תאונה בחניה אנכית בימין הדרך

עוד טוען הנתבע כי היות והתובעת חזרה מעבודתה לביתה וחנתה בחניה הפרטית שלה, הרי שהסתיימה דרכה מעבודתה הביתה, היא נימצאת בשטח ביתה והתאונה שהתרחשה אינה תאונת עבודה.

] תיאורה של התובעת את חלוקת החניות האנכיות מימין ומשמאל כגמישה אינה מתיישבת עם השכל הישר וניסיון החיים.

...

עם זאת יש באמירות אלו כדי להעיד כיצד תפסה התובעת את החניה וכיצד נהגה/השתמשה בה. לכן, מקובלות עלינו אמירותיה הראשונות של התובעת המעידות כי ראתה בחניה כחניה פרטית של ביתה, על פני אמירותיה המאוחרות יותר אשר ניכר כי נבעו מתדרוך, ומצאנו את עדותה לא אמינה ולא משכנעת.

מובן גם כי התובעת נוהגת לחנות בחניה זו באופן תדיר, שכן אותם אנשים החוסמים את החניה "חונים מאחורי". מכל האמור לעיל אנו קובעים כי החניה בה אירעה התאונה הינה רשות הפרט ולא רשות רבים.

אין זה אומר, כמובן, כי לא ייתכן שקרה כי אדם אחר נכנס לחניה והשתמש בה, כפי שיכול לקרות עם כל חניה שאין בכניסה לה מחסום, או כל שטח פרטי אחר לצורך זה. אין הדבר מבטל את היותה רשות היחיד, ובלשון עניין רונן, "בתחום בו הוא אדון לעצמו, בו הוא חולש על מצב הדברים בסביבתו, לרבות על הסיכונים הגלומים בה". לסיכום על יסוד כל האמור לעיל, מאחר ומצאנו כי התאונה אירעה לתובעת לאחר שחזרה מעבודתה ובהיותה כבר ברשות היחיד, אין המדובר בתאונת עבודה כהגדרתה בחוק, ודין התביעה להידחות.

נתבע 3 אשר נהג ברכב הנתבעים ברחוב שמואל הנציב בצד ימין הדרך כיוון נסיעת רכב התובעת מכיוון רחוב הרצל לכיוון רחוב ששת הימים לא שת ליבו לנעשה בדרך שלפניו, לא הבחין ברכב התובעת הנהוג על ידי התובעת כשהוא נוסע לאחור ומנסה להכנס לחניה פנויה בין שתי מכוניות החונות אנכית לכביש בצד ימין הדרך כיוון נסיעתו, לא שת ליבו לכך שרכב התובעת "מתמרן" בכניסתו זו בנסיעה לאחור לתוך מקום החניה, לא עצר רכבו בעוד מועד על מנת לאפשר לרכב התובעת להשלים ביצוע החניה בבטחה, אצה לו הדרך והמשיך בנסיעה תוך שנוטל אף אז זכות הדרך כפי שעשתה כך גם התובעת ובנהיגה חסרת זהירות זו הן של התובעת והן של נתבע 3 אשר כל אחד מהם נטל את זכותהדרך אירעה התאונה וכלי הרכב פגעו זה בזה ונגרמו הנזקים.

...

סיכומו של דבר, על הנתבעים לשאת במחצית סכום נזקי התובעת שהוכחו בפני ולא נסתרו בראייה ממשית כלשהי על ידי הנתבעים והינם כדלקמן: השתתפות עצמית בסך של – 2,090 ₪.

על הנתבעים לשאת במחצית הסכום האמור היינו בסך של – 1,2387.50 ₪, וכך אני מורה.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסך של 1,237,50 ₪.

תובעת 2, סברינה גוזלן, אשר נהגה ברכב התובעים עובר לתאונה ותוצאותיה תיארה בעדותה את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינה הדברים הבאים: "אני הבעלים של רכב שמספרו 42-670-50. קובי גוזלן הוא בעלי ושמו מופיע בכתב התביעה מאחר וגם הוא אחד מבעלי הפוליסה שעשינו בחברת הביטוח שבה הרכב שלנו מבוטח. גם אני בעלת הפוליסה, לכן שמות שנינו מופיעים בכתב התביעה. ביום 21.11.14 נהגתי ברכב שמספרו 42-670-50. אני גרה באלפי מנשה והרכב שלי חנה ברחוב, ליד הבית שלי. אני הייתי צריכה לקחת את בתי לגן, בתי הייתה ברכב יחד איתי. הרחוב הוא רחוב של אבנים מישתלבות והחניות הנן במאונך לכביש כשהחלק האחורי שלו לכיוון המדרכה וחזית הרכב לכיוון הכביש. אני מגישה תמונה של הרחוב ומקום חניית כלי הרכב. התמונה מוגשת ומסומנת ת/1. זו תמונה שלא אני צילמתי אלא קבלתי אותה מהנתבע שצילם אותה מיד אחרי התאונה. הרכב שלי הוא הרכב שרואים בתמונה ת/1 מסומן באות א' שזה כבר אחרי התאונה וכשהכנסתי אותו חזרה למקום החנייה כדי לא להפריע לתאונה. הרכב שלי עמד בין שני כלי רכב שרואים אותם בתמונה ואני רציתי לצאת מהחנייה ולפנות ימינה כיוון נסיעתי והתחלתי לצאת מהחנייה ונסעתי לאט כדי לצאת מהחנייה כי שדה הראייה שלי היה חסום מכלי רכב שעמד לשמאלי וכשהייתי כבר עם חזית הרכב שלי על שפת הכביש, הגיע הרכב של הנתבע מצד שמאל כיוון נסיעתי והוא פגע בצד הקידמי שמאלי של הרכב שלי. רואים בתמונה ת/1 את הרכב שלי המסומן א' כשהוא כבר פגוע בצד שמאל קדמי של הרכב. אני טוענת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבע. הנתבע הגיע מצד שמאל כיוון נסיעתי כשבקצה אותו רחוב שמכיוונו הגיע, הרחוב הוא רחוב שמסתיים ואי אפשר לצאת ממנו. מהכיוון הנגדי, כלומר, מצד ימין כיוון נסיעתי, כשנכנסים לרחוב זה, מגבילים את המהירות ל-50 קמ"ש. אני טוענת שהנתבע נסע בחוסר זהירות ובמהירות מופרזת, לא הבחין ברכב שלי וגרם לתאונה. הנזק לרכב שלי מסתכם בסך של 10,834 ₪, שכ"ט שמאי 700 ₪, ירידת ערך הרכב 588 ₪ ואני עותרת גם לעוגמת נפש בסך של 500 ₪. צירפתי לתביעה את כל המסמכים המעידים על הנזק. אני רוצה להגיש תמונה נוספת אותה צילם בעלי, שבה רואים את הרכב שאני מסמנת על התמונה ת/2 בספרה 1, שהוא הרכב שהסתיר לי את שדה הראייה מצד שמאל כיוון נסיעתי ולכן היה עלי להתקדם באיטיות קדימה כדי לבלוט לכביש ולהרחיב את שדה הראייה." הנתבע, בנימין אהרון, אשר נהג ברכב הנתבע עובר לתאונה ותוצאותיה תאר בעדותו את אופן השתלשלות הארוע וקרות התאונה בציינו כדלקמן: "ביום 21.01.11 בשעה 08:00 לערך נהגתי ברכב שמספרו 51-345-11. נסעתי ברחוב מרוצף שנקרא רחוב הולנדי באלפי מנשה. זה רחוב ללא מוצא. אני הגעתי מכיוון הנסיעה של קצה הרחוב שבו הוא ללא מוצא ונסעתי לכיוון היציאה מהרחוב, כלומר, ממערב למזרח. אני נסעתי בנסיעה איטית מאוד. מכיוון שהרחוב הוא צר ואני מגיש תמונה כדי להמחיש את הרחוב ואת התמונה הזו צילמתי מיד אחרי התאונה – מוגשת ומסומנת נ/1. שם רואים שהרחוב צר מאוד וכלי הרכב חונים אנכית לרחוב, דבר שמצר את הרחוב יותר. ברחוב הזה ישנם הרבה ילדים. אני גר במקום 13 שנים ואני נוהג ברחוב הזה במהירות ממוצעת של עד 25 קמ"ש, בד"כ 20 קמ"ש. אני נסעתי בצורה איטית וגם לי לא היה שדה ראייה. אני נסעתי במרכז הכביש. כשהגעתי לרכב גדול שחנה בצד ימין הדרך כיוון נסיעתי והסתיר לי את שדה הראייה, עברתי אותו, כשלפתע פיתאום, רכב שחנה אנכית לכביש, יצא פיתאום ממקום החנייה ואז כלי הרכב פגעו זה בזה. אני פגעתי עם חלק קדמי ימני של הרכב שלי בחלק השמאלי קדמי של הרכב של התובעת. אני מגיש תמונה של רכב התובעת כפי שהוא נראה אחרי התאונה – התמונה מוגשת ומסומנת נ/2. אני מראה את הרכב שלי מיד אחרי התאונה – התמונה מוגשת ומסומנת נ/3. אני מגיש תמונה נוספת שבה רואים את הרכב שלי, שניפגע בפינה הימנית קדמית – מוגש ומסומן נ/4 ותמונה נוספת שבה רואים את רכב התובעת מיד אחרי התאונה כפי שהוא עומד, כשהוא פגוע בצד קדמי שמאלי ובאופן שבו הרכב שלה יצא ממקום החנייה. הרכב שלי לא נראה בתמונה הזו, שכן הסעתי אותו לאחור. התמונה מוגשת ומסומנת נ/5. מרחק הנסיעה מביתי, שנימצא באותו רחוב, ועד מקום התאונה הוא בערך כ-100 מטר, כך שלא יכולתי לפתח מהירות גבוהה. על פי תקנות התעבורה, ניתנת זכות קדימה לרכב הנוסע בכביש ומי שיוצא מחנייה, צריך לנקוט אמצעי זהירות. לכן אני טוען שהרשלנות היא מצד התובעת ולא מצדי. אני מציין, שהתובע פנה אליי פעמיים, עוד לפני המשפט. הוא היתקשר אליי טלפונית ואמר לי שאין לו ביטוח מקיף, שאני אקח אחריות על התאונה, אך אני סירבתי. לתובעים יש רק ביטוח צד ג' ואין להם ביטוח מקיף. אני מגיש מיסמך המעיד על כך – מוגש ומסומן נ/6." עיינתי בכתבי הטענות, במוצגים שהוגשו, שמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם.

...

סיכומו של דבר, על הנתבע לשאת במחצית סכום נזקי התובעים שהוכחו בפניי כדלקמן: נזק לרכב בסך של - 10,834 ₪.

עתירת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש דינה להידחות וכך אני מורה.

לסיכום, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים, ביחד ולחוד את הסך של - 6,061 ₪.

סיכומם של דברים, לאחר ששמעתי את עדותם של הנהגים ושל העד סלים, ועיינתי בתמונות של הרכבים הניזוקים, אני קובע שהתאונה אירעה עת ביקש רכב השברולט לצאת מחניה אנכית בצד הימני של הכביש, נסע ועבר נתיב נסיעה אחד, והספיק להכנס לנתיב הנסיעה בכיוון הנגדי, כשהוא כימעט מיושר בתוך נתיב הנסיעה, וכשהצד שמאלי אחורי שלו בולט מעט לתוך נתיב הנסיעה הנגדי.

היתרחשות התאונה מעידה על חוסר תשומת לב מצד נהג ה- ב.מ.וו לתנאי הדרך, או לחלופין על נסיעה במהירות גבוהה ולא זהירה, אשר גרמה להתרחשות תאונה אותה ניתן היה למנוע בנקל.

...

משכך, דין ההודעה לצד שלישי שנשלחה במסגרת ת"א 41182-10-12 להידחות.

דין התביעה שהוגשה מטעם הפניקס במסגרת תא"מ 22079-04-13 להידחות.

סכום התביעה הועמד על 43,739 ₪, לפי הפירוט הבאה (סעיף 12.1 לכתב התביעה שכנגד): נזק ישיר לרכב (לפי חוות דעת שמאי) – 32,401 ₪ ירידת ערך (לפי חוות דעת שמאי) – 10,938 ₪ שכר טרחת שמאי – 400 ₪ לאור האמור אני מחייב את הפניקס לשלם לאלדן סכום של 43,739 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה שכנגד (30.7.13) ועד מועד פסק הדין.

לפי הנטען בכתב התביעה,התאונה ארעה כאשר התובעת 2 באה לחנות במקום חניה אנכי בימין הדרך, האטה את מהירות הנסיעה והחלה בכניסה לחניה עם חלקו הקידמי של הרכב פנימה.

...

נסיבות התאונה מתיישבות, איפוא, עם המסקנה כי רכב הנתבע לא שמר מרחק מספיק מרכב התובעת 2 ונסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך.

מכאן שלא ניתן לשלול כליל את המסקנה כי התובעת האטה מיד לאחר הפניה באופן שהפתיע במידת מה את הנתבע, אך לא באופן המאיין את אחריותו כליל.

על אף האמור בפסק הדין שם אל מול עמדתו הסותרת של הנתבע בהליך הנוכחי, הרי שאיני נדרש להכריע במחלוקת זו, שכן כבר קבעתי לעיל כי פסק הדין שם אינו מהווה מעשה בית דין, ומדובר במחלוקת בין הנתבע לבין המבטחת שלו, שאינה דרושה להכרעה בתיק זה. סוף דבר: אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעות סך 14,700 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה מיום 11.7.2010 , בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בסך 2,600₪.