מקום בו המשכירים ביטחו את המבנה וחוזה השכירות בין הצדדים שותק בעיניין אפשרויות שבוב, כבמקרה דנא, הרי שהמבטחת התובעת, - מנועה מלהגיש תביעת שבוב כנגד השוכרים שכן כוונת הצדדים הייתה, כי פוליסת הביטוח שרכשו המשכירים תהיה גם "לטובתו של השוכר".
מקרה זה דומה למקרה בעיניין פלדמן והטעמים שלפיהם הגיע למסקנה שכוונת הצדדים להסכם השכירות – המשכיר והשוכר הייתה שפוליסת הביטוח תהיה גם לטובת השוכר, הם שלושה אלו:
ראשית לכל, אין מחלוקת שהדירה הייתה מושכרת לנתבעים בתקופה שלגביה פוליסת הביטוח הייתה בתוקף, ושאותה פוליסה נועדה לכסות ניזקי רכוש ובהם ניזקי אש, שעשויים להגרם לדירה ולתכולתה כתוצאה ממעשה רשלנות.
לפי מיטב התרשמותי, ההוראות הכתובות בהסכם השכירות הן הוראות הרמוניות שאינן מתנגשות האחת ברעותה ומהן עולה שהמשכיר רצה להבטיח את המבנה שבבעלותו מכל פורענות אפשרית, לרבות שריפה, ומשכך קבע, כי באם יתחולל נזק הוא יחול על המשכירים שיחוללו את הנזק ויהיו אחראים לו. מסקנה זו לעיל מתיישבת עם העובדה שהנתבעים ביטחו את התכולה בו בזמן שהמשכיר ביטח את המבנה.
...
טענות התובעת
לטענת התובעת, אירוע השריפה מתיישב יותר עם המסקנה, כי הנתבעים, לא נקטו בזהירות סבירה, מאשר שנקטו זהירות כזו.
לפי מיטב התרשמותי, ההוראות הכתובות בהסכם השכירות הן הוראות הרמוניות שאינן מתנגשות האחת ברעותה ומהן עולה שהמשכיר רצה להבטיח את המבנה שבבעלותו מכל פורענות אפשרית, לרבות שריפה, ומשכך קבע, כי באם יתחולל נזק הוא יחול על המשכירים שיחוללו את הנזק ויהיו אחראים לו. מסקנה זו לעיל מתיישבת עם העובדה שהנתבעים ביטחו את התכולה בו בזמן שהמשכיר ביטח את המבנה.
לאור האמור, דין התביעה להידחות.
לאור האמור דין ההודעה לצד השלישי – להידחות אף היא.
