תאונת דרכים עם אופנוע ללא רישיון מעל 500 סמ"ק

אתם למעשה גיליתם וידעתם שיש אופנועים עם נפח מנוע קטן יחסית, שהוא פחות מ-500 סמ"ק אבל הכוח סוס שלו הוא אדיר ועצום וחששתם שבהנתן כוח סוס עצום אדם עם רישיון נהיגה לדרגה ב' לפי התקנות הישנות, בעצם יכול לנהוג למרות שמבחינה מהותית הוא צריך כבר להיות בדרגה גבוהה יותר, היינו דרגה A? נכון.

הנתבעת 1 הפניתה לפסק הדין בעיניין תאסירי (ע"א 5405/10 אסף תאסירי נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ, ניתן ביום 11.3.12, פורסם בנבו) (להלן: "פרשת תאסירי") אלא שלטעמי, אין הנידון מעיד על הראיה- במה דברים אמורים? לטענת הנתבעת 1, בעיניין תאסירי ישנה קביעה מפורשת כיצד לפרש את הוראות הדין בכל הנוגע לשינוי שחל ברישיונות עת הומרו מדרגה ב' לדרגה 1A ונקבע, כי מי שנהג על אופנוע שנפח מנועו מעל 500 סמ"ק כשבידיו רישיון שהומר כאמור, הוא מי שנהג בלא רישיון נהיגה מתאים לרכב בו נהג.

ההלכה בפרשת קרנית מתייחסת לתחולת סעיף 7(3) לחוק הפיצויים "רק על הפרת תנאי או הגבלה בדרגת הרישיון שעניינה סוג הרכב שהנהג נוהג בו". באותו עניין נקבע, כי המונח "סוג הרכב" מתייחס "לממדיו הפיזיים והאינהרנטיים של הרכב אשר משליכים על דרגת ה"רישיון הנדרשת לצורך נהיגה בו לפי תקנות התעבורה". על הכלל הזה חזר בית המשפט העליון בע"א 5308/09 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים, שניתן ביום 19.12.2010 (פורסם בנבו): "הפרת תנאי או הגבלה ברישיון ייחשבו לנהיגה ללא רישיון מתאים" – כך נפסק – "כאשר ההגבלות נוגעות לממדים הפיזיים האינהרנטיים של הרכב, וכאשר אלה משליכים על דרגת הרישיון הנדרשת לצורך הנהיגה בו". ובית המשפט מדגים: "הפרת תנאי הנוגע למשקל הרכב או לנפח המנוע ייחשבו לנהיגה ללא רישיון מתאים. כך נקבע גם לגבי הגבלה שעניינה מבנה הרכב: אופנוע או רכב פרטי". השאלה מה דינו של הנוהג באופנוע שנפח מנועו עולה על 500 סמ"ק בעוד רישיונו מוגבל לנהיגה באופנוע שנפח מנועו עד 500 סמ"ק – נדונה, היא עצמה, בפסק דינו של המשנה-לנשיא ת' אור בפרשת קרנית הנ"ל: "דוגמה נוספת להגבלה המתייחסת לסוג הרכב היא הגבלה שעיינה נפח מנוע של רכב מסוג אופנוע. כך סעיף 7(3) לחוק יחול במקרה שבו נהג המחזיק ברישיון נהיגה דרגה ב', שלפיו הוא מורשה לנהוג באופנוע שנפח מנועו עד 500 סמ"ק (סעיף 176א(1) לתקנות), נפגע בתאונת דרכים שעה שהוא נהג באופנוע שנפח מנועו עולה על 500 סמ"ק והוא נידרש לצורך נהיגה בו לרישיון מדרגה ג' (תקנה 176ב(1) לתקנות." בהתאם לכך, בפרשת תאסירי עליה נסמכת הנתבעת 1, נקבע כי רישיון הנהיגה לאופנוע עליו נהג התובע במועד התאונה, הוגדר לאחר השינויים בתקנות כרישיון מסוג A, בעוד שהוא החזיק ברישיון מסוג 1A. כיוון שכך, נקבע כי עניינו נופל בגדר הוראות סעיף 7(3) לחוק הפיצויים ונשללה זכאותו לפיצויים בגין התאונה.

...

סוף דבר במקרה שלפני, הגעתי לכלל מסקנה שבמועד התאונה התובע החזיק רישיון נהיגה בר תוקף ולפיכך, עניינו אינו נופל בגדר סעיף 7(3) לחוק הפיצויים.

זאת ועוד, מעבר לנדרש הגעתי למסקנה כי הנתבעת 1 הפרה את חובותיה כלפי התובע בכך שלא יידעה אותו אודות התיקונים בחקיקה.

בנסיבות האמורות, חובה על הנתבעת 1 להעמיד לתובע כיסוי ביטוחי לאירוע התאונה ולפצות אותו על נזקי הגוף שנגרמו לו. משהגעתי למסקנה זו, הנני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעות 2 ו- 3 ובהתאמה מחייבת את הנתבעת 1 לשאת בהוצאות הנתבעות והתובע בסך של 6 אלף ₪ עבור כל אחת מהן בתוך 30 יום מקבלת עותק פסק הדין החלקי שיישלח על ידי המזכירות בדואר רשום + א.מ. הצדדים יבהירו האם ישנן הסכמות ביחס למינוי מומחים לצורך קידומו של התיק , ככל הניתן בהודעה משותפת ובהעדר הסכמה, תינתן החלטה בקשר למינוי מומחים מטעם ביהמ"ש. נקבע לת.פ. ליום 1/9/16.

אני סבורה כי לאור ההרשעה במסגרת ההליך הפלילי בעבירה של נהיגה ללא רשיון בר תוקף וללא כסוי בטוחי, יש לראות את הנתבעת כמי שעמדה בנטל כי הנתבע נהג במועד התאונה בהיעדר רשיון בר תוקף בישראל.

מכאן, כי לצורך הכרה ברשיון בר תוקף בישראל, ממי שהוא תושב זר ויש לו רשיון נהיגה תקף, צריך רשיון תקף מארץ מוצאו עד לתקופה של שנה, ואם הוא שוהה בארץ מעל לשנה הוא נידרש לעשות רשיון נהיגה בישראל.

בעא 5405/10 תאסירי נ' המאגר הישראלי לביטוח המערער נפגע בתאונת דרכים עת שרכב על אופנועו.

במועד התאונה החזיק המערער ברשיון נהיגה שהיה מוגבל לנהיגת אופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 500 סמק.

המערער טען כי סבר בתום לב כי היה רשאי לנהוג על אופנוע שנפח מנועו עולה על 500 סמק וכי המשיבה חברת הביטוח מנועה מלטעון כנגד הכסוי הבטוחי משבחרה להנפיק לו תעודת ביטוח לאופנעו בו נהג, אף שידעה כי הוא אוחז ברשיון נהיגה לאופנוע שנפח מנועו אינו עולה על 500 סמ"ק. טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט: "אשר להסתמכותו של המערער על הסכם הביטוח בינו לבין המשיבה, הרי שלא כבעניין עלי חמאדה, עליו מבקש המערער לסמוך, אין הוא יכול לבוא חשבון עם המבטחת ואין הוא יכול למנוע ממנה את הטענה שנהיגתו לא הייתה מבוטחת. בנגוד למקרה שנידון בפרשת חמאדה הנ"ל – לא ביטחה המשיבה את הנהיגה באופנוע בו נהג. תעודת הביטוח שהוצאה לו קובעת מפורשות כי רשאים לנהוג על-פי הפוליסה "בני אדם אשר שמותיהם נקובים בתעודת ביטוח זו או בפוליסה", "בתנאי שהאדם הנוהג הנו בעל רישיון בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב הנקוב בתעודה". כלי הרכב הנקוב בתעודה הנו אופנוע שנפח מנועו הוא 1000 סמ"ק. רישיון לרכב זה לא היה למערער.

...

עוד אציין כי התובעת הפנתה להנחיות המפקח אולם לא הבהירה טענותיה בהקשר זה. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה טענות התובעת וקובעת כי אין לחייב את הנתבעת מכח דיני ההשתק ו/או מניעות.

הטענה בדבר העדר כיסוי ביטוחי בשל שכרות בהקשר זה אני מקבלת את טענת התובעת.

סיכומו של דבר: התביעה כנגד הנתבעת נדחית.

כך, פרמיה זהה עבור אופנוע מעל 500 סמ"ק מגיעה ליותר מ-8000 ₪).

איחזור ואפנה לעניין סקאלר (פסקה 48 לפסק דיני) שם נאמר כי "היכולת לפצות נפגע תאונת דרכים תחת משטר של אחריות ללא אשם קשורה איפוא בטבורה לחובת עריכת הביטוח". עוד אזכיר כי בעיניין שפורן, השופטת פרוקצ'יה מצאה חזוק למסקנתה שהקורקינט אינו רכב מנועי, בכך שלא הוכר בדיני התעבורה ככלי רכב שעליו חלה חובת רישיון נהיגה, רשוי רכב וביטוח על פי פקודת הביטוח.

זאת משום שכפי שנראה להלן, על פי פשוטו של מקרא (ועל כך אין מחלוקת), אופניים חשמליים מעצם מהותם אינם אופנוע עם מנוע חשמלי, אלא אופניים עליהם מורכב מנוע עזר חשמלי (וראו בעיניין זה: אהרן ברק פרשנות במשפט – פרשנות החקיקה 82 (1993) (להלן: ברק)).

...

בשל השלכות הרוחב שיש לסוגיה, ומכיוון שממילא תלוי ועומד ערעור בזכות באותו נושא, החלטנו לדון בבקשות רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

במסגרת זו אציין כי גם אני סבור כדעת חברתי, שאין ללמוד בענייננו מאותם פסקי דין שדנו בקיומו של הרכיב התחברותי-יבשתי בכלים שונים (כגון מעלית מושא הדיון בעניין סובח; מכבש דרכים מושא הדיון בעניין אטליס; מלגזה מושא הדיון ברע"א 613/95 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' נחום, פ"ד נא(4) 659 (1997)); או מאותם פסקי דין שדנו במקרים בהם התרחשה תאונת דרכים כאשר המנוע ברכב המנועי לא פעל (רע"א 9332/99 קנאפו נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד נו(2) 808 (2002)); או כאשר הרכב המנועי התדרדר והתהפך (רע"א 6168/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שפסו (17.6.2014)).

כמו כן, הולכי רגל נפגעי תאונות בהם מעורבים אופניים חשמליים ולעתים רוכבי האופניים עצמם יפוצו על ידי קרנית כאשר הטלת עלויות אלו על קרנית שקולה להטלת עלויות על כלל ציבור משתמשי הדרכים באופן אשר בסופו של דבר יגרום ליותר נזק מתועלת.

לכן בסיכומו של דבר כאמור, מצטרף אני לחוות דעתו של חברי השופט עמית.

בתיק זה ניתן ביום 25.10.06 פסק דין חלקי במחלוקת, האם התאונה מיום 9.12.01 בה נפגע התובע מוגדרת כתאונת דרכים עפ"י החוק ונקבע כי התאונה היא תאונת דרכים והחוק חל עליה.

כמו כן, היה באפשרותן לבקש את התיק המלא בעיניינו של התובע ממשרד התחבורה אגף הרשוי ומשלא עשו כן, אין מקום לקבל את היתנגדותן לתוכן המסמך לפיו נשלל רישיונו של התובע לנהוג במשאית מעל 15 טון ובאופנוע עד 500 סמ"ק. לפי המסמכים שהוגשו מטעם התובע (ת/24 ו-ת/26) עולה שרישיונו לנהיגה במשאית מעל 15 טון ובדו-גלגלי עד 500 סמ"ק, נשלל מסיבה אורתופדית.

לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי רישיונו של התובע לנהיגה במשאית מעל 15 טון וברכב דו גלגלי עד 500 סמ"ק נשלל עקב התאונה נשוא תיק זה. איני מקבל את טענת הנתבעות בסיכומיהן, כי אין אפשרות לקבוע שמגבלת הנהיגה על הקטנוע או משאית היא דווקא בשל בעיה אורתופדית ולא בשל בעיית ערנות עקב כך שהתובע סבל מבעיות ישנוניות.

...

לאור האמור לעיל, שוכנעתי כי רישיונו של התובע לנהיגה במשאית מעל 15 טון וברכב דו גלגלי עד 500 סמ"ק נשלל עקב התאונה נשוא תיק זה. איני מקבל את טענת הנתבעות בסיכומיהן, כי אין אפשרות לקבוע שמגבלת הנהיגה על הקטנוע או משאית היא דוקא בשל בעיה אורתופדית ולא בשל בעיית עירניות עקב כך שהתובע סבל מבעיות ישנוניות.

איני מקבל את טענת הנתבעות, כי התובע פוטר עקב כך שהחברה ניסגרה.

בהתחשב בנסיבותיו האישיות של התובע, היקף השכלתו, טיב עבודתו ועסוקו, גילו, שלילת רישיונו לנהוג על משאית מעל 15 טון, נסיבות פיטוריו, היקף שכרו הנוכחי וקביעת מומחה בית המשפט, אני סבור שפגיעתו התפקודית בנוגע לעבודתו עולה על נכותו הרפואית והיא בשיעור של 20%.

בהיעדר עדויות תומכות, טענת התובע, כי נהנה מהטבה של קטנוע צמוד במסגרת עבודתו בחברת פגי באופן קבוע נדחית.

בנוסף ישלמו הנתבעות לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 13% בתוספת מע"מ והוצאות משפט בפועל למעט בגין חוות הדעת של מר קצין מאחר והתביעה בגין רכיב זה נדחתה.

ביום 22.4.97 במהלך חופשתו היה המערער מעורב בתאונת אופנוע, אשר ארעה כאשר רכב עם חבריו בשדות המושבה יקנעם והתנגש עם האופנוע עליו רכב באופנוע נוסף.

ולא היו נסיבות מיוחדות שהוו צורך דחוף להשתמש באופנוע דווקא (ב)שעה זו." בע"א (חיפה) 4054/99 עליזה אלוש נ' ק. התגמולים, תקדין מחוזי 2000(1), 9225 דן ההרכב בראשות כב' הנשיא לינדנשטראוס בענינה של חיילת שלקתה בנכות של 20 אחוזים בתאונת דרכים כשנהגה ברכב ליד הבסיס בו שרתה כדי לנסוע למזנון הקרוב ולהביא פיתות, בלא רשיון נהיגה כחוק. נקבע, כי "מבחינה אובייקטיבית, היתה זו היתנהגות רעה חמורה מצד המערערת, כאשר היא נוסעת נסיעה פרטית ללא קשר לשירות, ללא רשות, ללא רשיון נהיגה ותוך סיכון חיים לסובבים אותה...

שם דובר במי שהיה לו רשיון נהיגה לאופנוע מדרגה א' (עד 50 סמ"ק) והוא נהג ברשיון מדרגה ב', באופנוע שנפח מנועו עד 500 סמ"ק. בענייננו, מדובר בבעל רשיון סוג א' אשר נהג באופנוע שנפחו מעל 500 סמ"ק המצריך רשיון מסוג ג'.

המערער כלל לא יכול היה לקבל, במועד התאונה, רשיון נהיגה לאופנוע מן הסוג בו נהג-ראה תקנה 189(ז) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 המצריכה גיל של 21 שנה לשם קבלת רשיון לנהיגה באופנוע שנפח מנועו עולה על 500 סמ"ק וכן תקופה של שנה אחת בה היה הנהג בעל רשיון נהיגה באופנוע שנפח מנועו עד 500 סמ"ק. הנהיגה באופנוע כבד, להבדיל מאופנוע או קטנוע קל משקל (מעין "טוסטוס") מסכנת מאוד את הנוהג ואת המשתמשים בדרך.

...

נראה לי כי לאור הניתוח וההנחיה ולמרות דעת המיעוט המאלפת של כב' השופט סוקול, במקרה דנן, נראה לי כי יש מקום לקבל את טענת המשיב, כי המקרה נופל בגדר הסיפא של סעיף 9.

לא נעלמו מעיננו פסק דינו המאלף של כב' השופט סוקול הרואה בחוק חוק סוציאלי ונאמר כי החלטה זו נפלה בלב כבד, שכן, מדובר באדם אשר כפי דעתינו גם הינו מלח הארץ, אדם אשר בחר בשירות הקשה ביותר בצה"ל, אך מאידך אינו יכולים להתעלם ולעצום עיניים מפזיזות כה חמורה על אף העובדה כי מדובר בבחור צעיר אשר קיפד חלק מבריאותו בהתנהגות זו. בנסיבות אלה, אנו קובעים כי הדחייה היתה במקומה ומקבלים את העמדה אשר הוצגה על ידי המשיב.

קראנו את התצהיר ולמרות שלא נחקר במקרה דנן, נראה לנו כי אין לו להוסיף או לגרוע מהתוצאה הסופית גם אם הוא מתאר הווי מסויים אשר היה נהוג ולא התעלמנו ממנו.