ביום 12.2.2012, נגזרו על המערער 1 העונשים הבאים: מאסר עולם בגין עבירת הרצח בה הורשע; שש שנות מאסר בפועל בגין העבירות הנוספות בהן הורשע, אשר ירוצו במצטבר לעונש מאסר העולם; שתי שנות מאסר על תנאי לבל יעבור, במשך שלוש שנים מיום שיחרורו מהמאסר, עבירות לפי סעיפים 144 או 329 לחוק העונשין; בנוסף, חוייב המערער 1 בתשלום פיצויים למשפחת המנוח בסך 100,000 ₪ ; ולכמאל בסך 20,000 ש"ח.
על המערער 2 נגזר עונש של מאסר עולם בגין עבירת רצח; שלוש שנות מאסר בגין יתר העבירות בהן הורשע, אשר ירוצו במצטבר לעונש מאסר העולם; שתי שנות מאסר על תנאי, לבל יעבור, במשך שלוש שנים מיום שיחרורו מהמאסר, עבירה לפי סעיף 329 לחוק העונשין; והוא חוייב בתשלום פיצויים למשפחת המנוח בסך 50,000 ₪; ולכמאל בסך 20,000 ₪.
שנתיים מתקופת מאסר נוספת זו, יצטברו לעונש שהושת בגין עבירת ההריגה, ושנה אחת תהיה חופפת, כך שעונשו הכולל של המערער 2 יעמוד על 12 שנות מאסר לריצוי בפועל, שמניינן מיום מעצרו.
...
לסיכום, העובדה שהמערער 1 השתמש באקדח; ירה לעבר המנוח; כיוון לפלג גופו העליון של הקורבן; וכן, מספר היריות שנורו מהאקדח - די בהן כדי להוכיח כי המערער 1 התכוון להמית את המנוח, ומכאן שהתגבש בעניינו יסוד ההחלטה להמית.
לאור עמדתה של המשיבה, לפיה חלקו של המערער 2 זהה לחלקו של אשרף באירוע, כפי שהדברים נקבעו בפסק הדין בתיק הנוסף, סבורני כי יש להמיר את הרשעתו של המערער 2 מעבירת הרצח במזיד להרשעה בעבירת ההריגה בלבד, וזאת, כפי שהומלץ במסגרת ערעורו של אשרף בתיק הנוסף.
סוף דבר
לוּ תשמע דעתי, ערעורו של המערער 1 ידחה על כל חלקיו, כך שהרשעתו בבית משפט קמא, כמו גם גזר דינו, יוותרו על כנם.