תאונה שהתרחשה בין מיניבוס הסעות לבין רכב פרטי

בית משפט השלום בתל אביב - יפו תא"מ 6485-10-18 המסיע איתי בע"מ נ' אזולאי ואח' תא"מ 50456-08-18 איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' טארץ ואח' לפני כבוד השופט נצר סמארה תא"מ 50456-08-18 תובעים 1. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ 2. ירון אזולאי ע"י ב"כ עוה"ד דביר אייזן נתבעים 1. עארף חטיב 2. המסיע איתי בע"מ 3. שירביט חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד אסף חן תא"מ 6485-10-18 תובעת המסיע איתי בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד חנן פדר נתבעים 1. ירון אזולאי 2. איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד דביר אייזן פסק דין

תאונת דרכים אירעה ביום 04.08.2017 בין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 59-797-38, שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת 1 בתביעה הראשונה והנתבעת 2 בתביעה השנייה, ובבעלות התובע 2 בתביעה הראשונה והנתבע 1 בתביעה השנייה (להלן: "הפרטית") ובין כלי רכב, מסוג מיניבוס, מ"ר 44-363-31, שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבע 1 בתביעה הראשונה, בבעלות הנתבעת 2 בתביעה הראשונה והתובעת בתביעה השנייה ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בתביעה הראשונה (להלן: "המיניבוס") (להלן: "התאונה").

נהג הפרטית הוסיף כי התמונות (במ/4) – מהן ניתן לראות כי הפרטית מצויה בהטיה שמאלה כאשר היא בולטת לכביש לנתיב נסיעתו של המיניבוס וכי הפינה השמאלית הקדמית בפרטית צמודה או משיקה לפינה הימינית האחורית של המיניבוס – אינן תמונות המשקפות את מה שאירעה ברגע האמת אלא לאחר שהמיניבוס נסע אחורנית, לאחר שנהג הפרטית ביקש מנהג המיניבוס לחזור אחורנית (עמ' 2, שורה 29 ועד עמ' 3, שורה 3 לפרוטוקול).

...

איני מקבל את הסברו של נהג הפרטית לפיו התמונות שצולמו בזירת התאונה (במ/4) אינן תמונות המשקפות את מקום עצירת כלי הרכב מיד לאחר התאונה אלא לאחר שהמיניבוס הוסע אחורנית.

כמו כן, אני סבור כי נהג הפרטית התעלם ממצב התנועה בכביש או שלא בדק אם הכביש פנוי טרם סטייתו שמאלה ובכך למעשה הפתיע את נהג המיניבוס ולא איפשר לו להיערך לכך מראש.

לפיכך, התביעה הראשונה נדחית, תוך חיוב התובעת 1 בהוצאות הכוללות שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪, ודין התביעה השנייה להתקבל.

רקע רכב פרטי מסוג יונדאי סונטה של התובעת שהיה נהוג ע"י מר ישראל וונצובסקי ומיניבוס הסעות מסוג פולקסוואגן של נתבעת 2 שהיה נהוג ע"י הנתבע 1 מר דוד נקסון, היו מעורבים בתאונה.

חקירת מומחה הנתבעים -בוחן תאונות הדרכים מר אלעד רונן מסקנות חו"ד של המומחה שצורפה לכתב ההגנה הייתה, כי מהנזקים בפרטית עולה כי בעת "האימפקט" -ההיתנגשות בין הרכבים, הפרטית הייתה במהירות גבוהה יותר מהמיניבוס.

מנגד, אף עדותו של דוד נהג המיניבוס בדיון עמדה בסתירה להודעתו על התאונה בה טען כי התאונה התרחשה בעת עקיפת המיניבוס בתוך הצומת, בנגוד לעדותו בדיון כי התאונה קרתה לפני הכניסה לצומת.

...

לפיכך, אני קובע כי חו"ד לא נסתרה ואני מקבלה במלואה.

הכרעה לסיכום, לאור כל האמור לעיל, לאחר שבחנתי בכובד ראש את כתבי הטענות, הראיות שהציגו הצדדים, התרשמתי באופן ישיר מעדויות הנהגים לפני בדיון וקיבלתי את מסקנת חו"ד מומחה הנתבעים, אני מחליט לקבל את גרסת הנתבעים המהימנה בעיני על פני גרסת התובעת.

לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה.

תאונת הדרכים הנטענת אירעה ביום 27.05.2018 בין כלי רכב, מסוג מיניבוס, מ"ר 58-480-55 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "המיניבוס") לבין כלי רכב, מסוג אוטובוס, מ"ר 75-993-34 שבעת התאונה הנטענת היה נהוג בידי הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 ומבוטח על ידי הנתבעת 3 בביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "האוטובוס") (ולהלן: "התאונה").

יש לציין כי עובדת קיומו של רכב פרטי לפני האוטובוס, ובין האוטובוס למשאית, לא צוינה כלל בטופס ההודעה על התאונה מטעם נהג האוטובוס ואף לא נזכרה בתחילת עדותו אלא רק לאחר שבית המשפט שאל אותו לפשר המרחק הגדול מהמשאית (עמ' 6, שורות 22-20 לפרוטוקול).

אף אם נהג האוטובוס הרגיש מכה קלה באוטובוס אין הדבר אומר בהכרח כי ההיתנגשות בינו לבין המיניבוס לא יכולה לגרום להקף הנזק בחזית המיניבוס.

נהג האוטובוס הסיע את האוטובוס אחורנית מבלי לתת את דעתו למיניבוס העומד מאחוריו, לא שעה לצפירות של המיניבוס המשיך לנסוע לאחור ופגע במיניבוס שעמד מאחוריו.

...

לטענת הנתבעים, התובעת לא צירפה אסמכתאות המעידות על התשלום למוסך המתקן ולכן דין התביעה להידחות, ולו מטעם זה. התקיימה לפני ישיבת הוכחות ביום 19.01.2021, במסגרתה הוצגו ראיות הצדדים והעידו ונחקרו בחקירה נגדית נהגי כלי הרכב המעורבים בתאונה.

ברם, לצורך הוכחת גובה הפסדים במסגרת תביעה משפטית אני סבור כי די בחשבונית הפרפורמה במיוחד כאשר הנתבעת 3 לא העלתה נימוק דחייה זו במכתב הדחייה.

לפיכך, תוך האיזון בין הצגת מסמכים המעידים על גובה הנזק (דוח שמאי) ועל תיקון המיניבוס במוסך וחשבונית הפרפורמה של המוסך המתקן שנעשתה על בסיס דוח השמאי, ובין האינטרס של הנתבעת 3 כי התובעת תוכיח את נזקיה והפסדיה, מבלי להתעלם במועד העלאת הטענה המאוחרת, אני סבור כי עלה בידי התובעת להוכיח את נזקיה והפסדיה.

לסיכום אשר על כן, הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים: 7.1.

תאונת הדרכים אירעה ביום 22.02.2017 בין כלי רכב, מסוג מיניבוס, מ"ר 31-629-76 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי התובעת והנתבעת שכנגד בביטוח ניזקי רכוש לרבות ביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "המיניבוס") לבין כלי רכב, מסוג פרטית, מ"ר 96-381-52 שבעת התאונה היה מבוטח על ידי הנתבעת והתובעת שכנגד בביטוח ניזקי רכוש לרבות ביטוח אחריות לניזקי צד ג' (להלן: "הפרטית") (ולהלן: "התאונה").

נהג הפרטית מתאר כי כאשר הפרטית הייתה בדרכה לצומת המיניבוס עמד בזוית של 45 מעלות בתוך הצומת לכיוון שמאלה, זאת לנוכח אור אדום ברמזור שבכיוון נסיעתו, ואז ודוקא בזמן שהפרטית נכנסה כבר לצומת, החליט נהג המיניבוס משום מה להכנס גם הוא לצומת.

סבורני כי נהג הפרטית הסיע את הפרטית במהירות שאינה תואמת את הכניסה לצומת.

...

משכך, אני קובע כי נהג המיניבוס לא בדק כיאות את הצומת טרם כניסתו אליו.

לפיכך, התביעות מתקבלות חלקית, כפי האמור בפתח סעיף 5 לעיל.

התביעה העיקרית הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 7.1.

רקע: ביום 23.02.2011, בבני ברק, אירעה תאונת דרכים בין מיניבוס ההסעות של התובעת (להלן: "המיניבוס") לבין רכב הנתבעים (להלן: "התאונה").

הנתבע 2 הוא זה שברח ממקום התאונה, כמו כן לו היתה גרסת נתבע 2 נכונה, לא היו לתובעת את פרטי הרכב של הנתבעים ולא היתה פונה מלכתחילה לבעלי רכב הנתבעים.

...

כבר כאן ייאמר - לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי כי דין התביעה להידחות.

סוף דבר הנני להורות על דחיית התביעה התובעת תישא בהוצאות העד מטעמה כפי שנפסק במעמד הדיון, בהוצאות הנתבע 2 בסך של 250 ₪, ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪.