טענות התובעת
התובעת, ילידת 01/04/58, טענה לשני ארועי ניזקי גוף, שהראשון הוא סיבתו של השני:
באירוע הראשון שאירע ביום 20/09/16 טענה התובעת כי נפלה במהלך ירידה מרכב לאחר שחנתה, בסמוך למקום עבודתה בבית־ספר בירושלים.
הנתבעת טוענת כי הארוע הראשון היתרחש ללא מגע ברכב, וזאת ניתן ללמוד מן הראיות הבאות:
תעודה רפואית מאת ד"ר להמן, המציינת "נפלה הבוקר בזמן עבודה" – ללא רמז למעורבות של רכב;
בקשה להכרה בתאונת עבודה מהמוסד לביטוח לאומי, המציינת כי התאונה ארעה בשעה 08:00, וכי היתקבל טפול מד"ר שרצר באותו היום בשעה 11:00, אך מקור ראייתי זה מעורר לשיטת הנתבעת מספר תמיהות: הראשונה היא מדוע לא הוזכר הטיפול אצל ד"ר להמן; השנייה היא מדוע נימסר בטופס זה בפרק של סיווג התאונה בנזיקין, כי סיבת התאונה היא נפילה או במדריגות או במדרכה פגומה; השלישית היא כיצד ייתכן שהתובעת טוענת לכך שיצאה מביתה ביום התאונה בשעה 08:30, והתאונה עצמה ארעה בשעה 08:00; הרביעית היא כי התובעת הצהירה בחלק המיועד לכך שלא הגישה, ואיננה מתכוונת להגיש, תביעה לפיצויים מאת צד ג' בקשר לתאונה.
תצהיר תשובות לשאלון מיום 21/05/18 – בתשובה לשאלה 11 מסרה התובעת: "בעקבות התאונה נגרם שבר בקרסול רגל שמאל. בתשובה לשאלה 35 ביום 20/09/2016 בשעה 08:00, נפגעתי... התאונה ארעה לאחר שהחניתי את רכבי ליד מקום עבודתי, ותוך כדי הירידה מהרכב מעדתי, וכתוצאה מכך נקעתי את קרסול רגל שמאל. כחודש לאחר מכן ביום 29/10/2016 מעדתי שוב תוך הליכה, בעקבות חולשה בקרסול רגל שמאל שנבעה כתוצאה מהתאונה".
תצהיר ועדות התובעת
התובעת מסרה בתצהירה כי ביום 20/09/16 נהגה ברכבה, ואז תוך כדי ירידה מהרכב בשעה 08:00 בבוקר מעדה ונקעה את קרסול רגל שמאל.
משכך, גם אם היה בית־המשפט מקבל את גרסאותיה של התובעת בקשר לתאונה, הרי שאלה מתיישבות יותר עם הגדרת ארוע המוחרג מגדר "תאונת דרכים".
האם ניתק הקשר הסיבתי בין שני האירועים?
הצדדים העלו סוגייה משפטית: כזכור ארעה הנכות הצמיתה אשר נקבע – כולה – מן הנפילה שגרמה לחבלה קשה בפרק יד ימין.
...
נוכח מסקנה זו מתייתר הצורך בדיון בשאלות העובדתיות והמשפטיות שעוררו הצדדים בעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין האירוע הראשון לאירוע השני ובעניין נזקי התובעת.
תוצאות והוצאות
התביעה נדחית.
נוכח שיקולים אלה מצא בית־המשפט לנכון לחשב את הוצאות שיוטלו על התובעת על־פי דרך החישוב הבאה: הסכום הנתבע בסיכומי התשובה, לאחר ניכוי מל"ל (793,277 ש"ח) חושב כאילו נתבע סכום זה בתביעה כספית, ושכר הטרחה בגינו נקבע על־פי מחצית הנוסחה הקבועה בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), התש"ס–2000, וללא מע"מ.
סך הכל תשלם התובעת לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך של 19,098 ש"ח סכום זה ישולם עד יום 01/02/21 ולאחר מועד זה יישא הפרשי ריבית והצמדה עד ליום תשלומו בפועל.