מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה בעבודות צביעה בגובה רב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום עכו נפסק כדקלמן:

פתח דבר התובע, תושב ברטעה, יליד 1977, נפגע בתאונת עבודה ביום 10.1.16.
אוסיף כי גם במסמכים הרפואיים, לרבות המסמכים הראשונים מחדר המיון, שאליו היתקבל התובע כנפגע רב-מערכתי, נרשם כי התובע נפל מגובה.
התובע לא הכחיש תשובה זו לשאלון, אך הפנה לתשובה לשאלת ההמשך (מס' 25), אשר לפיה – "לא יכול להרים חפצים כבדים, לא יכול לעמוד הרבה קשה, וגם הנעליים שנועל קשה איתם". בעדותו העיד התובע כך: "אני עובד בצבע, אם יגידו לי עכשיו לצבוע את הקיר אני יכול לצבוע את הקיר. השאלה כמה זמן אני מחזיק מעמד, כמה ימים. מזה אני סובל. כל קבלן שאני הולך לעבוד אצלו, הוא אומר לי אחרי יום-יומיים שאני לא יכול להמשיך. עכשיו יש לי פחד לעלות גבוה. להרים משקלים אני לא יכול. לא כמו הצעירים, בגלל הרגל. אני לא יכול לכופף את הרגל כמו שיכולתי. אולי דברתי לא בדיוק לפני התאונה ואחרי התאונה. עד עכשיו אני יכול לצבוע קיר, אבל לא כמו שהייתי בעבר, שהייתי יכול חודש-חודשיים לבצע את הצבע" (עמ' 21 לפרוטוקול, שורות 19-24).
...
לאור מסקנה זו, איני סבורה כי יש צורך להכריע בשאלה, אם יש לחייב את הפניקס במלוא הפיצוי שייפסק לתובע, או שמא רק בסכום הפיצוי העולה על סכום ההשתתפות העצמית.
על פי הפסיקה ניתן לפסוק פיצוי גם בגין עזרת המשפחה, שניתנה ללא שכר (ע"א 93/73 שושני נ' קראוז, פ"ד כח(1) 277; רע"א 7361/14 פלונית נ' פלוני, 6.1.15), ובנסיבות הפגיעה דנן אני סבורה כי ראוי לעשות כן. כן אני רואה לציין, כי נוכח נכותו התפקודית של התובע, ניתן להניח כי יזדקק לעזרת הזולת גם בעתיד, לרבות בביצוע עבודות שונות ומקובלות במשק הבית, אשר לצורך ביצוען יזדקק התובע לעזרת בעלי מקצוע בשל המגבלה ברגלו, הקושי בטיפוס ובהרמת משקל.
סוף דבר אשר על כן, אני מקבלת את התביעה, ולאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים מס' 1 ו-3, יחד ולחוד, לשלם לתובע סכום של 171,473 ₪.
כן ישלמו הנתבעים 1 ו-3 לתובע שכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪, והוצאות משפט בסך 2,500 ₪ (עבור אגרת המשפט ושכ"ט המומחה מטעם התובע).

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

הארוע החל לאחר שהתובע, לטענתו, נאלץ להעלות שני דליי צבע במשקל רב לגובה של 2.5 קומות לשם צביעת המסדרון, מאמץ פיזי שלא היה מורגל אליו.
ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהוה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה (ראו לעניין זה דב"ע נג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ז 50 (1994); דב"ע נב/0-88 כאמל קופטי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע כ"ט 169 (1995); דב"ע שם/0-96 המוסד לביטוח לאומי נ' אמנון וייל פד"ע יב 225 (1981); דב"ע נו/0-251 בצלאל ישינובסקי נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"א 241 (1998).
ראוי לציין כי מר אמינוב פיקד על התובע 3-4 חודשים בלבד לפני הארוע, ושאף לדבריו התובע היה עובד עצמאי, ביצע את המשימות שניתנו לו. אולם, גם אם לא ברור מה בדיוק עשה התובע, עולה מן העדויות כי הוא לא עסק בעבודות פיזיות קשות במהלך עבודות היומיום שלו, וכאשר נידרש לעבודה פיזית קשה יותר היה נעזר ברס"ר, בחיילים או בעצירים אשר היו מצוותים לו. תאור הארוע ביום 4.1.2018 התובע תיאר בפירוט רב בהודעתו את הארוע ואת הרקע לארוע – שנידרש לסיים את עבודת הצביעה בבניין 6, לעשות "יד" נוספת של צבע.
...
" מן הכלל אל הפרט לאחר שעיינתי בחומר שהוגש ובעדויות התובע, העדים מטעמו והעד מטעם הנתבע, הגעתי לכדי מסקנה כי התובע הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה וכנגזרת מכך, יש למנות מומחה רפואי על מנת לבחון את הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין אירוע אוטם הלב שעבר התובע.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תחילה, בין השנים 1977 ל- 1999 עבד כעצמאי, ובהמשך לכך מאז שנת 1999 עבד כשכיר בחברת א.ר.א.ג. בינוי ופיתוח בע"מ. התובע פנה לנתבע בבקשה להכיר בפגיעה בברך ימין שלו כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה, אך ביום 28.4.19 נימסרה לו החלטת פקיד התביעות לדחות את תביעתו, תוך שנקבע כי על פי המסמכים שהגיש, הוא לא הוכיח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתו בבניין ובשיפוצים, ולא הוכיח קיום קשר סיבתי בין המחלה לתנאי העבודה.
במסגרת עבודתו כפועל ביניין נידרש התובע לבצע עבודות גבס, תיקרות אקוסטיות, עבודות צבע, תקוני שפכטל, פירוק והרכבת פאנלים, תקוני טיח, פירוק של ריצוף, שבירת קירות וכיוצא בזה כאשר עבודה זו היתה כרוכה בבצוע פעולות קבועות, חוזרות ונישנות של כיפוף ברכיים, רכינה וישיבה עליהן לאורך שעות רבות, תוך תזוזה עליהן וחיכוכן בקרקע, וזאת שעות ארוכות מדי יום עבודה וכן בעליה וירידה מסולמות לפיגומים תוך אימוץ רב של הבירכיים והפעלת לחץ על גביהן כפי שיוסבר להלן.
כמו כן, עבודת התובע היתה כרוכה בעליה וירידה מרובה מסולמות באופן חוזר ונשנה תוך כיפוף, אימוץ והפעלת לחץ על גבי הבירכיים וזאת עשרות פעמים ביום, מדי יום עבודה וזאת לצורך התקנת תיקרות אקוסטיות, ביצוע עבודות גבס, ביצוע עבודות צבע, תקוני תיקרות וכיוצ"ב. עוד יצוין כי עבודת התובע כרוכה בשימוש בכלי עבודה כבדים רוטטים ופניאומטיים כגון: קונגו, מקדחות, מברגות, מסורים, דיסקים, פטישונים וכיוצ"ב הגורמים לרעד, רטט וזעזוע לברכיים וזאת מאחר והעבודה עם הכלים הרוטטים נעשית לרוב ברכינה על הבירכיים בעת שהתובע מבצע את עבודות הבניין או כאשר מצוי בגובה על סולם, וזאת כ- 60% בממוצע מתוך סך יום העבודה.
...
לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה, שכן לא מדובר בתביעה ראשונה של התובע לנתבע.
למרות האמור, אנו סבורים שאין באמור באותם מסמכים כדי לשלול את טענות התובע בפנינו.
כאמור, מכיוון שאנו סבורים שהתובע הוכיח כי רק ב- 40% מעבודתו עסק בריצוף ועבודות אחרות "על הברכיים", הרי שאין בכך כדי לשלול כי בשאר זמן עבודתו עסק בכל אותם סוגי עבודות אחרות, וכמובן שבכל מקרה המדובר בהערכה בלבד ובממוצע בלבד.
נוסיף, כי מהעדויות שבפנינו עולה כי לפחות בחלק מהפעמים נעשה פירוק ריצוף גם באמצעות שימוש במכשירים רוטטים, כך שהיתה גם חפיפה מסויימת בין זמן העבודה עם מכשירים רוטטים לבין זמן העבודה "על הברכיים". סוף דבר הגענו לכלל מסקנה שהתובע הוכיח, באופן חלקי ביחס להיקף טענותיו בפנינו, תשתית עובדתית למינוי מומחה לצורך המשך בירור תביעתו לפגיעה בברך ימין במסלול המיקרוטראומה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לגופו של עניין התשתית המשפטית בית הדין לעבודה בפסיקתו הציב מספר תנאים לצורך הוכחתה של מקרוטראומה על מנת שזו תבוא בגדרה של "תאונת עבודה": ראשית, על התובע להוכיח קיומם של אירועים "פיתאומיים", חוזרים ונישנים, על פני רצף זמן, הניתנים - באופן רעיוני עיקרוני - לזיהוי ולבידוד: "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאיבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסויים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע.
על הדברים חזר בית הדין הארצי לעבודה במספר רב של מקרים: "ההלכה המשפטית לגבי התשתית העובדתית המיקרוטראומטית, הנה, כי יש להוכיח "פגיעות חוזרות ונישנות זהות דומות במהותן במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה כדי שניתן יהיה להניח אותן בפני המומחה" (דב"ע נו/ 0-268 לוי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לב 504, המצטט מדב"ע מב/ 0-90 שפיר – המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93).
כמצוטט: " 4. במהלך עבודות הריצוף נידרשתי לכרוע על ברכיי בזוית חדה לצורך ריצוף המרצפות וזאת במשך כשעתיים ביום ברציפות... 5. בנוסף לכך, ביצעתי במסגרת תפקידי אף עבודות אינסטלאציה בפרויקטים השונים בהם עבדתי, עבודה הדורשת נידרשת ירידה לברכיים לשם חיבורי צנורות וביובים. הקף עבודתי בבצוע עבודות אלו נע בין שעה וחצי לשעתיים מידי יום. 6. לא זאת אף זאת, נידרשתי לבצע מידי יום עבודות בגובה כגון: צביעה, בניית קירות גבס, טיח, לצורך כך נידרשתי לעלות ולרדת מסולמות ופיגומים במשך 4 שעות ברציפות מידי יום, חישוב פשוט מעלה כי סך פעולות העליה והירידה בסולמות ובפיגומים, מסתכם בכ-300 מדרגות מידי יום, זאת לאורך כל שנות עבודתו, משך יותר מ-40 שנה." עם זאת עיון בחשבוניות שהוצגו במהלך הדיון מעלה כי התובע ביצע עוד מיגוון של עבודות ולא כל יום ביצע את אותן עבודות ונראה בהתאם לחשבוניות כי מדובר על ביצוע עבודות מגוונות כעולה מהפרוט של החשבוניות שם צויין בזמן אמת אנספור עבודות שביצע התובע כמצוטט: החלפת צנרת כללית בדירה, כולל תקוני קרמיקה, עבודות ריצוף בדירה, תקוני צנרת במטבח, צביעת קירות חוץ, עבודות ריצוף בחצר, שפוץ מקלחת, צביעה , ריצוף, , תקוני קרמיקה ורובה, צביעת דירה, ריצוף מטבח, טיח, סידור גג פרגולה וגג מחסן, תיקונים בדירה, תקוני איטום וסדקים, תיקון וצביעת שער, עבודות צבע וחשמל, פתיחת קיר, תביעה, סגירה לאיטום.
...
אולם לא שוכנענו כי הוכח כי מדובר בפעולה חוזרת ונשנית וכן לא שוכנענו כי מדובר בתנועות זהות ואף לא שוכנענו כי מדובר בתדירות מספקת במהלך כל יום עבודה.
בנוסף לכך, התובע הודה כי במהלך יום עבודה עשה דברים נוספים הקשורים להיותו בעלי העסק, ולא מן הנמנע כי פעולות אלו מנתקות את הרצף של סדרת הפעולות, לכן לא שוכנענו כי ניתן לבודד את הפעולות בהם עבד התובע עם ברכיו, כפעולה חוזרת ונשנית.
לאור האמור התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 21.12.2021 הגיש התובע תביעה להכיר בליקוי בכתפו השמאלית – גיד קרוע כמחלת מיקצוע או פגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה.
בתביעה לנתבע פירט התובע את תנאי העבודה שגרמו לליקוי, לטענתו – "צביעה בגובה והרמת משאות כבדים עבודות אחזקה עם כלים רוטטים, דיסק, פטישון, הובלת ארונות כבדים, שולחנות, כסאות, במות, קוליסות (כך במקור)". (התביעה צורפה לקובץ נספחים ראשון של תצהיר התובע).
נוסף, נטען לחוסר בכוח אדם בשנתיים שקדמו להגשת התביעה לנתבע (12/2021), בפרט בתקופת הקורונה, שהשית על התובע עומס רב בעבודה.
...
[3: עב"ל (ארצי) 26150-02-11 אלברט אמר – המוסד לביטוח לאומי (27.10.13) והאסמכתאות שם] הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות עובדתיים – "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)".[footnoteRef:4] [4: עב"ל (ארצי) 32446-07-16 קפלה – המוסד לביטוח לאומי (5.9.17) ] נקדים ונציין כבר עתה – התובע לא הקים תשתית עובדתית לביצוע תנועות חוזרות ונשנות בכתפיים במסגרת עבודתו – ולכן יש לדחות את תביעתו מבלי למנות מומחה, ונסביר.
לסיכום, מעדותו ומכלל הראיות שהוגשו לתיק, לא הוכחה ולו פעולה אחת, המבודדת משאר פעולות היום, שחזרה ונשנתה בתדירות המבססת תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.
מצאנו כי התובע מבצע עבודות שונות בעבודתו בין היתר טען לביצוע עבודות סיוד, עבודות סבלות קלות, שינוע חפצים כבדים באמצעות עגלה, חלקם בסיוע של אחר, תליית לוחות, תמונות וכדומה על הקירות, עבודה עם כלים רוטטים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו