תאונת עבודה בביטוח לאומי בגין אוסטיאוארתריטיס בברך

[ה] המוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) הכיר בארוע התאונתי כתאונת עבודה, ובליקוי באצבע 2 ביד שמאל כנובע ממנה, אולם לא הכיר בחבלת גב ובחבלת ברך ימין כקשורים לתאונה.

מוסיף התובע וטוען כי בשנת 2016 הוא עבר בדיקת מפוי עצמות שהדגימה אוסטיאוארטריטיס קל בברך ימין, ולא פגיעה במנסקוס.

...

אלא שאין בידי לקבל את טענת התובע שמסקנת המומחה שגויה.

סוף דבר - בהיעדר קשר סיבתי בין אירוע התאונה לליקוי בגב התובע ולליקוי בברכו הימנית, לרבות בדרך של החמרה, אין מנוס מדחיית התביעה.

על פי פסיקת בית הדין הארצי, ככל שמונה מומחה רפואי בהליך, והתביעה נדחית בשל חוות דעתו של המומחה הרפואי, כבענייננו, אין מקום לחייב את המבוטח בהוצאות (ראו: עב"ל (ארצי) 45497-03-20 הרצנו – המוסד לביטוח לאומי (1.7.2021)).

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 20923-01-17 21 ינואר 2019 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא התובע ארז זכאי ע"י ב"כ: עו"ד אשר אוחיון הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד דנה תמר-פרבר פסק דין

כמו-כן, הופנה המומחה למאמר הסוקר את השפעת תנאי העבודה הפיזית על התפתחות המחלה אשר מציין כי קיימת עדות מתונה בלבד של חשיפה מיצטברת ממושכת של כריעת הבירכיים בעבודה הגורמת לסיכון גבוה יותר לפתח אוסטיאוארתריטיס בברך.

סוף דבר- אני קובעת כי ישנו קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו סובל התובע בברכיו- אוסטאוארטריטיס –וכי לעבודתו היתה השפעה משמעותית על הליקוי האמור ומשכך לתובע אירעה תאונת עבודה בברכיו בענין זה בהתאם לתורת המקרוטראומה.

...

אמת היא כי בחוות דעתו, לא הפנה המומחה לאסמכתאות הרפואיות עליהן התבסס, אולם לא שוכנעתי כי בכך יש להביא לפסילת חוות דעתו.

בשולי הדברים יוער באשר לתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) - ליקוי זה לא זכה להתייחסות בחוות דעתו של המומחה, אולם התובע לא השיג על כך ואף לא הזכיר את הפגיעה בסיכומיו, ועל כן הטענות בענין זה נדחות.

סוף דבר- אני קובעת כי ישנו קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי ממנו סובל התובע בברכיו- אוסטאוארטריטיס –וכי לעבודתו היתה השפעה משמעותית על הליקוי האמור ומשכך לתובע ארעה תאונת עבודה בברכיו בענין זה בהתאם לתורת המיקרוטראומה.

תביעת התובעת להכיר בפגיעה בברכה השמאלית כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי "תאונת עבודה" היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבדותו אצל מעבידו או מטעמו.

ד"ר שיף קובע בחוות דעתו כי: "מדובר בגברת ילידת 1960 - אשר בדרכה לעבודתה במפעלי ים המלח בתאריך 24.1.17 - ירדה מאוטובוס ההסעה ונפלה - ניחבלה בברך רגל שמאל. פנתה מיידית למרפאת המעסיק - סבלה כשבוע מכאב בברך השמאלית שחלף - ואשר הופיע וחזר שוב לאחר כחודש וחצי - חודשיים מיום הארוע. למעשה התובעת פנתה לראשונה לרופאת המשפחה (29.3.17) ולאור זאת קבלה חופשת מחלה של כחודש ימים בשלבים (28.3.17 - 27.4.17). (ידוע על כאבי ברכיים עוד מזה מס' שנים טרם הארוע הנ"ל). בבדיקת הרופא האורתופד מ-16.5.17 כולל מעבר על צלומי הרנטגן של הבירכיים בעמידה - נרשם כי הודגמו שינויים בדרגה קלה-ולפי הדרוג של "קלגרן": 2-3 (דרגה קלה-בינונית).

...

לטענת הנתבע, באמירות המומחה יש משום הטלת ספק בקיומו של הקשר הסיבתי ומשחוות דעת המומחה אינה יכולה לקבוע קשר סיבתי במידה הנדרשת על פי הדין והפסיקה, יש לדחות את התביעה.

העובדה כי תלונות התובעת יכולות להתאים להתפתחות מחלתה הבסיסית, אינה מעידה כי בהכרח כך היה, ומשאירע אירוע תאונתי עליו אין חולק, המסקנה כי האירוע תרם תרומה למצבה של התובעת מעוגנת בעובדות ובמסקנות הרפואיות.

מעבר לאמור אוסיף כי לטענת התובעת מאז האירוע הלכו והחמירו הכאבים שמהם שבלה עד כי בסופו של דבר פנתה לקבלת טיפול רפואי.

לאור האמור, שמעולה מחוות הדעת, ובניגוד לטענות הנתבע, כי המומחה סבור באופן ברור שקיים קשר סיבתי רפואי בין האירוע לבין פגיעת התובעת ותקופת אי הכושר, דין התביעה להתקבל.

מר אברהם אבוקסיס (להלן: "התובע") הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר בפגיעה בברכיו כליקוי הנובע מתאונת עבודה, עפ"י הילכת המקרוטראומה.

התובע טען כי בשל תנועות אלה, של עלייה ויריד מסולם ושל כיפוף הבירכיים, תוך נשיאת משקל האביזרים הנחוצים על גופו, התחיל לסבול מכאבים בבירכיים ואובחן כסובל ממחלת Osteoarthritis - אוסטאוארתריטיס, או בקיצור "OA" בשתי הבירכיים ומוגבלות בתנועה – שהשפיעו על תיפקודו בעבודה ומחוצה לה. לאור כך, הגיש התובע תביעה לנתבע, בדרישה שהאחרון יכיר בכך שמדובר בפגיעה על רקע הילכת המקרוטראומה.

...

מן הכלל אל הפרט בענייננו, לאור החומר שבתיק בית הדין ולאור העדויות, הגענו לכלל מסקנה כי התובע לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לפגיעה על פי הלכת המיקרוטראומה, מהנימוקים שיפורטו להלן.

כיוון שהתובע עצמו העיד כי עסק במגוון עבודות ואף היה אחראי על ההיבט הניהולי של העסק, לטעמנו, לא הוכחה התדירות הנדרשת של הפעולות שביצע התובע לשם הכרה עפ"י תורה זו. מסקנה זו ניתן לחזק גם בהתאם לפסק דינו של כבוד בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי מול אסתר נוח, שם נפסק כי: "פעולות אלה שלא הוכח קיומו של רצף לגביהן, אין בהן די כדי לבסס תשתית לבחינת עילת המיקרוטראומה". אכן עבודת כפיים של ביצוע התקנות מכשירים שונים כגון מצלמות, אזעקות וכדו' היא עבודה פיזית מאומצת הנעשית לצד קושי לא מבוטל ואולם, הפסיקה שיצרה את עילת המיקרוטראומה העמידה תנאים מפורטים ומדויקים להוכחת קיומה של זו ולאור שפורט לעיל, אין בידנו לקבוע כי התובע ביצע פעולות חוזרות ונשנות, הזהות במהותן, במידה מספקת לשם ביסוס העילה והכרה בליקויים שנגרמו לברכיו.

אשר על כן, אין מנוס מדחיית התביעה.

הארוע הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

ההלכה המנחה בסוגיית ניכוי מצב קודם לפי סעיף 120 לחוק נקבעה בדב"ע (ארצי) נג/ 01-46 מרגוליס – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו 364 (להלן: הילכת מרגוליס), ונקבע בה שעל מנת לערוך ניכוי בגין מצב קודם נידרש כי יהיו במבוטח נתונים מוכחים שניתן היה לקבוע בגינם נכות טרם הפגיעה בעבודה.

על יסוד מימצאי בדיקתה, המסמכים הרפואיים ובדיקות הדימות הגיעה הועדה למסקנה, כי בעקבות התאונה בשנת 2007 התפתחו סימני אוסטיאוארטריטיס של ברך ימין.

הועדה הוסיפה וציינה, כי בתאונת העבודה הנוכחית נפגעה המערערת באותה הברך, ו"נותחה פעמיים עם ארטוסקופיה של הברך וכריתה נוספת של קרן האחורית של המניסקוס הפנימי".

...

בהתאם לאמור, נדחה הערר.

דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

על יסוד ממצאי בדיקתה, המסמכים הרפואיים ובדיקות הדימות הגיעה הוועדה למסקנה, כי בעקבות התאונה בשנת 2007 התפתחו סימני אוסטיאוארטריטיס של ברך ימין.

סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.