תאונת דרכים עקב חיתוך פתאומי ימינה ללא איתות

תא"מ 44959-06-15 הגב' וילמה חורי הגישה תביעה כספית ע"ס של 16,731 ₪, עקב נזקים שנגרמו לרכבה, כתוצאה מתאונת הדרכים.

סמעאן טען בתחילה כי ראה את המחפרון בשוליים חותך לנתיב שלו ותאר כי רכבים נוספים בנתיב הימני בלמו, אולם בהמשך כבר אישר כי לא ראה את המחפרון סוטה בגלל קפה שנשפך לו ברכב ולמעשה, במשך שניות ארוכות כלל לא היה מרוכז בכביש (עמוד 6 שורות 20-22 לעומת שורות 26-30)- שורה 20- "זיהיתי את המחפרון בצד ימין בשוליים שחתך פתאומית לכיוון שלנו. הרנו בלם ואני לא הספקתי לבלום, רק ברגע האחרון. נכנסתי בה ואח"כ היא נכנסה במחפרון. המחפרון היה נוסע בשוליים. בנתיב הימני כל הזמן היו מכוניות. מהשוליים הוא ניכנס ישר לנתיב השמאלי וגם אלה שנסעו בנתיב הימני בלמו". שורה 27- "לא ראיתי אותו סוטה כי היה לי רגע של מקרה בתוך הרכב. היה מסיע ילד אוטיסט לבית ספר בירכא. הקפה היה לידי והוא שפך אותו עלי בזמן הזה. העיניים שלי היו למטה וזה היה בדיוק בשניות האלה. הוא היה איתי ברכב עם עוד ילדה קטנה". ובהמשך בעמוד 7 שורות 3-4: "לא ראיתי אותו כשהוא עקף, ראיתי אותו בימין. בזמן שנשפך הקפה ולא ראיתי הוא כבר עבר. הראש שלי היה למטה מהרגע שהיה בשוליים ועד שהגיע לנתיב השמאלי" .

המחפרון לא אותת ויצא פיתאום.

...

לאחר שעיינתי בטענות חברת כלל וטענות הנתבעת מס' 4 (נהג המחפרון סמך ידו על טענותיה) מצאתי כי דין טענת חברת כלל להתקבל .

דין טענת הנתבעת מס' 4 ביחס לאמור בפוליסה, להידחות.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בשיעור של 1,500 ₪.

עוד תשלם הנתבעת לתובעת את שכר טרחת עורך דינה בסך של 1,500 ₪.

הודעת צד ג' נדחית ללא צו להוצאות.

לפניי תביעה כספית בגין תאונת דרכים שאירעה ביום 29.3.17 ברח' האומנות בנתניה (להלן: "התאונה"), תאונה בה היו מעורבים רכב התובע מס' רשוי 70-870-10 נהוג בידי התובע (להלן: "רכב התובע"), ורכב הנתבע מס' רשוי 52-350-62 נהוג בידי הנתבע (להלן: "הנתבע").

בהמשך, נראה רכב הנתבע כשהוא ממשיך בסטייה שמאלה כיוון נסיעתו ובקשת רחבה מאוד ממרכז הכביש סוטה באופן פיתאומי ימינה כיוון נסיעתו לעבר הנתיב הימני שבכביש וחותך את נתיב נסיעת רכב התובע שנימצא בנסיעה בצד ימין הכביש, כיוון נסיעת כלי הרכב.

הנתבע, אשר נהג ברכב הנתבע לפני רכב התובע סטה שמאלה כיוון נסיעתו למרכז הכביש מבלי לאותת על פנייתו זו שמאלה כיוון נסיעתו וכשצד שמאל של הרכב בו נהג נמצא צמוד לקו ההפרדה הרצוף הנמצא על פני הכביש, ולפתע, ושוב מבלי לאותת על כוונתו לסטות חזרה ימינה כיוון נסיעתו, סטה הנתבע הנוהג ברכב הנתבע בפתאומיות ימינה כיוון נסיעתו לעבר הצד הימיני שבכביש, מקום בו נהג התובע ברכב התובע ו"חתך" את נתיב נסיעת רכב התובע תוך שנוטל הוא, הנתבע את זכות הדרך, אינו שת ליבו לנעשה בדרך, אינו מבחין כלל ברכב התובע הנוסע בצד ימין הכביש כיוון נסיעתו ובנהיגה חסרת זהירות זו אירעה התאונה ותוצאותיה, כל כמפורט בעדות התובע, חוות דעת שמאי, מסמכים שהוגשו וסרטון שהוקרן בבית המשפט במהלך הדיון המבסס את עדות התובע.

...

נחה דעתי כי זכורים היו לו כל פרטי השתלשלות אירוע התאונה וניתן לסמוך על עדותו הנתמכת בדוח שמאי, תמונות ומסמכים שהוגשו ושלא נסתרו בראייה ממשית כלשהי על ידי הנתבע.

אני קובעת כי האחריות לקרות התאונה ותוצאותיה מוטלת על הנתבע ועליו לשאת בסכום נזקי התאונה שנגרמו לתובע ושהינם כדלקמן: 1.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את סכום תביעתו שהוכח לפניי בסך של – 11,610 ₪.

לפני תביעת כספית בסך 64,185 ש"ח שהוגשה בסדר דין מהיר בגדרה התובעת היא הבעלים של רכב מסוג "סקודה" מספר רשוי 72803-53 (להלן: "רכב התובעת/ הסקודה"), מבקש להפרע מאת הנתבעים, הנתבע 1 בהיותו נהג ברכב מסוג "איסוזו" מספר רשוי 43189-72 (להלן" רכב "הנתבעים/האיסוזו") והנתבעת 2 בהיותה המבטחת של האיסוזו, את ניזקי הרכוש שנגרמו לרכב –התובעת בסך 63,015 ₪ בתוספת שכ"ט שמאי בסך 1,170 ₪, וזאת בעקבות תאונת דרכים בה היו מעורבים כלי הרכב בתאריך 20.7.19 (להלן: "התאונה").

. את נוסעת ומה פיתאום רכב חותך מצד ימין? עושה פרסה מצד ימין.

בהתנהגותו לעיל, הנתבע נהג בנגוד לתקנה 44 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן "התקנות") בעיניין "פניית פרסה" הקובעת כי: "לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן – פניית פרסה) ,אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה אן סיכון לעוברי דרך....". בנוסף הנתבע נהג בנגוד לתקנה 58 לתקנות שכן, הנתבע שאישר בחקירתו הנגדית כי הוא זה שבקש להישתלב, לא העיד כי נתן איתות בטרם עשה כן על מנת הזהיר רכבים אחרים שבכביש.

...

התובעת העידה כי בסופו של דבר רכב הנתבעים היה בכיוון ההפוך כאילו השלים את הפרסה אבל נוטה טיפה (ראה עדותה עמ' 6 שורה 9-11).

לאור כל האמור לעיל, אני מעדיפה גרסת התובעת לפיה עת נסע נתבע ברכב האיסוזו, ביצע פניית פרסה ולא הבחין ברכבה של התובעת ופגע בחזית של רכב התובעת, כתוצאה מכך רכב התובעת הסתובב ונפגע גם מאחור ונגרם לו נזק.

סוף דבר: התביעה מתקבלת.

תביעה בסדר דין מהיר ע"ס 36,840 ₪ לפצוי בגין נזק שניגרם לרכב התובע בתאונת דרכים מיום 22.4.2017.

א.כתב התביעה: בכתב התביעה נטען כי התובע נסע ברכבו בכביש 60 בנתיב הימני; לפתע יצא רכב נהוג על ידי הנתבע מכביש צדדי מצידו הימני של התובע ועקף את רכב התובע ; לפתע בלם והחל בפניה שמאלה לכביש עפר שנימצא בצד שמאל של הכביש וזאת ללא איתות ובכך גרם להיתנגשות ביו שני כלי הרכב.

"שהוא ניכנס לנתיב נסיעתי וכבר היה לפניי אני נתתי איתות כדי לעקוף אותו, זה היה כבר אחרי שהוא התיישר בנתיב לפניי. הוא היה רחוק ממני 2- 3 מ', הוא ראה כביש עפר ואז הוא ניכנס לכביש עפר לפניי, כביש העפר בצד שמאל. הוא חתך לצד שמאל לכביש עפר בעוד אני עוקף אותו. ואז אני לחצתי על הברקס וצפצפתי לו אז הוא נבהל לא הסתכל ולקח ימינה לפניי, אני ברחתי ממנו לצד ימין עוד פעם אז נגעתי בו קצת בכנף". "לסיכום הוא ניכנס לנתיב הנסיעה שלי התיישר התחיל לחתוך שמאלה ולאחר שצפצפתי ובלמתי הוא חזר ימינה ואז קרתה התאונה". 3.

...

סה"כ ישלם הנתבע לתובע בגין נזקיו סך של 22,538 ₪.

כמו כן ישלם הנתבע לתובע הוצאת משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,500 ₪.

התביעה נגד נתבעת 1 נדחית ללא צו להוצאות.

העדויות והראיות: בטופס ההודעה על תאונת הדרכים ביום 30.8.2017 ציינה הנהגת: "בזמן הנסיעה בנתיב הראשי רכב ... שחנה בצד ימין פיתאום רצה לבצע פנית פרסה ופגע ברכב שלי בצד ימין קדמי" בחקירתה מיום 23.1.2022 העידה נהגת התובעת כך: "ביום התאונה נהגתי ברחוב הדקל. הרכב חנה בצד ימין של הכביש, המשכתי ישר, ביצעתי עקיפה קלה כי הוא עמד בצד ימין הוא התחיל לחתוך אותי בצורה פתאומית כשהוא פנה שמאלה. הוא ביצע ממש פנייה חדה לשמאל ולא יכולתי לברוח ממני התחכחתי שמאלה. עקפתי אותו כי הוא עמד צד. הוא לא אותת ולא סימן שהוא רוצה לפנות שמאלה. הוא החנה בצד הכביש. העקיפה שלי היתה קלה ולא חדה. הוא החנה בצד ימין של הכביש...

...

תקנה 47(ה) לתקנות התעבורה מורה כי "נוהג רכב לא יעקוף, לא ינסה לעקוף ולא יסיט את רכבו שמאלה או ימינה כדי לעקוף רכב או בעל-חיים באחד מאלה: (3)  הוא מתקרב אל מעבר חציה להולכי רגל המסומן על פני הכביש או על ידי תמרור המציין מקום מעבר חציה להולכי רגל, ועד שעבר את מקום מעבר החציה; (4)  הוא עובר בתוך צומת, או אינו משלים את העקיפה לפני הגיעו לצומת; (5) הוא חוצה קו הפרדה רצוף, אלא אם כן בסמוך לו בצדו הימני נמצא קו קטעים" בהתחשב בכל האמור אני סבורה כי גם התובעת היתה רשלנית בכך שלא נקטה בכל אמצעי זהירות הנדרשים לפני ביצוע העקיפה.

לאור כל האמור אני סבורה כי יש לחלק את האחריות לתאונה, כך שהנתבע יישא ב 65% מהנזק, והתובעת ב 35% מהנזק.

סוף דבר לאחר שבחנתי את הראיות ושקלתי את העדויות, אני קובעת כי הנתבע נושא באחריות בשיעור של 65% לקרות התאונה.