מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תאונה באתר בנייה עקב נפילת בלוק ממנוף

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2017 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נפגע, באתר עבודה ברחוב סמילנסקי 1 בעיר נתניה (להלן גם – אתר התאונה), בנסיבות אותן מתאר כך (סעיף 4 לתצהירו): "ביום 12.9.12 נפגעתי בתאונת עבודה בנתניה לאחר שקשרתי באילות (שק גדול למילוי חומרי בניה) של חול וחצץ מעל משאית שהייתה פורקת את החומרים, ובמהלך הרמת הבאילה של החצץ מסוג סומסום ע"י מנוף המשאית, אחת הבאילות נקרעה והחצץ שבתוכה נשפך על הכביש, על כן רציתי לרדת מארגז המשאית עליו עמדתי בכדי לנקות את הכביש, ומשלא היה סולם לצורך הירידה מהמשאית, התיישבתי על ארגז המשאית, ורציתי לרדת אך במהלך הירידה מהמשאית ותוך כדי כך המכנס שלי נתקע בתפסן העשוי מברזל, ועקב כך נפלתי לקרקע מארגז המשאית שבגובה כ 1.6 מטר ואני נפגעתי ברגלי בעיקר." האירוע המתואר לעיל יקרא להלן - התאונה.
התובע מתאר את מתכונת עבודתו בחברה (תצהיר תובע סעיפים 6-9): התובע עבד בבניין, שפוצים, בניית בלוקים, צבע ותיקונים בין 5 ל 6 ימים בשבוע, משעות הבוקר ועד השעה 16:00 ולעיתים אף מעבר לכך.
לאחר ששמענו את עדויות הצדדים ובחנו את הראיות שהונחו לפנינו אנו דוחים את גרסת התובע לפיה עבודתו באתר התאונה, במסגרתה נפל ונחבל, בוצעה עבור החברה.
...
מעבר לצריך נעיר, כי לנוכח העדויות אותן שמענו ולרבות הסכמי ההתקשרות שהונחו בפנינו מסתברת יותר המסקנה כי התובע שימש כקבלן לביצוע עבודה מזדמנת, במועד התאונה, אך איננו קובעים מסמרות בעניין, משאין אנו נדרשים עוד לכך.
לנוכח המסקנה האמורה לעיל, מתייתר הצורך בדיון בשאלת מעמדו של התובע בחברה, לצורך הכרעה אם היה בה עובד שכיר או עצמאי.
סוף דבר על יסוד האמור לעיל – התביעה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

הוא תיאר כי היה מדובר בפרויקט ובו 3 בנינים, אשר כיום הופסקה בו הבניה עקב כניסתה של חברת מליבו להקפאת הליכים.
לא ניתן אף להיתעלם מהעדויות, לרבות עדות חוקר תאונות העבודה, שזוהי דרך עבודה מקובלת באתרי הבנייה ולמרות זאת לא יכול היה חוקר תאונות העבודה להציג ראיה ולו על מקרה אחד בו ניתן דו"ח בנושא או הערה בדו"ח ביקורת וכדומה.
אם כן, כיצד ניתן לקבוע על סמך אותן ראיות חסרות כי האשמה נופלת על הנאשם, אך משום שהוא מנהל העבודה במקום? לעניין זה אני מפנה למזכר שנירשם על ידי ב"כ המאשימה לאחר שבוצע רענון לחוקר תאונות העבודה, אשר הנו המומחה, עליו מסתמכת המאשימה בנוגע להטלת האחריות על קרות התאונה לנאשם, טרם עדותו בבית המשפט (נ/4), שם מתארת ב"כ המאשימה, כדלקמן: "מיד בפתח שיחה טלפונית של המיתמחה עם העד, בניסיון לתאם עמו מועד לרענון העדות, שאל העד נגד מי הוגש כתב האישום בסופו של דבר. כשהשיבה המיתמחה שכתב האישום הוגש נגד מנהל העבודה ומבלי לפתח עמו שיחה בנושא, מסר העד בתגובה כי למיטב זיכרונו, רוב רובה של הטעות הייתה של האתת, אשר תפקידו היה לקשר בין אתר העבודה לבין פעילות המנוף. להערכתו, הקרשים הונחו במרפסת, אך האתת לא ראה אותם ונתן אישור למנופאי להוריד כבל עם חבילה של בלוקים באמצעות המנוף והמנוף בסופו של דבר פגע בקרשים שהונחו על המרפסת והפילם על המנוח שעמד תיחתם. בהמשך, בשיחת רענון שערכתי עם העד היום כששוחחנו על חוות דעתו, מסר העד בפתח דבריו כי לדעתו, הטעות הגדולה ביותר היא של האתת שהיה צמוד לפעולה כזאת. לדבריו, האתת היה חייב לראות איך לשים את הבלוקים ואסור לו לתת לעבוד אם יש סכנה. פעילות האתת מהוה 80% מהתרומה לתאונה לפי הערכתו. התרומה של הקרשים הבולטים לתאונה זה 20%. מבחינת מנהל עבודה, קשה למנהל עבודה לראות כל פינה בבניין וכל פיספוס". על מנת לבסס את הטענה כי הנאשם לא פעל כפי שמנהל עבודה מן היישוב היה פועל בנסיבות דומות, היה על המאשימה להביא ראיות לכך.
...
אם כן, כיצד ניתן לקבוע על סמך אותן ראיות חסרות כי האשמה נופלת על הנאשם, אך משום שהוא מנהל העבודה במקום? לעניין זה אני מפנה למזכר שנרשם על ידי ב"כ המאשימה לאחר שבוצע ריענון לחוקר תאונות העבודה, אשר הינו המומחה, עליו מסתמכת המאשימה בנוגע להטלת האחריות על קרות התאונה לנאשם, טרם עדותו בבית המשפט (נ/4), שם מתארת ב"כ המאשימה, כדלקמן: "מיד בפתח שיחה טלפונית של המתמחה עם העד, בניסיון לתאם עמו מועד לריענון העדות, שאל העד נגד מי הוגש כתב האישום בסופו של דבר. כשהשיבה המתמחה שכתב האישום הוגש נגד מנהל העבודה ומבלי לפתח עמו שיחה בנושא, מסר העד בתגובה כי למיטב זכרונו, רוב רובה של הטעות הייתה של האתת, אשר תפקידו היה לקשר בין אתר העבודה לבין פעילות המנוף. להערכתו, הקרשים הונחו במרפסת, אך האתת לא ראה אותם ונתן אישור למנופאי להוריד כבל עם חבילה של בלוקים באמצעות המנוף והמנוף בסופו של דבר פגע בקרשים שהונחו על המרפסת והפילם על המנוח שעמד תחתם. בהמשך, בשיחת ריענון שערכתי עם העד היום כששוחחנו על חוות דעתו, מסר העד בפתח דבריו כי לדעתו, הטעות הגדולה ביותר היא של האתת שהיה צמוד לפעולה כזאת. לדבריו, האתת היה חייב לראות איך לשים את הבלוקים ואסור לו לתת לעבוד אם יש סכנה. פעילות האתת מהווה 80% מהתרומה לתאונה לפי הערכתו. התרומה של הקרשים הבולטים לתאונה זה 20%. מבחינת מנהל עבודה, קשה למנהל עבודה לראות כל פינה בבניין וכל פספוס". על מנת לבסס את הטענה כי הנאשם לא פעל כפי שמנהל עבודה מן היישוב היה פועל בנסיבות דומות, היה על המאשימה להביא ראיות לכך.
כפי שתואר לעיל, הגעתי למסקנה כי המאשימה כלל לא עמדה בנטל המוטל עליה להבאת ראיות לביסוס היסוד העובדתי של כתב האישום ואשר על כן אין באי העדת הנאשם על מנת להשלים חוסר זה. ודאי כאשר מדובר בנאשם שלא נכח במקום ולא היה עד לאירוע ואף לא מיוחסת לו פעולה אקטיבית אלא התנהגות רשלנית בנוגע למצב עובדתי שכלל לא הוכח.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת אשמת הנאשם מעבר לספק סביר ועל כן אני מורה על זיכוי הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

לטענת התובע, ביום 21/3/16, באתר בניה "גני האוצר" בחדרה בהחזקת נתבעים 1,2,4 או מי מהם במהלך יציקת בטון בקומה רביעית, נפל התובע מגובה כ-10 מ' לאחר שפגע בו דוּד מלא בבטון שהורם באמצעות מנוף קבוע שהיה באתר הבניה.
בסעיף האנמנזה נכתב: "נימסר כי נפל מגובה רב כנראה מ-10 קומות באתר בנייה". התובע טוען בתצהירו (ת/1) כי במועד התאונה הוא עבד אצל המעסיק אמון בסול (נתבע 1) בפרויקט "גני האוצר" על בסיס יומי כטפסן.
לטענתו כחצי שעה לפני התאונה הורה לתובע לעבוד בקומה הראשונה בניקיון הקומה פינוי בלוקים ובניית מעקה.
ובסוף בכלל נותן גרסה חדשה שהתובע היה עם רתמה אך לא קשר אותה לחיבור כלשהוא ולכן נפל.
...
סוף דבר, אני קובעת כי התאונה התרחשה כגרסת התובע, כי נתבעים 1,2 הם מעוולים במשותף וכי שיעור האחריות של כל אחד מהם עומד על 50% מבלי שיש לנכות אשם תורם כלשהו.
אני מורה לצדדים להגיש תחשיב נזק בהתאם לקביעת האחריות כאמור לעיל.
בטרם יוגשו התחשיבים, אני מורה לנתבעים להגיש חוות דעת אקטוארית לניכוי תגמולי המל"ל עד 10/11/22.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

הכרעת הדין ארוע תאונה באתר בניה התובע טען בתצהירו ולצורך זה הביא גם עדים נוספים כי בתאריך 3/2/19 נפל מגובה בלוק ופגע בכף רגלו בעת שעמד.
...
סוף דבר התביעה נדחית.
התביעה נדחית גם בהעדר כל אמינות לגרסת התובע, בכל פרט מפרטי תצהירו.
לאחר ששקלנו ונוכח כל האמור לעיל ותוצאת ההליך, היה מקום להשית על התובע הוצאות לדוגמה, גם לטובת הנתבע וגם לטובת צדדי ג' שבגין טענותיו נגררו לדיון מיותר.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום בת ים נפסק כדקלמן:

בדו"ח המפקח מתוארת התאונה באופן הבא: " הנפגע ג'אד יוהנס התחיל את עבודתו ביום התאונה בשעות הבוקר. הוא עסק בפנוי בלוקים מקומה רביעית אל מרפסת באותה קומה אשר בה הותקן פיגום שילוח. במהלך עבודתו העובד נפל מאיזור המרפסת אל הקרקע גובה של ארבע קומות. אף פועל לא ראה את הנפגע בזמן שנפל מהמרפסת. מנהל העבודה יוסף חמודה שמי מהעובדים שנמצאים בקירבת המקום בו נחת הנפגע כי עובד נפל, הוא ניגש אל הנפגע דיבר איתו הבין שהוא עדיין בחיים ואף בהכרה מלאה מנהל העבודה אמר לנפגע שאסור לו לזוז עד להגעת אנשי מד"א. הנפגע פונה לבית חולים הלל יפה בהכרה ומצבו בינוני". בפרק "לקחים" בדו"ח המפקח נרשם כדלקמן: "בהסתמך על הממצאים שנרשמו בגוף הדו"ח ושיחות שניהלתי עם מעורבים ניתן להסיק כי התאונה אירעה בעקבות התקנה לקויה של פיגום השילוח ואי גידור הפתחים בריצפה. אי לכך נידרש להתקין גידור מתאים בכל מקום אשר נשקפת ממנו סכנה לנפילה לעומק העולה על שני מטרים סעיף 9 חובה לסגור את הפתחים בכל אתר הבניה, פרק ה' סעיף 79 תקנות הבטיחות בעבודה יש להקים פיגומי שילוח על פי תכנית מהנדס במיוחד כשמדובר בפיגום כדוגמת הפיגום שנראה בתאונה. ראה צילומים סימן ו' סעיף 66 לתקנות בטיחות בעבודה". עוד ובנוסף, ציין המפקח בין יתר ממצאיו כי שמו של התובע לא מופיע בפנקסי הדרכה, לא הוצגה בפניו תכנית הקמה הנדסית של פיגום השילוח ותוצאות בדיקת הפיגום הנ"ל אף הן נפקדות מפנקס העבודה.
לאחר ששקלתי השיקולים הצריכים לעניין, ומאחר והנפילה אירעה בטענה, שלא הוכחשה או הופרכה, כי התובע נהדף ונפל מהמרפסת על ידי זרוע מנוף ולא בשל אי זהירותו או התקרבות יתרה לקצה המרפסת שכזכור מלכתחילה לא הייתה מגודרת לבטח, חובה אשר אין חולק כי מוטלת על מבצע הבניה באתר, מצאתי כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות הטלת אשם תורם כלשהוא לפתחו של התובע.
...
לאור כל האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה כי מדובר בתאונת עבודה, מצאתי לנכון לפסוק לתובע פיצוי גלובלי בגין הוצאות בהן נשא או ישא בעתיד בקשר לתאונה לרבות נסיעות לקבלת טיפולים ככל שיזדקק להם בעתיד, גם לאחר שובו למולדתו ביום מן הימים, בסך כולל של 50,000 ₪.
51293 71סוף דבר 54678313לאור כל המקובץ לעיל, הריני מעמידה את נזקיו של התובע 1 על סכום של 361,000 ₪.
לאור התוצאה אליה הגעתי בחזית שבין שולחת ההודעה לצדדי ג' 2-3 לפיה דין ההודעה להידחות, תישא שולחת ההודעה בהוצאות צדדי ג' בגין ניהול הליך זה בסך 20,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו