מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונות עבודה ומחלות מקצוע של נהגים

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעת התובעת, ששמשה כנהגת אוטובוס, להכיר בפגיעותיה בגב, צואר כתפיים ו cts דו צדדי כתאונה עבודה/מחלת מיקצוע, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה -1995 (להלן – החוק), על דרך תורת המקרוטראומה.
הנתבע מוסיף וטוען כי בהעדר פגימה הרי שאין כל בסיס לקביעת המומחה שקיים קשר סיבתי בין הליקוי בגבה התחתון של התובעת לבין תנאי עבודתה, ועל כן קיימת במקרה דנן הצדקה עובדתית ו/או משפטית, יוצאת דופן, לסטות מקביעותיו של המומחה הרפואי בחוות דעתו, שכן הלכה היא כי מסקנת מומחה שלפיה "לא ניתן לשלול" או "עלול" או "יתכן קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין המחלה" אין בה כדי להוכיח קשר סיבתי ברמה הנדרשת לשם הוכחת פגיעה בעבודה לפי חוק.
...
הנתבע טוען כי משחזרה בה התובעת מטענותיה ביחס להכרה בפגימה בצוואר, הרי שדין התביעה להידחות בהתייחס לפגימה זו. הנתבע מוסיף וטוען כי יש לדחות אף את התביעה בהתייחס לפגימה בגב וזאת לנוכח חוות דעתו של המומחה.
לא מצאנו הצדקה לסטות מחוות דעתו של המומחה.
מהטעמים האמורים ועל יסוד חוות דעת המומחה – מתקבלת התביעה להכרה בליקוי בגב.
התביעות להכרה ב CTS, ליקוי בכתפיים וליקוי בצוואר – נדחות על יסוד האמור בחוו"ד המומחה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 16.1.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך להכרה במחלת מיקצוע – כאב גב תחתון, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מיקצוע.
על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה תיתכן תשתית עובדתית מספקת לתורת המקרוטראומה לפגיעה בגבו של נהג, אם עבודת הנהג כוללת זעזועי נסיעה על פני כבישים משובשים לאורך שנים, במשך מספר רב של שעות בכל יום (עב"ל 451/08 אליהו שחף - המוסד, 31.5.2009).
...
התובע הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה ובתאריך 16.1.20 נדחתה התביעה מן הנימוק, כדלקמן: ״אנו מאשרים שקיבלנו את תביעתך להכרה במחלת מקצוע – כאב גב תחתון, אולם, לצערנו, עלינו לדחותה על פי הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי ומהנימוקים הבאים: על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, פגיעה בעבודה היא תאונת עבודה או מחלת מקצוע.
לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאחר שנתנו דעתנו בכובד ראש לגרסת התובע כפי שעלה מתצהירו ומעדותו, הגענו לידי מסקנה כי לא הונחה תשתית עובדתית לקיומן של פגיעות חוזרות ונשנות בגבו של התובע כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.
סוף דבר: התביעה נדחית כבר בשלב זה. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי – אין צו להוצאות חרף דחיית התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 7.8.19 מהנימוקים הבאים: לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביאו לכאבי כתפיים; מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה; המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לטענת הנתבע, אין להכיר בתביעתו של התובע כפגיעה בעבודה על פי תורת המקרוטראומה ו/או מחלת מיקצוע מאחר ועבודתו של התובע הייתה מגוונת וכללה תנועות שונות ומגוונות ללא הרמת ידיים מעל גובה הכתפיים אלא פעמים בודדות במהלך יום עבודה.
אף אם כטענת הנתבע, התובע נעזר בסולם הרי שלא נסתרה עדותו של התובע והעד מטעמו כי נהג לעבוד תוך כדי הרמת הידיים מעל לגובה הכתפיים (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 5-24).
...
נקדים ונאמר כי שוכנענו שהתובע הניח תשתית עובדתית לבחינת פגיעתו על פי תורת המיקרוטראומה והמצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו במוסך לבין הליקוי בכתפיים ממנו הוא סובל.
שוכנענו כי לצורך סידור סחורה והוצאת סחורה להרכבה התובע מרים לבדו את השמשות ומסדר במדפים במשך שעה ביום.
מצאנו שהיקף התנועות החוזרות ונשנות של הרמה והורדת הידיים מעל לגובה הכתפיים עולה כדי תנועות חוזרות ונשנות של הכתפיים בהיקף משמעותי שנמשך על פני תקופה ממושכת של למעלה מ - 35 שנה שבוצעו בתדירות ובתכיפות שמצדיקה מינוי מומחה רפואי.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 4.3.2020 מהנימוקים הבאים[footnoteRef:1]: לא הוכח קיום אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה; מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגימה בגב והמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
בתום שמיעת הראיות ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה בנוגע לקיומה או היעדרה של תשתית עובדתית לצורך הכרה בפגיעה בעבודה כמחלת מיקצוע או מכוח תורת המקרוטראומה.
כך למשל, בעב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב, פד"ע לה, 529 (להלן – ענין יניב) נקבע כי תנאי העבודה של נהגים מקצועיים, הנוהגים במשך שנים רבות בכבישים משובשים מספר שעות מידי יום מהוים תשתית עובדתית מספקת למקרוטראומה גב לנוכח זעזועי הנסיעה והשפעתם המצטברת על עמוד השידרה.
...
ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות ממכלול הראיות: התובע, יליד 1970, עבד כנהג אוטובוס בחברת אגד החל מיום 2.8.2009 ועד לאוגוסט 2019.
לפיכך, אנו קובעים שביום עבודה עבר התובע לפחות כ – 180 פסי האטה.
מעדות התובע בפנינו שוכנענו, אפוא, כי התובע נאלץ לנסוע על גבי מספר פסי האטה חריג במהלך עבודתו ובמשך תקופה ממושכת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 18.10.22 הופנו לדר' ארז אבישר שאלות ההבהרה הבאות: בעובדות המוסכמות שנקבעו בבית הדין אכן צויין, כי ידו הדומינאנטית של התובע היא יד ימין אולם הוא נהג לעבוד בכלים רוטטים לרבות קונגו, מקדחות חשמליות, מברגות חשמליות, מסור חשמלי ומכבש, תוך שהוא עובד בשתי ידיו וגם בזמן בו הוא אחז בכלי רוטט רק ביד אחת אזי ידו השמאלית נתנה תמיכה לכלי שביד ימין או שהחזיקה בקרש או רעף לצורך ביצוע העבודה ומשכך גם עליה – על יד שמאל – הופעל רטט בהתאם.
על מנת לקבל את תביעתו של התובע בחלופה של מחלת מיקצוע לפי פריט ליקוי 14 בחלק ב' לתוספת השניה של תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן: "התקנות") עלינו להשתכנע, כי המדובר בתנאי טור 1 כך שהתובע סובל מ"מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים" – על כך השיב דר' ארז אבישר באופן חד משמעי, כי התובע אינו סובל מכל אלו.
...
גם לאחר עיון בטיעוני ב"כ התובע מיום 11.2.24 השתכנענו, כי דין התביעה להידחות הן בעילה של מחלת מקצוע משום שעל מנת להכיר בתביעה בעילה של מחלת מקצוע לפי חזקת מחלת המקצוע עלינו להשתכנע, כי התובע סובל מהתנאים הקבועים בטור 1 של פריט 14 לתקנות ו/או מאלו הקבועים בפריט 26 ודר' אבישר השיב על כך חד משמעית שאין המדובר לא במחלת עצמות או פרקים או שרירים או כלי דם או עצבים של הגפיים וזו גם לא דלקת כנדרש בפריט 26 לתקנות.
אשר על כן , כאשר לא ניתן להכיר בליקוי ממנו סובל התובע ביד שמאל כמחלת מקצוע ונשלל קשר סיבתי בסבירות העולה על 50% בין עבודתו של התובע לבין אותו ליקוי של ציסטה גנגליונית בידו השמאלית, דין התביעה להידחות.
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו