תאונה בחדר אוכל בבית מלון ותביעת פיצויים

פתח דבר לפני תביעת פיצויים בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, בעקבות תאונת עבודה שארעה ביום 2/11/11 .

ירעת המחלוקת וטענות הצדדים בתמצית על פי הנטען בכתב התביעה, 12/11/22 בשעה 8:30 , בהיות התובעת עובדת בחדר האוכל של בית המלון, ירדה במדריגות חיצוניות ספירלה עשויות מתכת (להלן:"מדרגות הספירלה"), אשר ממוקמות בחלקו האחורי של בית המלון, וזאת כדי לבדוק את הכביסה במכבסה בחדר המרתף של בית המלון, כשלפתע היא החליקה ונחבלה בכל חלקי גופה כתוצאה מהצטברות של מים וסבון שהיו על המדרגדות בעקבות עבודות שטיפה וניקיון על ידי עבודי הניקיון של בית המלון עצמו.

התובעת תארה בתצהירה את נסיבות התאונה: "זכור לי כי ביום 12.11.11 בשעה 8:30 בבוקר לערך, רציתי לרדת לחדר הכביסה שנימצא במרתף בית המלון מצפה הימים בו עבדתי כדי להביא מפות לחדר האוכל. כדי להגיע למרתף השתמשתי במדריגות חיצוניות בצורה של ספירלה עשויות מתכת אשר הותקנו בחלקו האחרוי של בית המלון.

...

לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה מצאתי התובעת הייתה מודעת לשיטת העבודה של גריפת מים וכן, הייתה מודעת לכך שהמדרגות רטובות ולא השתמשה במעקה.

התובעת נעדרה מעבודתה למשך 9 ימים לפיכך, אני קובעת כי יש לפצות את התובעת בגין ראש נזק זה בסך של 3,000 ₪.

סוף דבר הנני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת פיצויי בגין נזקיה כדלקמן: א. הפסד שכר בעבר 3,000 ₪ אובדן כושר השתכרות לעתיד 40,000 ₪ הפסדי פנסיה 5,000 ₪ כאב וסבל 15,000 ₪ ד. הוצאות נסיעה ורפואיות 2,000 ₪ ה. עזרת צד ג' לעבר ועתיד 5,000 ₪ סה"כ 70,000 ₪ מסכום הפיצוי יש לנכות אשם תורם בשיעור של 10% כמו כן, יש לנכות את תגמולי המל"ל בסך של 1,569 ₪ לפיכך, על הנתבעת לפצות את התובעת בגין נזקיה בסך של 61,500 ₪.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 42932-10-19 פלוני נ' עמיתי מלון הרצל ירושלים ואח' בפני כבוד השופטת הבכירה מרים קסלסי תובע פלוני נתבעים 1. עמיתי מלון הרצל ירושלים 2. הכשרה חברה לביטוח בע"מ ב"כ התובע: עו"ד מוחמד דחלה ב"כ הנתבעים: עו"ד אירית מושיוב פסק דין

מבוא לפניי תביעה נזיקית בקשר עם ניזקי גוף שנגרמו לתובע בעקבות תאונה שאירעה ביום 9.4.16 במקום עבודתו אצל הנתבעת 1.

התובע עבד כמלצר בחדר האוכל בבית המלון.

(התובע ביקש 70,000 ₪ ואילו הנתבעת הציעה 20,000 ₪ שקרובים לפצוי במקרה של חוק הפלת"ד ולא בתביעה נזיקית).

...

בחוות דעת מומחה ביהמ"ש ד"ר משה גרוס נרשם: "בבדיקתו נמצאה הגבלה מסוימת בטווחי תנועת הקרסול, נפיחות באזור הקרסול...בצלומי הרנטגן נראה איחוי תקין של השבר. לאור מכלול מרכיבי הפגיעה...נגרמת לתובע הפרעה קלה בכושר פעולתו הכללי". כאמור, המומחה מטעם בית המשפט לא נחקר על חוות דעתו ולכן היא מקובלת עלי.

שקלול כל האמור מביא אותי למסקנה כי יש לחשב את גריעת כושר ההשתכרות לעתיד לפי סכום גלובאלי שקרוב לחישוב אקטוארי לפי 5% .

סוף דבר הנתבעת מחויבת לפצות התובע בסכום של 173,560 ₪, כמקובץ להלן: הפסד שכר עבר כולל הפרשי הצמדה וריבית– 4,280 ₪ פיצוי גלובאלי בגין גריעת שכר בעתיד - 130,000 ₪ כאב וסבל – 45,000 ₪ עזרת הזולת לעבר – 5,000 ₪ הוצאות שונות – 3,000 ₪ בניכוי מענק חד פעמי בסך 12,427 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 27.6.17 ועד היום, סה"כ 13,720 ₪ (דמי פגיעה הופחתו בחישוב הפסד שכר עבר).

עסקינן בתביעה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] לפצוי התובעת בגין ניזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונה מיום 28.9.07, בעת שנפלה בבית-מלון שבבעלות הנתבעת ונחבלה בעמוד השידרה (להלן: "בית-המלון" או "התאונה" לפי העניין).

בפרט נאמרים הדברים, בהנתן העובדה שמדובר בקומת הכניסה הסמוכה לחדר האוכל של בית-המלון, המשמשת המונים מידי יום וממילא בהנתן אפשרות ממשית ליצירת מפגעים כאלה ואחרים.

...

עם זאת ובהינתן שיעור וטיב נכותה הרפואית של התובעת, גילה במועד התאונה [חמישים ואחת שנה], גילה כיום [שישים ושש שנה] והעובדה שנדרשה לשני ניתוחים ואושפזה בבית-החולים, לרבות לצורך שיקום, אני נכונה להניח, כי היא נדרשה בכל זאת לעזרה החורגת מעזרה רגילה של בני-משפחה ולמצער בתקופה הסמוכה לאחר התאונה ואני סבורה, כי בנסיבות העניין, יהא זה נכון וראוי לפצותה בראש נזק זה לעבר ולעתיד בפיצוי גלובאלי על דרך האומדנה בסך של 65,000 ₪.

סוף דבר מכאן, שנזקי התובעת בגין התאונה עומדים על סך כולל של 661,008 ₪, כמפורט לעיל ולהלן: הפסד שכר לעבר - 500,000 ₪ הפסד שכר לעתיד - 99,296 ₪ עזרת הזולת לעבר ולעתיד - 65,000 ₪ הוצאות לעבר ולעתיד - 30,000 ₪ כאב וסבל - 250,000 ₪ _____________________ 944,296 ₪ _____________________ בניכוי אשם תורם בשיעור של 30% - 283,288 ₪ (-) _____________________ 661,008 ₪ בהינתן שיעור תגמולי המוסד לביטוח לאומי בסך של 875,185 ₪ ומשהתביעה ממילא "נבלעת", הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 165,252 ₪, המהווה רבע בלבד מנזקי התובעת [הנאמדים בסך של 661,008 ₪], בתוספת שכר-טרחת עו"ד בסך של 38,669 ₪, אגרה ויתרת האגרה השנייה.

בהינתן המסקנה בדבר העדר נכות אורולוגית, התובעת תישא בעצמה בחלקה של הנתבעת בשכר-הטרחה וכן בשכר עדות המומחה בתחום האורולוגיה, אשר ינוכו מסכום הפיצוי לו התובעת זכאית, בכפוף להצגת אסמכתאות מתאימות.

בית משפט לתביעות קטנות בתל אביב - יפו ת"ק 64861-03-22 לפני כבוד השופטת קרן שמש התובע פלוני הנתבעות 1. ישרוטל ניהול מלונות (1982) בע"מ 2. צ.ב.ר. סוכנות לביטוח (19954) בע"מ פסק דין

התביעה שבפניי היא תביעה לתשלום פיצוי בסך 20,915 ₪ בגין תאונה שארעה לתובע בעת שהתארח במלון שבבעלות הנתבעת 1, שבעקבותיה נגרם לו נזק גוף.

התובע שוחח באותו בוקר בחדר האוכל עם מנהלת מטעם המלון, גב' איריס ממן, שהגיעה לחדרו בערב הקודם.

כשבועיים לאחר מכן פנה התובע אל נציגי המלון בדרישה לקבלת פיצוי, והופנה על-ידי שירות הלקוחות אל הנתבעת 2, שהיא סוכנות ביטוח המטפלת מטעם הנתבעת 1 בדרישות מסוג זה. ביום 6.10.2021 נתקבל מכתב מטעם הנתבעת 2, בו נאמר כי מיתקני המלון בטיחותיים וכי לא נמצא ממצא חריג בחדר בו התארח התובע, ולפיכך הנתבעת 1 אינה נושאת באחריות לתאונה, שנגרמה עקב חוסר זהירות של התובע.

...

כבר נפסק בע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד ל"ז(4) 113 כי חיי היום יום רצופים סיכונים טבעיים ורגילים לפעילות אנוש מקובלת, וכי לא בכל מקרה יש הצדקה להטלת אחריות על המחזיק במקרקעין – "ההולך לבית-מרחץ אינו יכול להתלונן על שהרצפה חלקה (ע"א 683/77 [9] הנ"ל), והמתנדנד בנדנדה אינו יכול להתלונן על נזק, הנובע מסיכונים, שהם טבעיים לאותה נדנדה... אין הדין מטיל חובת זהירות קונקרטית בגין סיכונים סבירים". במקרה דנן לא שוכנעתי במידה מספקת שהנתבעת 1 לא נקטה אמצעי זהירות נדרשים, ומקובלת עליי הטענה כי בפועל הותקנו בחדר הרחצה אמצעי בטיחות מונעי החלקה, גם אם בהיעדר ראיות אין אפשרות לקבוע האם היה די בהם, אם לאו.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט בסך של 500 ₪ תוך 30 יום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

לפניי תביעה לפיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש](להלן: "פקודת הנזיקין") בגין ניזקי גוף שנגרמו לתובעת, לאחר שמעדה ונפלה בכניסה לחדר האוכל של מלון דן כרמל.

בכתב התביעה נטען כי, בדרכה לארוחת בוקר, מעדה התובעת ונפלה כתוצאה מלכלוך דביק שהיה אותה עת על ריצפת חדר האוכל שבמלון (להלן: "התאונה").

בתצהירו ציין בעלה של התובעת כי לא ראה במו עיניו את נפילת התובעת, אלא שמע את צעקתה וסובב את ראשו לכיוונה: "במבואה לחדר האוכל, לפתע שמעתי צעקה, סובבתי את ראשי כדי לראות מה פשר הצעקה וראיתי את רבקה רעייתי, שרועה על ריצפת בית המלון האמור" (סעיף 4 לתצהירו).

...

משלא עמדה התובעת בנטל – דין תביעתה להידחות .

סוף דבר משהגעתי למסקנה כי נפילת התובעת לא נגרמה כתוצאה מהפרת חובת הנתבעת כלפיה, אין לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובעת בעקבות הנפילה.

התביעה נדחית.