מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונת עבודה במפעל: תביעה נגד מעסיק, מבטחים וסוכן ביטוח

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בקריות ת"א 38852-10-16 פלוני נ' רבאח ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט שלמה מיכאל ארדמן תובעים פלוני נתבעים 1. מחמוד רבאח 2. מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ פסק דין
בתחילה טען כי חתימותיו על טופס בל/250 ועל טופס התביעה לדמי פגיעה מזויפות ולאחר מכן חזר בו. בתחילה טען כי התובע נפגע בעבודה במקום אחר אצל מקום בבעלות אדם בשם הנבוזי שנרצח לאחר מכן, ולאחר מכן דיבר על פגיעה אצלו.
לטענת התובע, עובדת הארוע מתיישבת עם גרסת התובע, ומתיישבת גם עם המסמכים הרפואיים, המלמדים שכבר ביום 1.12.09 כותב הרופא בעקבות ביקור קודם מיום 18.11.09 כי מדובר בתאונת עבודה שאירעה ביום 12.11.09, כאשר המילים "לפני 2-3 ניחבל" אשר נרשמו על ידי הרופא ביום 18.11.09 מתייחסים לימים ולא לשעות כטענת הנתבעים.
לטענתו, התובע כלל לא הודיע לו על הפגיעה, אלא זו נודעה לו רק מפנית סוכן הביטוח אליו בשנת 2017, אחר שהוגשה התביעה.
הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת, כי ככל ויסתבר כי גירסתו של הנתבע 1 כוזבת, דינה של התביעה נגדה להדחות ממילא לפי סעיפים 24 ו- 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 בשל הכשלת חברת הביטוח.
במסמכים אלה יש כדי ליצור חזקה עובדתית לטובתו של התובע, אלא אם יוכיח המעביד אחרת (ראה למשל: ע"א 497/60 מקורות חברת מים בע"מ נ' ישעיהו זכריש, פ"ד טו 1657 (1961); ע"א 697/72 שמעון ויסמונסקי נ' "מרכבים" מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד כח (1) 429 (1974); רע"א 7218/20 פלונית נ' עמינח תעשיות רהיטים ומזרנים בע"מ [ניתן ביום 1.12.2020]).
גרסת התובע גם מתיישבת עם החשבונית שהוציא הנתבע 1 בגין העבודה בגשר הזיו ביום 20.11.09, הממקם את העבודה לה טוען התובע בחודש נובמבר, ואם כך, כיצד יידע התובע על העבודה בגשר הזיו, אם לא עבד כלל אצל הנתבע 1 באותה תקופה?! על כל אלה יש להוסיף את גרסאותיו המתחלפות חדשות לבקרים של הנתבע 1, שבתחילה טען שמסמכי הביטוח הלאומי כלל לא נחתמו על ידו, וחזר בו. בפני החוקרת מטעם הביטוח הגב' עמירון טען (נ/5) ששמע על התאונה מהתובע שסיפר לו שניפגע במקום אחר לאחר שחזר מיום חופש, ואילו בבית המשפט טען כי הפגיעה היתה בעבודתו אצל הנתבע 1 (ראה למשל עדותו בעמ' 66 לפרוטוקול).
עם זאת, מעביד אינו בגדר מבטח וחייב להסיר רק סיכונים שאינם סבירים לאופי העבודה (ראה: ע"א 250/64 לוגסי נ' חברת שק"ם בע"מ, פ"ד יט (1) 30 (1965)).
...
הנתבעת 2 מוסיפה וטוענת, כי ככל ויסתבר כי גרסתו של הנתבע 1 כוזבת, דינה של התביעה נגדה להידחות ממילא לפי סעיפים 24 ו- 25 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 בשל הכשלת חברת הביטוח.
דיון והכרעה: לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים שבתיק, כמו גם שמיעת העדויות בתיק זה, אני סבור כי אמנם מחד גיסא, התובע הוכיח את גרסתו העובדתית, אך מאידך גיסא, דינה של התביעה להידחות, מאחר והתובע לא הוכיח רשלנות כלשהי של המעביד.
נוכח כל האמור, אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בנצרת ת"א 1183-12-19 פלוני נ' עיסא חורי מפעלי מתכת בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופטת הבכירה שאדן נאשף-אבו אחמד תובע פלוני ע"י ב"כ עוה"ד ח'יאם נסאר ואח' נתבעים 1. עיסא חורי מפעלי מתכת בע"מ 2. הראל חברה לביטוח בע"מ שניהם ע"י ב"כ עוה"ד קרן תגר ואח' נגד סולל אבן אי. פי. סי אשלים ע"י ב"כ עוה"ד רחל לויתן ואח' מקבל הצד הרביעי מנורה מבטחים ביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד ארז בלוך ואח' נגד עיסא חורי מפעלי מתכת בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד קרן תגר אח' פסק דין
בכתב התביעה (סעיף 5) חזר התובע על גירסתו העובדתית בציינו כי: "ביום 7.12.17 בשעות אחה"צ, היה התובע מעורב בתאונת עבודה, כמשמעות המונח בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, כאשר החליק ונפל באתר העבודה שבו עבד בתחנת הכוח הסולרית אשלים. התובע היה בתוך מאצרה באתר העבודה ובמהלך יציאה ממנה החליק ונפל ותוך כדי הנפילה פגע בגרם המדריגות של המאצרה, עקב תנאי השטח הירודים והמסוכנים, בעיקר הריצפה שהייתה חלקה ו/או רטובה" (לעיל ולהלן: "התאונה")".
בבסיס דברים אלו עומדת התכלית של חקר האמת, כאשר המטרה היא להביא בפני בית המשפט את התמונה המלאה, על מנת שיוכל להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין (ראו: ע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496 [1985], בעמ' 503; רע"א 2874/08 עריית הרצליה נ' יצחק ( 15.5.08); רע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' רובין (6.12.18)).
לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע, הפרה את חובותיה כמעבידתו, לספק לו סביבת עבודה בטוחה ואת חובתה להסיר מפגעים ולפעול למניעת היתרחשות של תאונות שניתן היה לצפותן מראש, ובכלל זה התאונה נשוא התביעה, ובכך גרמה לניזקי התובע.
...
בהקשר זה טען התובע בעדותו לפניי, ועדותו לא נסתרה, כי היה לבדו בזמן התאונה ולא היו עדים ישירים לה. כפי שיובהר להלן, אין בכך כדי להשפיע על התמונה המתקבלת ממכלול הראיות.
כאב וסבל בשים לב לשיעור הנכות, לטיבה ולקביעת המומחה באשר למגבלותיה, אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני בסכום של 40,000 ₪.
סוף דבר אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע פיצוי בסך של 100,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 23.4% והחזר אגרת בית משפט ששולמה, ושכר המומחים שבו נשא, שהם משוערכים מאותו מועד ועד לתשלום בפועל, ובכפוף להצגת חשבוניות.
ההודעה כנגד צד שלישי מס' 1 נדחית כאמור לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נסיבות אלה יפורשו בצמצום "שאחרת ירוקנו מתוכן הנחיות המפקח". ברע"א 629/20 פרץ נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (6.5.20) (להלן: "פרץ") התייחסה כב' השופטת וילנר להנחיית המפקח מיום 9.12.98, וציינה בין היתר כך: "13. במוקד העירעור שלפניי עומדת הנחיית המפקח, מכוחה מחויב מבטח למסור למבוטח, בעת דחיית תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח, מיסמך כתוב המפרט 'את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה', שאם לא כן, תיחסם דרכו של המבטח מהעלאת נימוקים נוספים לדחייה בשלב מאוחר יותר. בית משפט זה הכיר במעמדה המחייב של הנחיית המפקח, וזאת מכוח הסמכות הנתונה למפקח לפי סעיף 62(א) לחוק הפיקוח על שירותים פינאנסיים (ביטוח), התשמ"א-1981. ההנחיה האמורה נועדה להגשים את חובת תום הלב המושתת על מבטחים בקיום חוזי ביטוח, לאזן במידת מה את פערי המידע והכוחות בין הצדדים לחוזים אלה, וכן לאפשר למבוטחים לכלכל את צעדיהם המשפטיים בנידון באופן מושכל (ראו: רע"א 10641/05 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין, פסקות ד(2)-(4) (4.5.2006); רע"א 2121/14 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אייש, פסקה 10 (8.7.2014); רע"א 3863/15 רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited, פסקה 36 (9.11.2015); רע"א 4009/19 חתמי לוידס חברי סינדיקט מספר 1414 ASC נ' מודיעין אזרחי בלדרות מאובטחת בע"מ, פסקה 5 (12.11.2019) (להלן: עניין מודיעין אזרחי); שחר ולר חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 כרך א 529-527 (2005); ירון אליאס דיני ביטוח 970-965 (מהדורה שלישית, 2016); סעיפים 3 ו-5 להנחיית המפקח). לצד זאת, שומה ליתן את הדעת גם על הפגיעה הפוטנציאלית של הנחיית המפקח בזכות הגישה לערכאות של מבטחים, ובזכותם להיתגונן מפני תביעות מבוטחיהם. על רקע זה, בין היתר, נקבעו חריגים שונים לחובת ההנמקה הנובעת מהנחיות אלה, אך בצידם יש להישמר מפני איונה של הנחיית המפקח באמצעות חריגים אלה (ראו והשוו: עניין אסולין, בפיסקה ד(6)). (ההדגשות שלי- א.פ).
כך, למשל, קשה לקבל כי המנעותו של מבטח מלפרוש בהזדמנות הראשונה את מלוא הנימוקים לדחייתה של תביעת מבוטח בגין פוליסת ביטוח תאונות אישיות, תישלול ממנו את האפשרות לטעון בכתב ההגנה כי פוליסה זו אינה מכסה ניזקי רכוש.
מהאמור בפוליסה כאמור לעיל עולה, כי ככל שהמבוטח מודיע לנתבעת, היא המבטחת, בכתב בתוך תקופת הפוליסה על נסיבות העלולות להוביל לתביעה על ידי צד שלישי הנוגעת לסכנות בקשר עם המוצר המוגמר, אזי כל תביעה הנובעת מכך המבוססת או המיוחסת לאותן נסיבות שהובאו לידיעת הנתבעת, תחשב תביעה כנגד המבוטח ויראו אותה ככזו אשר הוגשה נגד המבוטח, בזמן שבו ההודעה הראשונה נימסרה, קרי במועד מתן ההודעה על ידי המבוטח.
כן הפוליסה אינה חלה על נזק לרכוש, למוצר של המבוטח הנובע ממנו או מכל חלק שלו; ובנוסף, הפוליסה אינה חלה על נזק לרכוש פגום או לרכוש שלא נפגע באופן פיזי הנובע מ: (1) ליקוי, פגם, חוסר התאמה או מצב מסוכן במוצר או בעבודה.
העדויות והראיות שהובאו בנוגע לתחולת הפוליסה ושליחת הודעה בדבר קרות הארוע לנתבעת שרגא טען בתצהירו, כי מיד לאחר קרות הנזילה וגילוי הקף הנזק, הוא פנה לבעלי המבנה לאיתור מקור הנזילה וכן לסוכן הביטוח של התובעות, מר צבי פלמון (להלן: "פלמון"), בבקשה כי יפנה לחברות הביטוח הנוגעות לעניין במטרה שייבחנו את מקרה הביטוח ואת זכאות התובעות לקבלת תגמולי ביטוח ופיצויים (סעיף 5).
שרגא נישאל מדוע בוטחה גם מסטיקס בפוליסת חבות המוצר של הנתבעת, בנוסף לסאפגאם (שלא כמו בפוליסה של הפניקס), והשיב כי הפוליסה בהפניקס היא פוליסה לחבות מעבידים וגם לצד שלישי וגם לפריצה, לא רק למלאי.
למעלה מן הצורך אוסיף, כי מר רובינשטיין העיד כי אם למבוטח יש חשש שמוצר שטרם יצא מהמפעל עלול לגרום נזק, חל עליו איסור לשווק את המוצר, וכי במצב שהיה משווק סחורה כזו והייתה מוגשת לימים תביעה על ידי ילד שניזוק ממסטיק שלעס, ארוע כזה לא היה מבוטח בפוליסת חבות המוצר, וכי לדעתו איסור זה גם כתוב בפוליסה, אולם לא איתר את הסעיף הרלוואנטי בפוליסה במהלך עדותו (עמ' 54).
...
הפעלת הסנקציה בהנחיית המפקח בענייננו, תביא למצב שאין לקבל, שבו יזכו התובעות לכיסוי ביטוחי עבור סיכון אשר לא בוטח כלל בפוליסת חבות המוצר וזאת אין לאפשר.
איני מקבל גם את טענת התובעות כי בהשמדת המלאי פעלו להקטנת הנזק.
לסיום נוכח כל האמור לעיל, דין התובענה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

לפתע, בעיצומה של פריקת הסחורה נופל העובד מארגז המשאית מבלי שהוא עצמו יודע אל נכון מה גרם לנפילה זו. האם מצב דברים זה מקים חבות כלפי המעסיק? זו השאלה העומדת במרכז המחלוקת והדורשת הכרעה בתובענה זו. רקע כללי והצגת הצדדים עסקינן בתביעת ניזקי גוף שנגרמו לתובע יליד 10/8/1970 בתאונת עבודה מיום 7/2/2010.
התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1, מעסיקתו של התובע שהינה חברת בניה קבלנית וכנגד הנתבעת 3, איילון חברה לביטוח בע"מ, אשר הוציאה פוליסת חבות מעבידים לנתבעת 1 נכון למועדים הרלוונטים לתאונה.
לחילופין, טוען התובע כי התאונה אירעה כתוצאה מהתרשלותה הישירה או השילוחית של המעסיקה שהתבטאה, בין היתר בשימוש ברמפת משא בלתי תקינה ומסוכנת, בהעדר הדרכה בדבר כללי הבטיחות בעבודה במיוחד בכל הנוגע לפריקת משא, הנהגת שיטת עבודה לא בטוחה ומיושנת, אי אספקת אמצעי מיגון מתאימים, כך על פי הנטען.
המשמעות האופרטיבית בקביעה נורמאטיבית זו היא כי מיוחסת למעסיק צפיות טכנית ונורמטיבית ביחס לנזק אשר עלול להגרם לעובדו (ראה ע"א 707/79 וינר נ' אמסלם, פ"ד לה(2) 209; ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' אסתר מרציאנו, פ"ד לו(2) 592; ע"א 5425/97 עריית קרית מוצקין נ' נטליה דביר, פ"ד נג(3) 172).
ולענייננו, בסעיף 8 לתצהירו מציין המנכ"ל באופן פוזיטיבי כי התובע לא קיבל ממנו: "הדרכה ו/או כל הדרכת בטיחות על עבודה באתר או כזו הדורשת עמידה על משאית וניהול פריקה בגבהים". בסעיף 10 לתצהירו מציין כי לאחר התאונה מושא התביעה, "בוצע תיחקור אודות הנסיבות ונעשתה הסקת מסקנות, כך שלא יכנסו פועלים/עובדים לאתר ללא הכשרה/או הדרכת בטיחות". טוענת איילון כי הנטען בשני סעיפים אלו לתצהיר המנכ"ל, כאמור ללא ידיעת או תאום מולה, מהוה הודאה אסורה השומטת את הקרקע תחת כסוי בטוחי שניתן למעסיקה עד לשלב זה, וזאת מאחר ומדובר בהפרה של סעיף 5 לתנאי הפוליסה המנוי בתנאים מיוחדים לפרק ב'.
...
לאור כל האמור לעיל, הריני לקבוע כי דחיית הכיסוי הביטוחי של איילון ביחס למעסיקה בשלב בו נעשתה- בדין הייתה יסודה.
סוף דבר ופסיקת הוצאות ההליך לאור כל המקובץ דלעיל, דין התביעה כנגד הנתבעות 1 ו- 3 להידחות לנוכח קביעתי כי התובע כשל להוכיח את עילת תביעתו כנגד מעסיקתו.
דין ההודעה לצד ג' 2 להידחות גם כן, לאו דווקא כפועל יוצא מדחיית התביעה העיקרית, אלא לנוכח קביעתי לעיל כי דחיית הכיסוי הביטוחי בשלב בו נעשתה- בדין הייתה יסודה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 53816-11-17 לפני כבוד השופטת אורלי מור-אל התובע: פלוני הנתבעות: צד ג' בהודעה מטעם הנתבעת-1: 1. ר.נ. תמיר מערכות בניה בע"מ 2. מנורה מבטחים ביטוח בע"מ 3. אלקטרה בניה בע"מ מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ מטעם התובע: עו"ד ג'את נאסר. מטעם הנתבעת-1: עו"ד טל שליט. מטעם הנתבעת-2 וצד ג': עו"ד אביגיל ברן-תושיה. מטעם הנתבעת-3: עו"ד הדס טל. פסק דין
תביעה זו עניינה פיצוי בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובע, בתאונת עבודה במהלכה נפל מסולם בעת עבודתו.
קיימים גם סיכונים רגילים שיש להכיר בהם ולחיות איתם בחיי היום יום, אשר המעביד אינו נושא באחריות להם, שכן הוא אינו מבטח את העובד כנגד כל סיכון בעבודה וכנגד כל תאונה העלולה לקרות (ע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אמסלם (9/1/84) להלן: "עניין מלון רמדה") ההוראות הקבועות בחקיקה מהוות אמצעי עזר לבירור האמצעים שעל מעביד לנקוט כדי לצור עבור עובדיו הגנה סבירה מפני תאונות, אם כי לעיתים יידרש המעביד לנקוט סטאנדרט זהירות גבוה אף יותר.
שעה שמדובר בתאונת עבודה, הנחת היסוד שנקבעה בפסיקה הנה שיש לדקדק יותר עם המעביד, גם אם רשלנותו של העובדה גם היא תרמה לתאונה, וזאת שעה שהמעביד הוא זה שמופקד על העבודה, ומתפקידו לדאוג שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים והעובד יודרך כיצד לבצע את מלאכתו (עניין מפעלי קרור; עא 7895/08 ‏קלינה אליעזר ובניו הנדסה תיכנון ובצוע נ' מוחמד יאסין (31.8.11); עניין שריזיאן; ת"א (מחוזי חיפה) 35966-09-19 פלוני נ' אלאנדלוס השקעות בע"מ (9.12.21)).
משקל ממשי יינתן לראיות הנוגעות להשלכה התפקודית בפועל (ע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי (8/6/95); ע''א 2113/90 אדלר נ' סוכנויות דרום בע''מ (21/12/1992); ע"א 6601/07 אבו סרחאן נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (23/08/2010)).
...
הנתבעות טוענות שיש לדחות את בקשת התובע מכל וכל, שכן הוכח במהלך חקירתו הנגדית של התובע שכל הקבלות שצורפו על ידו הן פיקטיביות, כאשר התובע הודה שלא שילם את הכספים.
סוף דבר - אחר כל האמור לעיל, שעה שהוכח שהנתבעות התרשלו, דינה של התביעה להתקבל סה"כ נזקי התובע הם כדלקמן: הפסדי שכר בעבר - 245,000 ₪.
במקרה דנן, בשים לב לחלקו של המעביד, קבלת ההפרש מניבה את הפיצוי הגבוה יותר, משכך התובע יקבל סך של 202,352 ש"ח. לפיכך, הנתבעות תשלמנה סך של 202,352 ₪ בחלוקה שהוסכמה ביניהן: הנתבעת 1 – 42.5%.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו