשתה על ידי הנתבעת מס' 1 ועל כן היא צריכה להיות ידועה לה. לטענת התובע, הואיל והוא איננו יודע כיצד בדיוק בוצעה פעולת החילוץ, היינו - האם מדובר בנסיבות המהוות תאונת דרכים על פי חוק הפלת"ד אם לאו, הוא הגיש כתב תביעה מתוקן בו צורפה קרנית כנתבעת, כאשר הוא מבסס את תביעתו על שתי עילות חלופיות: האחת - עילה נזיקית נגד הנתבעות מס' 1 ו- 2: התובע איננו יודע ואין לו היכולת לדעת במדויק מהן הנסיבות הממשיות שגרמו לאירוע התאונה, כאשר נסיבות האירוע מתיישבות עם המסקנה שהנתבעת מס' 1 לא נקטה אמצעי זהירות ועל כן, יש להחיל עליה את הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" ונטל הראיה כי לא התרשלה, מוטל עליה.
זו תהא המסקנה גם בעניינים של נפגעים שהתנהגותם מעידה על חוסר אכפתיות או אוזלת יד. עוד נפסק באותו עניין, כי נטל ההוכחה של השקידה הסבירה ותום ליבו של הנפגע התובע את קרנית, מוטל עליו, אם כי אין מניעה שבית המשפט ישתמש גם בצו השכל הישר ובניסיון החיים.
משנמצא כי התובע לא הראה כי הוא שקד במידה סבירה לאיתור פרטיי הנהג והרכב שהיו מעורבים בתאונה והדבר לא עלה בידיו, הרי שלא קמה זכותו לתבוע את קרנית ומשכך, דין התביעה נגד קרנית להידחות.
סיכום על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו