נסיבות הפגיעה תוארו בפרוטרוט בסעיף 3 לכתב התביעה, ועיקרי גירסתו של התובע היו כדלקמן: "בתאריך 12/07/2015 שעה 08:00 או סמוך לכך, במהלך עבודתו של התובע בעבודות שיפוצים בבית באור יהודה, התובע התבקש ע"י מנהלו, הנתבע, לפרק ארונות מטבח, לצורך ביצוע העבודה התובע עלה על סולם, מאלומיניום, בגובה של כמטר שבעים, נעמד על השיש והחל לפרק את הדלתות של המטבח. לאחר פירוק הדלתות, ולאחר שהתכוון לרדת, כשרגל אחת על הסולם ורגל אחת על השיש, השיש היה רטוב וחלק, רגלו של התובע שהייתה על השיש החליקה, התובע נפל מגובה של כמטר וחצי לקרקע ונחבל בכל הגוף ובעיקר ביד ימין" [ההדגשות אינן במקור – א.ר.].
יחד עם זאת, הובהר והודגש בפסיקה כי מעביד אינו בבחינת "מבטח" של עובדו בביטוח "כל הסיכונים". גם אם נגרמה לעובד תאונה במהלך העבודה ועקב העבודה – אחריותו של המעביד תוכר רק אם יוכח "אשם" מצדו, אם במסגרת עוולת הרשלנות ואם במסגרת עוולת הפרת חובה חקוקה (ר' ע"א 9073/09 אסותא-מרכזים רפואיים בע"מ נ' מיכאל שרף [פורסם במאגרים] (14/6/11)).
כך, גם אם מהעדויות עולה כי הגובה בו עבד התובע אינו חׅייב קיומה של הכשרה ספציפית של התובע לעבודה בגובה (בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), תשס"ז-2007), שוכנעתי כי מיקום העבודה וביצועה באופן זה שמחייב תימרון בין שני משטחים שונים ומפלסים שונים, חִייב לכל הפחות נוכחות וסיוע של עובד נוסף, לשם תמיכה בסולם עליו עמד התובע ו/או בתובע עצמו.
בנתונים המפורטים לעיל, ותוך היתחשבות במהות הפגיעה (ובעיקר הגבלת התנועות בשורש כף יד ימין כפי שעמד על כך מומחה בית המשפט בחוות דעתו), הנני מוצאת לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה אשר יעמוד על סך של 63,727 ₪ (סך המהוה החישוב האקטוארי המלא לפי שיעור נכותו התפקודית של התובע אותה העמדתי כאמור על 19%, שכרו הממוצע והמשוערך ערב התאונה (3,749 ₪) וכן על בסיס מקדם ההוון הרלוואנטי עד גיל פרישה וכולל החלק היחסי של הפסדי פנסיה).
...
סוף – דבר:
לאור כל האמור, דין התביעה להתקבל.
הנני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 155,080 ₪ (סכום הפיצוי הכולל לאחר ניכוי תגמולי המל"ל).
כן, ישלם הנתבע לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 24% וכן הוצאות משפט שהוציא התובע.
