תאונת דרכים - בקע דיסק מרכזי L5 - S1

L5-S1- בקע דיסק מרכזי ושמאלי הגורם ללחץ על החלק השמאלי של השק התקאלי ולהצרות במוצא שורש העצב.

עיון במסמכים מלמד כאמור שאכן מדובר על שתי פניות ותו לא בעקבות תאונת דרכים משנת 2000, בלא מיסמכי המשך או טיפולים , כאשר לכאורה מדובר על כאב גב כשבועיים לערך לאחר התאונה ותו לא. איננו קובעים כמובן מסמרות לגופו של ענין אולם לכאורה אפשרית מסקנתו של ד"ר רנד לפיה אין מדובר לאשורה ב"עבר גב", אלא במקרה בנאלי שלא הותיר כל נכות והשפעותיו חלפו עד מיהרה בלא שיור.

...

הלכת מרידור הכירה שבמקרה של שימוש לרעה בהליכים , ניתן יהא למונע פתיחת ההחלטה מחדש, כלומר אף אם בראיה חדשה עסקינן: " יוצא אפוא שהסעיף אכן נותן למבקש כמעט חופש בלתי מוגבל לחידוש הדיון. אם מסקנה זו עלולה להביא לידי תוצאות מעשיות שקצין התגמולים לא יוכל לעמוד בהן, יהיה על המחוקק לבוא לעזרתו על-ידי ניסוח הסעיף מחדש. מכל מקום, גם לפי פירוש הסעיף המוצע בזה אפשר יהיה למנוע הטרדה יתרה של קצין התגמולים עקב תכסיסים מכוונים בדרך הבאת הראיות לשיעורין, על-ידי הפעלת הכלל הידוע לגבי צווי-ביניים, שגם בהם אינו נוהג העקרון של מעשה-בית-דין: שלא תתקבל פניה נוספת, אם יש בה משום קינטור סתם או שימוש לרעה בהליכים." לטעמנו יש לאבחן כאמור המקרה בענייננו, שכן אחרת נגיע לתוצאה לא הגיונית העומדת בסתירה להלכת מרידור.

יתכן שהמסקנה מוצדקת לגופה אף אם לא נודעה לו לעבר הרפואי משנת 2000 שום משמעות כשלעצמה, ויכול והמערער סבל מבלטי דיסק קיימים ואירוע הרמת הגלגל אך החמיר תוצאותיהם.

אנו מקבלים אפוא הערעור ומורים כי יש לראות בחווה"ד של ד"ר רנד משום ראיה חדשה.

בין לבין, ב-5.12.17, ביקר התובע גם אצל אורטופד הקופה, ד"ר פוליאנסקי, שבדק אותו ב-2009, וגם במיון בי"ח רמב"ם, שם צוין מפיו שקבל מכה בתאונת הדרכים בחזה ובצואר, נבדק בבי"ח כרמל, ושוחרר ללא צורך באישפוז.

בלט וכן בקע דיסק מרכזי בגובה L5-S1.

...

ראה בנדון דברים שנאמרו בע"א 5779/90 הפניקס הישראל חברה לביטוח נ' טיארה עבדול אחמד (פס' 4): "...אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הוועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הוועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול. כל המצוי בנושא זה של תביעות על נזקי גוף יודע, עד כמה מקובלת ונפוצה המחלוקת בין מומחים רפואיים, ועד כמה אין קושי למצוא חוות-דעת שתהיה שונה ממסקנות הוועדה הרפואית. אם בכל מקרה של קביעה שונה על-ידי מומחה רפואי מזו שקבעה הוועדה הרפואית ניתן היה להביא ראיות לסתור - כל מטרת חקיקתו של סעיף 6ב לחסוך את הצורך בהבאת ראיות רפואיות לעניין נכותו של הנפגע הייתה נמצאת מסוכלת. אכן, פסיקתו העקבית של בית-משפט זה היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על-פי הסיפא של סעיף 6ב ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד" הועדה הרפואית לעררים לא קבלה קביעותיו של ד"ר דיין , ובסופו של דבר כל יסוד הבקשה בויכוח רפואי עם מסקנותיה.

הבקשה נדחית.

בדיקת CT בעמוד שדרה מותני מיום 19.7.16 הדגימה בגובה L 4-5 בלט דיסק דפוזי הגורם ללחץ על השק הדורלי, ובגובה L5 –S1 בקע דיסק אחורי ומרכזי הגורם ללחץ על השק הדורלי.

בנוסף הפניתה ב"כ הנתבעת לפסיקה ממנה עולה כי אין מקום לפסוק פיצוי בגין ייצוג הנפגע בהליכי מל"ל במסגרת תיק פלת"ד. הפרשנות הנהוגה כיום של בית המשפט העליון לסעיף 16(א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, הנה כי אין מקום לפסיקת שכ"ט עו"ד נוסף בגין תגמולי המוסד לביטוח לאומי המנוכים מסך הפיצויים (ע"א 575/88 קריכלי נ' ביהם, פ"ד מג(3)602).

...

הוגש ערר, הערר נדחה ושנה לאחר מכן הוגשה תביעה להחמרה בעקבותיה נקבעה הנכות הרפואית מושא תיק זה. עוד טענה, כי לתובע לא נקבעה נכות זמנית בשיעור 100% במשך שנים והדגישה שוב כי התובע לא הוגדר כנכה נזקק.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ולאור נתוני שכרו של התובע ערב התאונה, ראיתי לקבל את עמדת הנתבעת ולהעמיד את בסיס השכר על 9,333 ₪ לעבר ולעתיד.

מכאן, לא ראיתי מקום להעתר לבקשת ב"כ התובע ברכיב זה. סיכום נזקי התובע הפסד שכר לעבר והפסדי פנסיה 224,666 ₪ הפסד שכר לעתיד והפסדי פנסיה 237,600 ₪ עזרת הזולת 15,000 ₪ הוצאות 5,000 ₪ כאב וסבל 30,569 ₪ סך נזקי התובע 512,835 ₪ ניכויים 153,891 ₪ סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 358,944 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 15.21% ובצירוף החזר אגרה כפי ששולמה על ידי התובע.

לפני תביעה לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975.

ביום 14.3.07 למעלה משנתיים לאחר התאונה בוצעה בדיקת הדמיה לעמ"ש מותני אשר הדגימה בקע דיסק מרכזי L5-S1.

...

בית המשפט נעתר לבקשתו של התובע ומינה את ד"ר דוד רמי, מומחה לכירורגיה אורתופדית.

על כן לא ניתן לדעת, על בסיס הנחה זו, לאן לשייך הנכות: לפריצת הדיסק בצוואר משנת 2002 או לחבלה בצוואר מהתאונה הנוכחית? אני סבור כי המומחה חזר על משנתו ופרט באריכות את העדר הקשר הסיבתי, וחרף העדר התיעוד הרפואי אודות חבלות בגב, עדיין ישנן פריצות דיסק שמקורן אינו כתוצאה מטראומה.

על כן אני סבור כי יש מקום לקבל את חוות הדעת הרפואית ולקבוע כפועל יוצא כי לא נותרה נכות עקב התאונה.

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע את סכום התביעה.

התובע פנה להמשך טפול במרפאת קופת חולים באיזור מגוריו ונשלח לביצוע בדיקת סי.טי. בבדיקת סי.טי. שנערכה לתובע ביום 13/2/04 אובחן התובע כסובל מבקע דיסק מרכזי בחוליות L5-S1 עם לחץ על קדמת השק התקאלי ועל השורש השמאלי של S1.

הגם שהתובע ציין כאמור בתשובה לשאלה 9 בתצהיר התשובות לשאלון (נ/1) כי לא הוגשה על ידו תביעה משפטית בקשר לתאונות קודמות בהן היה מעורב, התברר במהלך חקירתו הנגדית (עמ' 11 לפרוטוקול) כי הגיש תביעה לביהמ"ש, ובלשונו: "ש.נכון שהיו לך תביעות קודמות בגין תאונות דרכים? ת.נכון.

...

על רקע האמור הנני מעמידה הפיצוי בראש נזק זה על סך כולל של 4,000 ₪ בגין העזרה שהושטה לתובע על ידי בני משפחתו בסמוך לאחר התאונה והניתוח.

סוף דבר: 30.

הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 211,020 ₪ וכן הוצאות אגרה ראשונית משוערכת ושכר טירחת עורך דין בשיעור של 13% בתוספת מע"מ כחוק.