תאונת עבודה בביתו של עורך דין עצמאי העובד מהבית

טענות הצדדים טענות התובע אין מחלוקת כי לתובע ארעה תאונה ושהוא מבוטח בענף נפגעי עבודה אצל הנתבע.

טענות הנתבע התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר המוטל עליו כעצמאי להוכחת תביעתו.

על פי גרסת התובע, התצהירים נשלחו אליו באמצעות דואר אלקטרוני על ידי עורך הדין המייצג בתיק והתצהירים נחתמו בפני עו"ד ארין כי לחסוך נסיעה עד לתל אביב "הוא שלח במייל" (עמ' 11 לפ' שורה 13 לעדות התובע).

(1) ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;"

...

משכך, אנו קובעים כי התובע נסע ממקום עבודתו בבית ברל אל הלקוח או משרדו ובמקרה דנא אין נפקות משפטית לאן נסע (למשרדו או ללקוח).

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ והוצאות משפט בסך 750 ₪.

דיון והכרעה סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 מגדיר את המונח "תאונת עבודה" כך: "תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלוח ידו ועקב עסוקו במשלוח יד." סעיף 80 לחוק מרחיב הגדרה זו גם לתאונות המתרחשות בדרך לעבודה או ממנה.

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם- (1) ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;.

] כנראה כדי לכסות על פער הזמנים הזה, בכתב התביעה התובע שינה את גירסתו וטען כי לאחר הפגישה בריף נדל"ן, נסע לפגישה נוספת במשרד עורך דין מוסרי ברמת גן ומשם נסע לביתו[footnoteRef:11].

...

לטענת הנתבע יש לדחות את התביעה, שכן לא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב נסיעתו של התובע מעבודתו למעונו.

] התאונה אירעה לשיטתו של התובע בשעה 17:30[footnoteRef:7], ותימוכין לכך מצאנו בדו"ח מגן דוד אדום[footnoteRef:8].

מכאן ועל יסוד כלל הראיות שהונחו בפני בית הדין מצאנו לדחות את גרסתו של התובע כי התאונה אירעה בדרכו מהעבודה למענו ולפיכך התאונה לא תוכר כתאונת עבודה.

לאור האמור לעיל התביעה נדחית.

בפנינו תביעתה של התובעת, הגב' יסמין ברקליז, עו"ד עצמאית, להכיר בתאונת דרכים מיום 27.2.20 כתאונת עבודה, וזאת נוכח העובדה כי הנתבע דחה את תביעתה בטענה כי הפגיעה איננה פגיעה בעבודה.

רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם: (1) ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

כמו כן התובעת לא הציגה פלט שיחות המעיד כי אכן שוחחה עם מר משיטה לקביעת פגישה עימו או עם לקוחות או עם עורכי דין עמה ביצעה שיתופי פעולה וזאת כדי להוכיח את טענתה כי שוחחה עמם עובר לתאונה נשוא התביעה כנטען על ידה.

...

ביום 6.9.20 דחה הנתבע את תביעתה תוך שהוא מציין במכתב הדחיה: "מעיון בפרטי התביעה ומברורים שנערכו עולה, שפגיעתך הנ"ל אירעה בשעת ערב מאוחרת, מחוץ למקום העסק, ובנסיבות אלו לא שוכנענו כי התאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך.." .ר' נספח א' לכתב התביעה.

יתר על כן, שעה שלפי גרסת התובעת היה לה יותר משעה וחצי לבצע קניות הרי שאם תכננה אכן לקנות קלסרים או ציוד למשרד לא ברור מדוע לא עשתה כן ומשכך לא שוכנענו כי יש לקבל את גרסת התובעת בכל הנוגע לקניות עבור המשרד.

נוכח המפורט לעיל, לא שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את תביעתה .

משכך דין תביעת התובעת להידחות כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה המוטל עליה .

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 63805-01-20 16 יולי 2023 לפני: כב' השופטת יפית מזרחי-לוי נציג ציבור (עובדים) מר אמיר אופיר נציג ציבור (מעסיקים) מר **** הרפז התובע 1. חסיד טחלוב ע"י ב"כ: עו"ד יעקב כהן הנתבע 1. המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד אליאור עמר פסק דין

דיון והכרעה התשתית המשפטית  סעיף 79 לחוק מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו" סעיף 80(1) מרחיב את ההגדרה המנויה בסעיף 79 שלעיל וקובע כי רואים תאונה כתאונת עבודה גם אם "ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו". השאלה העיקרית העומדת לדיון היא עובדתית בעיקרה – האם הוכחה תאונת דרכים ביום 2.6.15 ואם כן, האם אירעה בעבודתו של התובע או בדרכו אליה.

התביעה הוגשה בשיהוי כיוון שעורך דין שהוא העביר לו מסמכים עוד בשנת 2016 לא טיפל בפועל בתיק; 4.

...

אשר לטענת המוסד שמדובר היה בסטייה מנתיב הנסיעה הרגיל של התובע לעבודה, דינה להידחות.

עדות התובע ואחיו שהוא היה נוהג לאסוף אותו מדי בוקר לעבודה הייתה אמינה בעינינו ומקובלת עלינו.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה ב"ל 17776-09-22 11 ספטמבר 2023 לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי התובע מחמוד מולא (ת"ז 023389968) ע"י ב"כ: עו"ד רביע נאסר הנתבע המוסד לביטוח לאומי (גופים על פי דין 513436494 ) ע"י ב"כ: עו"ד מורן מרדכי גלסברג פסק דין

תאונת עבודה מוגדרת בסיפא הסעיף – "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו". לשם הכרעה אם אוטם שריר הלב נגרם 'תוך כדי עסוקו ועקב עסוקו' של מבוטח, יש להוכיח קודם כל כי ארע למבוטח ארוע חריג בעבודה, עובר לפגיעה הגופנית.

בתביעתו לנתבע שהוגשה באמצעות עורך דינו,[footnoteRef:9] טען התובע לארוע ביום 21.12.2021 יום ג' שעה 11:00-10:00.

ניתן להבין מעדויות התובע ואחיו כי הויכוח ארע מיד לאחר ירידת התובע למסגרייה ועקב אי מענה מטעם האח לשיחות התובע לאחר שלקוחות זועמים התקשרו אליו עוד בהיותו בביתו.

כלומר, הויכוח הנטען לא קרה מיד עת ירד התובע למסגרייה עקב אי מענה מצד האח לשיחות התובע אליו מביתו.

...

בהינתן כי בקושי הגיע למסגרייה באותה העת, וכי נמצא ברכב בכיוון העסק ולא ההיפך, זו מסקנה שאי אפשר לשלול.

בסיכומו של דבר – "משאין בית הדין, לצערו, בוחן כליות ולב ואין הוא יודע המתרחש בנפש האדם, אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לענין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה."[footnoteRef:15] נכונים דברים אלו גם בענייננו.

אי לכך ובהתאם לנימוקים לעיל, ומשלא הוכח קרות אירוע חריג בעבודה, התביעה נדחית.