טענות הנתבעות בתמצית
אין חולק כי מיתקני הג'ימבורי מיועדים לפעוטות וכי בכניסה למיתחם הוצב שלט עליו נכתב "הכניסה מגיל חצי שנה ועד גיל 6 שנים" וכן כיתוב על הרשת העוטפת את המתקנים לפיו "הפעילות מיועדת לילדים מגיל 3 חודשים עד 6 שנים" .
דיון והכרעה
התובעת תיארה בכתב התביעה את נסיבות הארוע כך: "יצוין כי התובעת נדרשה על ידי מפעילי המקום להכנס למיתקן, לצורך לווי בנה. התאונה ארעה עת ירדה התובעת במגלשה המצויה במיתקן הג'ימבובו, כמצוות מפעילי המקום אשר חייבו את התובעת בלווי בנה, נפלה ונחבלה במרפק שמאל".
בתצהיר עדותה הראשית חזרה והצהירה התובעת כי בעלי המקום מחייבים את הורי הילדים ללוות את ילדיהם משך כל זמן השהייה במקום ולאחר תשלום לבעלת המקום היא נותרה לבדה במשחקייה, שכן בעלת המקום ציינה במפניה כי היא הולכת לקנות קפה.
...
יחד עם זאת, שוכנעתי כי לאור הפגיעה ומהות הטיפולים להם נזקקה התובעת סביר כי התובעת נשאה בדמי השתתפות לטיפולים רפואיים מסוימים, וכי נזקקה להוצאות נסיעה מסוימות לטיפולים אלו.
באשר לתקופת העתיד, סבורני כי כל הטיפולים הרופאים והתרופות שתצרוך התובעת בגין הפגיעה מכוסים, כאמור, ע"י קופות החולים אליה היא שייכת כך גם הנסיעות לטיפולים, והתובעת לא תידרש להשתתפות עצמית בעלות הטיפולים והתרופות.
סוף דבר
מכלל סכום הפיצוי דלעיל יש איפוא להפחית 40% בגין אשם תורם, כך שחיוב הנתבעות יעמוד על סך- 169,888 ₪ ובניכוי רעיוני בסכום 22,500 ₪, - תעמוד יתרת סכום הפיצוי אשר תשולם ע"י הנתבעות לידי התובעת בסך- 147,388 ₪.
