מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שריפה רשלנית בדירה מושכרת

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2011 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

שוכר דירה (הנתבע) גרם ברשלנותו לשריפה בדירה ששכר, אשר הסבה נזקים לדירה ולתכולתה.
...
המסקנה מכל האמור היא, שגם לאור כוונת הצדדים בהסכם הבסיסי (הסכם השכירות) כפי שניתן ללמוד עליה מלשונה ומנסיבות ההתקשרות שבין הצדדים, וגם לאור הפרשנות הנכונה של פוליסת הביטוח, אין מקום לקיומה של זכות תחלוף בנסיבות דוגמת המקרה הנדון, שבהם שוכר דירה גרם ברשלנותו לנזק, שמכוסה בפוליסת הביטוח של הדירה.
מסקנה זו כאמור, גם מתיישבת עם מדיניות משפטית ראויה ועם מדיניות חברתית צודקת, המביאה לתוצאות שיש בהן כדי למנוע בין השאר, בזבוז משאבים שעשוי להווצר אם תיקבע תוצאה אחרת, שתוליד מצבים של כפל ביטוחים מיותרים.
התוצאה היא אפוא, שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגד הנתבע, ולפיכך דינה של התביעה להימחק על הסף.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2017 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

מקום בו המשכירים ביטחו את המבנה וחוזה השכירות בין הצדדים שותק בעיניין אפשרויות שבוב, כבמקרה דנא, הרי שהמבטחת התובעת, - מנועה מלהגיש תביעת שבוב כנגד השוכרים שכן כוונת הצדדים הייתה, כי פוליסת הביטוח שרכשו המשכירים תהיה גם "לטובתו של השוכר". מקרה זה דומה למקרה בעיניין פלדמן והטעמים שלפיהם הגיע למסקנה שכוונת הצדדים להסכם השכירות – המשכיר והשוכר הייתה שפוליסת הביטוח תהיה גם לטובת השוכר, הם שלושה אלו: ראשית לכל, אין מחלוקת שהדירה הייתה מושכרת לנתבעים בתקופה שלגביה פוליסת הביטוח הייתה בתוקף, ושאותה פוליסה נועדה לכסות ניזקי רכוש ובהם ניזקי אש, שעשויים להגרם לדירה ולתכולתה כתוצאה ממעשה רשלנות.
לפי מיטב התרשמותי, ההוראות הכתובות בהסכם השכירות הן הוראות הרמוניות שאינן מתנגשות האחת ברעותה ומהן עולה שהמשכיר רצה להבטיח את המבנה שבבעלותו מכל פורענות אפשרית, לרבות שריפה, ומשכך קבע, כי באם יתחולל נזק הוא יחול על המשכירים שיחוללו את הנזק ויהיו אחראים לו. מסקנה זו לעיל מתיישבת עם העובדה שהנתבעים ביטחו את התכולה בו בזמן שהמשכיר ביטח את המבנה.
...
טענות התובעת לטענת התובעת, אירוע השריפה מתיישב יותר עם המסקנה, כי הנתבעים, לא נקטו בזהירות סבירה, מאשר שנקטו זהירות כזו.
לפי מיטב התרשמותי, ההוראות הכתובות בהסכם השכירות הן הוראות הרמוניות שאינן מתנגשות האחת ברעותה ומהן עולה שהמשכיר רצה להבטיח את המבנה שבבעלותו מכל פורענות אפשרית, לרבות שריפה, ומשכך קבע, כי באם יתחולל נזק הוא יחול על המשכירים שיחוללו את הנזק ויהיו אחראים לו. מסקנה זו לעיל מתיישבת עם העובדה שהנתבעים ביטחו את התכולה בו בזמן שהמשכיר ביטח את המבנה.
לאור האמור, דין התביעה להידחות.
לאור האמור דין ההודעה לצד השלישי – להידחות אף היא.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בסמוך לאחר שכירת הדירה, במועד שאינו ידוע במדויק, צייד הנאשם ביחד עם אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה (להלן: "האחרים"), את חדרי הדירה לצורך גידול סם מסוכן מסוג קאנבוס, ללא היתר וללא רישיון, בכלים הבאים: 38 שנאי חשמל, 14 מאווררים, 5 בריכות, מפוח אחד, 38 מנורות, 5 מזגנים, 14 ג'ריקנים של חומר דישון ו- 96 שקיות של חומר דישון (להלן יחד: "הכלים").
לא זו אף זו, בתאריך 16.7.2021 בשעה 06:50 לערך, פרצה בדירה שריפה כתוצאה מחיבור החשמל האמור, ובכך גרם הנאשם בצוותא עם האחרים לשריפה ברשלנות בדבר לא לו. בעקבות השריפה הגיעו כוחות כיבוי והצלה למקום.
...
בצד זאת, ובהתאם לסעיף 36א(א)(1) לפקודה, אני מורה על חילוט הכלים אשר שימשו כאמצעי לביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם.
סוף דבר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: תשעה (9) חודשי מאסר בפועל.
אני מורה על חילוט הכלים המנויים בכתב האישום המתוקן ובסעיף 2 לגזר דין זה. אני מטיל על הנאשם צו מבחן למשך שנה בפיקוח שירות המבחן.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום בית שמש נפסק כדקלמן:

עניינו של פסק דין זה הוא בשאלה האם עומדת לתובעת זכות התחלוף, כך שהיא רשאית לתבוע מהנתבעים, שוכריה של דירה, את הסכום בו פיצתה את בעלי הדירה בגין הנזקים שנגרמו לדירה בעקבות שריפה שפרצה בה בעת שהיתה בחזקתם של השוכרים, ולגופו של עניין, בשאלה האם אכן נגרמה השריפה כתוצאה מרשלנותם של השוכרים, שבשגגה השאירו מכשיר חשמלי דולק ללא השגחה.
...
שוכנעתי, כי אכן הממצאים בשטח הצביעו באופן שאינו משתמע לשני פנים כי מקור השריפה הוא במעבד המזון, שהושאר פועל במשך זמן רב, מה שכנראה גרם להתחממותו ולפריצת הדליקה.
אשר על כן, אני קובע כי התובעת עמדה בנטל השיכנוע, כי השריפה פרצה בעקבות רשלנותם של השוכרת, שהשאירה את מעבד המזון דלוק ללא השגחה.
לפיכך, אני מקבל את התביעה, וקובע כי הנתבעים – השוכרים ישלמו לתובעת את הסך של 28,737 ש"ח אותו שילמה לבעלי הדירה, וכן בשכר טרחת השמאי מטעמה, בסך של 1,559 ש"ח. עוד אני פוסק לתובעת הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ש"ח + מע"מ כדין.
הודעת צד ג' נדחית בזאת ובנסיבות המקרה, אינני פוסק תשלום הוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2011 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

שוכר דירה (הנתבע) גרם ברשלנותו לשריפה בדירה ששכר, אשר הסבה נזקים לדירה ולתכולתה.
...
סיכום המסקנה מכל האמור היא, שגם לאור כוונת הצדדים בהסכם הבסיסי (הסכם השכירות) כפי שניתן ללמוד עליה מלשונה ומנסיבות ההתקשרות שבין הצדדים, וגם לאור הפרשנות הנכונה של פוליסת הביטוח, אין מקום לקיומה של זכות תחלוף בנסיבות דוגמת המקרה הנדון, שבהם שוכר דירה גרם ברשלנותו לנזק, שמכוסה בפוליסת הביטוח של הדירה.
מסקנה זו כאמור, גם מתיישבת עם מדיניות משפטית ראויה ועם מדיניות חברתית צודקת, המביאה לתוצאות שיש בהן כדי למנוע בין השאר, בזבוז משאבים שעשוי להיווצר אם תקבע תוצאה אחרת, שתוליד מצבים של כפל ביטוחים מיותרים.
התוצאה היא אפוא, שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגד הנתבע, ולפיכך דינה של התביעה להימחק על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו