לפניי תביעה ותביעה שכנגד שעניינן תאונת דרכים שהתרחשה בצומת בעיר אשקלון בתאריך 28.5.21.
לאחר שינוי המופע לירוק, חיכה שלוש שניות, התחיל בנסיעה ובזוית העין ראה את רכב ההונדה מתקרב אליו, צופר ופוגע בו. לאחר התאונה, התובע סייע לנהגת ההונדה וזו אמרה לו שהיא מצטערת והיא אשמה משום ש"עברה באור אדום".
בחקירה הנגדית שב והעיד התובע, כי "כאשר הרמזור התחלף לירוק התחלתי נסיעה איטית שמעתי צפירה ואז שמעתי בום. אני עצרתי עצירה מלאה לפני הרמזור". (פרוטוקול דיון מתאריך 8.2.22 עמוד 5, להלן : "פרוטוקול הדיון") עוד העיד, על אף תמונה שהוצגה לו, כי נהג בנתיב השני מימין, חרף מיקומו לאחר התאונה (שהוצג בתמונה).
...
חברה לביטוח בע"מ נ' זיקו (17.7.14), נקבע לעניין זה, כי : "מאחר ומדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% - הרי שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת, כאשר בית המשפט מכריע בין הגרסאות על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי".
לאחר חשיבה ושקילה, הגעתי לכלל מסקנה ששני הצדדים אינם עומדים בנטל הדרוש לשם הוכחת תביעתם.
דין שתי התביעות אפוא להידחות.
שוכנעתי שאכן נהגת זו התנצלה לאחר התאונה.
לכן, שתי התביעות נדחות וכל צד יישא בהוצאותיו ולרבות בשכר טרחת עדיו כפי שנקבע.
