תאונת דרכים קטלנית ללא רישיון נהיגה

עסקינן בתאונת דרכים קטלנית מצערת בה קופחו חייהם של שישה נוסעים שהיו בדרכם לעבודה.

יפים לענייננו דברי בית המשפט עליון בע"פ 482/83 מדינת ישראל נ' סעיד (פורסם בנבו, 31.05.84): "חסימת הכביש על-ידי המשיב הייתה בגדר גורם, אשר בלעדיו התאונה לא היתה מתרחשת. חומרת מעשהו של הנהג המנוח של המכונית הפרטית, שנהג במהירות וללא רישיון נהיגה, לא היה בה, בנסיבותיו העובדתיות של מקרה זה, כדי לסלק את הקשר הסיבתי המהותי בין הסטיה שמאלה, כאשר הכביש אינו פנוי, לבין היתנגשות כלי הרכב. המשיב, הוא שיצר את המצב המסוכן ומעשהו (סטיה וחסימה) היה בגדר גורם סיבתי לקרות התאונה... לעניין זה אין חשיבות לכך שגם המנוח תרם משלו, על-ידי מעשיו, לקרות התאונה הקטלנית. בנסיבות שנוצרו על-ידי מעשהו של המשיב חייב היה לצפות לכך, שיבוא רכב ממול, אשר לא ייוותר מקום למעברו. העובדה, שהרכב שיבוא ממול יסע מהר או לאט, לא היה בה כדי להוסיף או לגרוע בנסיבותיו של העניין ...". לאמור, נהג צריך לקחת בחשבון גם מעשי רשלנות חמורים של נהגים אחרים.

...

הראיות אותן מניחים הצדדים בפני בית המשפט הן הגשר בין המעשה לעושה, ומקום בו הגשר מוליך בבטחה אל העושה, התוצאה היא הרשעה.

סוף דבר מכל האמור, אני קובע כי עובדות כתב האישום הוכחו בפני מעבר לכל ספק סביר, כי הנאשם התרשל בנהיגתו וסטה מנתיב נסיעתו וכי התרשלות זו הייתה הגורם הראשוני לתאונה וגרימת מותם של המנוחים.

לפיכך, אני מרשיע את הנאשם בכלל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

נקבע כי  מיתחם הענישה בגין עבירות של נהיגה ללא רישיון אינו מתחיל במאסר בפועל אלא במאסר מותנה והכל תלוי בנסיבות המקרה: ברע"פ 2666/12 אמיר עטאללה נ' מדינת ישראל המבקש הורשע בעבירה של נהיגה ללא רישיון ונהיגה והוטלו עליו 7 חודשי מאסר בפועל במצטבר לעונש מאסר נוסף (בגין גרימת תאונת דרכים קטלנית) ופסילה מקבלת רישיון נהיגה למשך 12 חודשים.

...

לאור העובדה שהנאשם אינו מחזיק ברישיון נהיגה, אני קובע כי מניין ימי הפסילה יחל מיום שחרורו ממאסרו ללא צורך בהפקדת רישיון נהיגה או תצהיר.

אני גוזר על הנאשם עונש פסילה על תנאי לתקופה של 36 חודשים והתנאי הוא שהנאשם שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסרו, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה לנהיגה), או נהיגה בזמן פסילה.

אני גוזר על הנאשם קנס בסך 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר.

"אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, לפי הנתונים שפירסמה הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2005 ארעו 381 תאונות דרכים קטלניות שנהרגו בהן 448 בני-אדם. המצב החוקי הקיים מאפשר לנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שגרמה לתאונת דרכים שאדם נהרג בה, להמשיך לנהוג עד לסיום משפטו. מטרתה של הצעת החוק המונחת לפניכם הוא להביא לכך שנהג שהוגש נגדו כתב אישום בשל מעורבותו בתאונת דרכים שאדם נהרג בה – ואני חוזר ומדגיש שהוגש נגדו כתב אישום, לא שקרתה תאונה ולא שניפתחה חקירה, אלא שכבר נאספו די ראיות כדי להגיש נגדו כתב אישום באותה עבירה, שהוא עשה תאונת דרכים והרג אדם- אדם כזה, על פי הצעת החוק לא ימשיך לנהוג ולסכן את הציבור בנהיגתו עד תום המשפט, אלא אם כן ישתכנע בית המשפט שאין בנהיגתו סכנה לציבור. בהתאם להצעת החוק, בית המשפט יפסול את אותו נהג, שכאמור הוחלט להעמידו לדין, מלהחזיק רישיון נהיגה, והפסילה תהיה עד תום ההליכים המשפטיים. אבל גם במקרה הזה, כדי להשאיר לבית המשפט שיקול דעת, כדי שהפסילה לא תהיה אוטומאטית, עדיין בית- המשפט יכול להחליט אחרת, כלומר הוא יהיה רשאי לדחות את הפסילה למועד אחר, שהוא ייקבע. בית המשפט יהיה רשאי – אמנם מתוך ציון נימוקים לכך, והוא צריך שיהיו לו נימוקים טובים – גם שלא להורות על פסילה, אם שוכנע כי אין בהמשך נהיגת הנאשם משום סכנה לציבור. הצעת החוק גם מאפשרת לנאשם לפעול לביטול הפסילה בהליך מהיר במיוחד, וקובעת שגם אם הוגש נגד אדם כתב אישום, וגם אם בית המשפט החליט לשלול את רישיונו עד תום ההליכים, אם הוא ביקש שלא ישללו את רשיונו, בתוך 14 יום בלבד בית המשפט צריך לקבל החלטה בנושא הזה. כלומר, הצעת החוק היא מאוזנת. מצד אחד היא קובעת שאם כבר הוגש נגדך כתב אישום ועשית עבירה והרגת אדם, לא תמשיך כרגע לנהוג, עד תום המשפט, כדי שלא תמשיך לסכן את הציבור בנהיגה המסוכנת שלך ולא ייהרגו בגלל נהיגתך אנשים נוספים. מצד שני, אתה חושב שיש לך נימוקים מספיק טובים, והראיות נגדך הן כל כך חלשות, והמשך הנהיגה שלך לא יסכן את הציבור...אם הוגש נגדך כתב אישום, נראה שהפרקליטות חושבת שיש לה די ראיות להרשיע אותך באותה עבירה. אבל אם זה באמת היה משהו חד פעמי, ומדובר באדם לגמרי ללא עבר מסוג זה, וכתב האישום הוא לא על פזיזות, אלא על משהו שהוא מאד רשלני, עדיין יש לך אפשרות לשכנע את בית המשפט, ובית המשפט יצטרך בתוך 14 יום, להחזיר לך את הרישיון – אם הוא ישתכנע שבנסיבות של אותה תאונה, המשך נהיגת הנאשם, לא יסכן את הציבור.

חשוב להדגיש בהקשר זה, שהחלטת המחוקק להחמיר עם מי שהואשמו בתאונות דרכים קטלניות מבטאת קביעה ערכית ברורה וחד משמעית כי לאחר תאונה קטלנית אין עולם כמנהגו נוהג, וכי אין זה ראוי שההורג ימשיך לנהוג כאחד האדם כאילו נהיגתו לא שפכה דמים (בש"פ 9588/07 טרבלסי נ. מדינת ישראל; בש"פ 2806/09 ממן נ. מדינת ישראל).

...

הולכת הרגל הייתה על הכביש 4.09 שניות עד שנפגעה מהרכב, כאשר אנו מחזירים את הרכב לאחור באותו זמן, אנו מצאנו שהרכב היה במרחק של 68.13 מטר מתי שהיא ירדה לכביש.

משכך אני קובעת, כי בשלב זה, ישנן די ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום והתנהלותו של המשיב בעבר בראי עבירת מהירות יחד עם תוצאות התאונה מעידות על מסוכנות המשיב.

סוף דבר אשר על כן, לנוכח קיומן של ראיות לכאורה, קיומה של מסוכנות בנהיגת המשיב במהירות המנוגדת לכאורה למהירות המותרת, אי האטה לפני מעבר חצייה, גם בצומת מרומזרת, והתוצאה הטרגית של התאונה נשוא תיק זה, הריני מורה על פסילתו של המשיב מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה וזאת עד למתן פסק דין בעניינו.

בעפ"ת 25225/03/13, יבין גיטנס נגד מדינת ישראל, כב' השופטת הבכירה נ. אוהד, מחוזי מרכז, ניתן ביום 16.6.13, מדובר בבלתי מורשה בפעם הראשונה עם תאונת דרכים ללא עבר תעבורתי ועם עבר פלילי, ונאמרו הדברים הבאים : "אין מקום לסליחה ואין מקום לרחמים למי שמבצע עבירה זו לראשונה בחייו. דוקא הגישה הסלחנית שהייתה עד כה למבצעי העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה על ידי בלתי מורשים הביאה לתופעה הרווחת של נהיגה בידי בלתי מורשה פעם אחר פעם אחר פעם...

הדברים נכונים, על אחת כמה וכמה, בעיניינו של מי שאין זו הרשעתו הראשונה בעבירה זו. וכך נקבע ברע"פ 1483/19 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (‏6.3.19, להלן- עניין ליפשיץ): "נהיגה בכבישי הארץ בזמן פסילת רישיון טומנת בחובה סכנה לבטחונם ולשלומם של הנהגים והולכי הרגל שבסביבה, והיא אף משקפת יחס מזלזל בחיי אדם, בצוי בית המשפט ובחוק... בנוהגו בפעם השלישית בזמן פסילה, בעוד עונש מאסר בשל פסילה בזמן נהיגה תלוי ועומד מעל לראשו, ביטא המבקש כי אין עליו מורא הדין והוא אינו נרתע מסיכון חיי אדם. יש לייחס חומרה רבה להיתנהגות זו, המצדיקה, בנסיבות העניין, עונש מאסר בפועל כפי שנגזר על המבקש". בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 59810-07-12, דרור אביטל נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 9.10.12 נקבע מפכי כב' השופטת חיימוביץ: "מיתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה." מיתחם תקופת פסילת רישיון הנהיגה ביחס לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נקבע בעפ"ת (מחוזי ב"ש) 43966-08-13 , חאלד זידאן נגד מדינת ישראל, ניתן ביום 21.1.14, מפי כב' השופטת חיימוביץ: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הנו בתוך מיתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים." מדיניות הענישה הנוהגת לנהיגה בזמן פסילה במקרים דומים של נהיגה בזמן פסילה בגין תאונת דרכים קטלנית, מעלה כי הוטלו עונשי מאסר החל ממאסר בעבודות שירות וכלה במאסרים בפועל מאחורי סורג ובריח.

...

בעפ"ת (מחוזי חיפה) 59233-05-15, יוסף גואר נגד מ"י, כב' השופטת רונית בש, ניתן ביום 10.6.16, הנאשם הורשע בעבירה של נהיגה בהיותו בלתי מורשה וללא ביטוח, בית משפט גזר עליו חודשיים מאסר בפועל, הפעלת 7 חודשי מאסר מותנה במצטבר, 5 חודשי מאסר מותנה לשנתיים מיום שחרורו, ושנתיים פסילה, דובר בנאשם שבעברו שתי הרשעות קודמות של נהיגה ללא רישיון נהיגה והערעור נדחה וכך נקבע שם : "כך גם במקרה דנן, מן הראוי ליתן קדימות לאינטרס הציבור על פני נסיבותיו האישיות של המערער ושיקולי שיקומו, זאת בהינתן חומרת העבירות בהן הורשע ועברו התעבורתי, כל שכן נוכח העובדה שהמערער לא החל להשתלב בהליך טיפולי. לפיכך ונוכח התנהלות העבר של המערער, הרי שלא ניתן לקבוע כי המערער השתקם או כי קיים סיכוי של ממש כי ישתקם, כאמור בסעיף 40ד(א) לחוק העונשין. אשר על כן, בנסיבות העניין, אין מקום לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל סיכוי לשיקומו של המערער.

מתחם עונש ההולם לאור חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם ושילובן, לנוכח קיומן של שתי פסילות בפועל נשוא הפסילה דנן אחת מהן בגין קטלנית, לנוכח הערכים החברתיים שנפגעו, לאור מדיניות הענישה הנהוגה, לאור הישנות העבירות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם במקרה דנן ביחס לרכיב המאסר נע בין מאסר בפועל של 6 חודשים לבין 24 חודשי מאסר בפועל.

סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים : משיתה על הנאשם מאסר בפועל לתקופה של 16 חודשים מאחורי סורג ובריח.

דיון מיתחם העונש ההולם הערכים המוגנים שנפגעו מבצוע העבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח תקף הנם הגנה על שלום הציבור וביטחונו, כיבוד שילטון החוק והחלטות שיפוטיות, שמירת הסדר הצבורי ופגיעה בערך החברתי של חלוקת הנטל הכלכלי הכרוך בטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים על כלל ציבור הנהגים על ידי תשלומי ביטוח.

רע"פ 7176/22 עלי זיד נ' מדינת ישראל (27.10.22) המבקש הורשע על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה (עבירה שניה) וללא רישיון נהיגה תקף (פקע כשנה).

המבקש נהג בזמן פסילה שהוטלה בעקבות הרשעתו בגרימת תאונת דרכים קטלנית 5 שנים לפני כן – באותו עניין נגזר דינו ל-3 שנות מאסר ו-18 שנות פסילה.

...

לאור כל האמור, מתחם העונש ההולם לצבר העבירות בנסיבות ביצוען, באשר לרכיב המאסר נע בין 5-16 חודשי מאסר בפועל ופסילה בת 18 חודשים ועד 5 שנים.

ראו מדברי כב' הש' כבוב ברע"פ 2516/23 פלוני נ' מדינת ישראל (11.04.2023), בעניין דומה‏‏: "לא ניתן להתעלם מן הנסיבות וממועד ביצוע העבירה מושא ההליך דנן: נהיגה בזמן פסילה שבוצעה בזמן עיכוב ביצוע מועד התייצבותו של המבקש למאסר, בגין עבירה נוספת של נהיגה בזמן פסילה. הרי שמדובר במקרה חריג ומופלג בחומרתו, בגדרו אין מנוס מלהשית על הנאשם עונש מרתיע.

סיכומו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר בפועל מאסר בפועל לתקופה של 5 חודשים.