שריפה מסיבה לא ידועה ביטוח

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 1481-06-14 לפני: כב' הנשיאה ורד שפר נציג ציבור (עובדים) מר יוסי עבאדי נציג ציבור (מעסיקים) מר דב רוזנברג התובע אברהם עדרי, ת.ז. 067907055 ע"י ב"כ: עו"ד סאמי אכתילאת הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן פסק דין

כך נרשם בדו"ח מד"א מיום 20.05.13 (נ/3): "תלונה עיקרית: קוצר נשימה, כאבים בכל הגוף...מחלה נוכחית: בזמן נסיעה ברכב הרכב מסיבה לא ידועה התחיל לעלות באש, לדבריו קפץ מחלון הרכב בזמן שהרכב נוסע, מאוחר יותר הרכב נשרף כולו, מתלונן על קוצר נשימה וכאבים בגוף ולדבריו הקיא מספר פעמים לפני שהגענו... אבחנות: שאיפת עשן...טפול אחר ותגובה לטפול: טופל ע"י חמצן, ערוי נוזלים...". בדו"ח הקבלה לבית חולים נצרת (נ/5) נרשם: "סיבת הפניה: הרכב נשרף, קפץ דרך החלון ונחבל בכתף שמאל...לדברי הנ"ל נפל מאוטו בזמן עבודה ונחבל בכתף שמאל...". במסמך "סיכום מחלה" של בית חולים נצרת (נ/5) נרשם: "לדברי האם – האוטו נשרף, שאף עשן. נשלח למיון עקב סיפור של שיעול וקוצר נשימה...עבר צלום כתף שמאל...מועבר למיון אורטופדי". במסמך רפואי "סיכום יעוץ" של דר' ילנה גורליק, רופאה פסיכיאטרית מיום 17.09.13 (נ/2) נרשם: "בתאריך 20.05.13 עבר תאונת עבודה בתור נהג רכב, באופן פיתאומי האוטו עלה באש, באוטו לא היו ידיות לפתוח אוטו מבפנים, החלון היה סגור, היה לקוד באוטו 7 דקות, שבר חלון והצליח לצאת. נפל על הכתף. האוטו התחיל להתפוצץ....סובל מקרעים בכתפיים...". זה המקום לומר שאיננו מתעלמים משורה של תמיהות שהעלתה ב"כ הנתבע בכל הנוגע לתיאוריו של התובע, והתאמתם לראיות אחרות בראשן עדות מעבידו ותמונות של המכונית שלא תמכו בפרטי גירסתו.

...

יחד עם זאת לא היה בתמיהות אלה כדי להפריך כליל את גרסת התובע שהובעה מספר פעמים עוד בטרם ידע דבר דחיית תביעתו, ועל כן אנו קובעים שהוכח בפנינו לכאורה כי התובע היה בתוך רכב שהחל לבעור, התקשה לפתוח את הדלת, הטיח בחלון את זרועו כתפו ומרפקו השמאליים, ואז קפץ החוצה מהרכב".

אשר על כן, התביעה מתקבלת במובן זה שאנו קובעים כי האירוע כהגדרתו לעיל היה בגדר תאונת עבודה, ומורים לנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה שיחושבו בהתאם להוראות הדין.

בית דין איזורי לעבודה בנצרת ב"ל 1481-06-14 לפני: כב' הנשיאה ורד שפר נציג ציבור (עובדים) מר יוסי עבאדי נציג ציבור (מעסיקים) מר דב רוזנברג התובע אברהם עדרי, ת.ז. 067907055 ע"י ב"כ: עו"ד סאמי אכתילאת הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן החלטה

כך נרשם בדו"ח מד"א מיום 20.05.13 (נ/3): "תלונה עיקרית: קוצר נשימה, כאבים בכל הגוף...מחלה נוכחית: בזמן נסיעה ברכב הרכב מסיבה לא ידועה התחיל לעלות באש, לדבריו קפץ מחלון הרכב בזמן שהרכב נוסע, מאוחר יותר הרכב נשרף כולו, מתלונן על קוצר נשימה וכאבים בגוף ולדבריו הקיא מספר פעמים לפני שהגענו... אבחנות: שאיפת עשן...טפול אחר ותגובה לטפול: טופל ע"י חמצן, ערוי נוזלים...". בדו"ח הקבלה לבית חולים נצרת (נ/5) נרשם: "סיבת הפניה: הרכב נשרף, קפץ דרך החלון ונחבל בכתף שמאל...לדברי הנ"ל נפל מאוטו בזמן עבודה ונחבל בכתף שמאל...". במסמך "סיכום מחלה" של בית חולים נצרת (נ/5) נרשם: "לדברי האם – האוטו נשרף, שאף עשן. נשלח למיון עקב סיפור של שיעול וקוצר נשימה...עבר צלום כתף שמאל...מועבר למיון אורטופדי". במסמך רפואי "סיכום יעוץ" של דר' ילנה גורליק, רופאה פסיכיאטרית מיום 17.09.13 (נ/2) נרשם: "בתאריך 20.05.13 עבר תאונת עבודה בתור נהג רכב, באופן פיתאומי האוטו עלה באש, באוטו לא היו ידיות לפתוח אוטו מבפנים, החלון היה סגור, היה לקוד באוטו 7 דקות, שבר חלון והצליח לצאת. נפל על הכתף. האוטו התחיל להתפוצץ....סובל מקרעים בכתפיים...". זה המקום לומר שאיננו מתעלמים משורה של תמיהות שהעלתה ב"כ הנתבע בכל הנוגע לתיאוריו של התובע, והתאמתם לראיות אחרות בראשן עדות מעבידו ותמונות של המכונית שלא תמכו בפרטי גירסתו.

...

יחד עם זאת לא היה בתמיהות אלה כדי להפריך כליל את גרסת התובע שהובעה מספר פעמים עוד בטרם ידע דבר דחיית תביעתו, ועל כן אנו קובעים שהוכח בפנינו לכאורה כי התובע היה בתוך רכב שהחל לבעור, התקשה לפתוח את הדלת, הטיח בחלון את זרועו כתפו ומרפקו השמאליים, ואז קפץ החוצה מהרכב.

אשר על כן, ולצורך בחינת שאלת קיומו של קשר סיבתי אפשרי בין האירוע כפי שקבענו לעיל שהוכח, לבין מצבו הרפואי של התובע, אנו ממנים כמומחה רפואי מטעם בית הדין את המומחה לכירורגיה אורתופדית, דר' בלנקשטיין אורי.

ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

השאלה היא האם נעלמו מעיניה העובדות המקימות עילת תביעה כנגד הנתבעת 2 מסיבות שלא היו תלויות בה? נראה כי עובדות אלו היו ידועות לה היטב ובודאי שמצויות בתחום ידיעתה ולא היתה היא זקוקה כלל לטענות הנתבעת 1 בעיניין זה. שהרי, מועדי ומקום עריכת הטיפולים ברכב היו בידיעתה הבלעדית, כמי שהחזיקה ברכב וטיפלה בו מאז רכישתו מאת הנתבעת 1, ומכאן, שלא היתה היא זקוקה לנתבעת 1 כדי לדעת שהנתבעת 2 היתה המוסך האחרון שבו טופל הרכב, 20 ימים קודם למועד שבו אירעה השריפה.

גם בהודעה לחברת הביטוח, צוין כי "הרכב עבר טפול 45 ושכנראה מילאו יותר מדי שמן ונוצרה נזילה". כאמור לעיל, יוצא כי לתובעת היו ידועות כל העובדות המהוות את עילת התובענה כנגד הנתבעת 2 ובודאי שאלו לא נעלמו מעיניה מסיבות שאינן תלויות בה. מכאן, שאין לסעיף 8 לחוק ההתיישנות כל תחולה לענייננו, ותקופת ההתיישנות צריכה להתחיל ולהימנות מיום הגשת כתב התביעה המתוקן, שבו צורפה הנתבעת 2 לכתב התביעה.

...

לטענת הנתבעת 2, יש לדחות את התביעה כנגדה בטענה להתיישנות ההליכים כלפיה, שכן אירוע התאונה התרחש ביום 12/9/08 ואילו התביעה הוגשה כנגדה לאחר שחלפו 7 שנים.

עצם היותה של הנתבעת 2 המוסך האחרון שביצע טיפול לרכב אינה גוזרת מסקנה חד משמעית כי ביצעה טיפול לא ראוי וחובת ההוכחה מוטלת על כתפי התובעת להראות כי במאזן ההסתברויות זו היא האפשרות הסבירה יותר.

גם במצב שבו כפות המאזניים מעוינים בין האפשרויות השונות, הרי שאין עמידה בנטל ההוכחה המוטל להוכחה על התובעת, ודין התביעה להידחות גם כנגד הנתבעת 2.

סוף דבר לאור האמור לעיל עולה כי, לא נמצא שיהוי בהגשת תביעת התובעת כנגד הנתבעת 1, אולם, אף לא נמצא כי הנתבעת 1 אחראית לנזק שנגרם לרכב התובעת, לא מכוח הסכם האחריות כיצרן הרכב ולא מכוח עוולת הרשלנות ודיני הנזיקין.

המומחה ציין שניתן לומר שרכבים מסוג זה נדלקים מסיבה לא ידועה וללא סיבה ידועה (ר' סעיף י"ב וסעיף כ"ו לחווה"ד המשלימה).

ר' עמ' 5 ש' 15: "יש ביטוח, מקיף מאוד קשה, יש חובה וצד ג'". בהנתן שהרכב מבוטח בביטוח אחר (אשר לא הוצגו נתונים מלאים בדבר הקפו ולרבות לעניין ביטוח מקיף הכולל כסוי כנגד שרפות), לא עומדת לתובעים זכות, בהתאם לסעיף 6 לתעודת האחריות, לשיפוי בגין ניזקי ארוע השריפה.

...

לסיכום לאור האמור לעיל עולה המסקנה כי שני הצדדים לא הפרו התחייבויותיהם העולות מתעודת האחריות.

מקובלת עלי טענת התובעים ולעיל קבעתי כי לא הוכח שהתובעים נהגו ברשלנות.

סוף דבר התביעה נדחית.

עובר להגשת התביעה, פנתה התובעת לנתבעת ודרשה פיצוי בסכום של 28,000 ₪, בשל קריסת החומה לטענתה: "מסיבה לא ידועה יתכן תזוזת האדמה/גשמים/אחר". התובעת הגישה לנתבעת תצהיר מאת המהנדס, מר רפי אוחנון (להלן: "המהנדס") אשר הצהיר על קריסת החומה, ועל מסקנתו אשר לפיה לא נמצאה סיבה להיתמוטטות החומה, אולם יתכן שהסיבה נעוצה בתזוזה של הקרקע הצמודה לחצר.

בתאור הכסוי הבטוחי על מבנה הנכס צוין כי "הביטוח מכסה נזקים שנגרמו למבנה הדירה כהגדרתו בפוליסה כתוצאה מהסיכונים המפורטים בפוליסה כגון: אש, ברק, רעם, היתפוצצות, היתלקחות, שטפון או הצפה ממקור מים חצוני, גניבה, שוד, פריצה, ועוד" בפירוט מקרה הביטוח, צוין: "מקרה הביטוח הוא אבדן או נזק שנגרמו לדירה בתקופת הביטוח כתוצאה מאחד או יותר מהסיכונים המפורטים להלן:

כך, במספר פסקי דין דובר בהתפוצצות זכוכית כתוצאה ממכה, מחום או מסיבה לא ברורה (ת"א (מחוזי ת"א) 2418/00 קגנוביץ נ' ש.פ.ע. היכל המראות בע"מ [פורסם בנבו] (5.7.01); ב"ל (ת"א) 2617/09 בכשי נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (21.10.09); ת"א (שלום חיפה) 6253-06-09 בלן נ' ברמי [פורסם בנבו] (30.8.13); ת"ק (י-ם) 21306-05-10 אסולין-אזולאי נ' שירות ניופאן [פורסם בנבו] (27.7.10); ת"ק (עכו) 52740-06-11 עשהאל נ' מיני ליין בע"מ [פורסם בנבו] (14.11.11); ת"ק (רחובות) 19823-08-13 גורביץ נ' קלינטון סחר בנלאומי 2000 בע"מ [פורסם בנבו] (2.3.14)).

...

עמדה זו אין בידי לקבל שכן פוליסת הביטוח מכסה כאמור מפני סיכונים מסויימים ולא מפני כל הסיכונים האפשריים.

לאור האמור אני קובעת כי הסיכון שהתממש בקריסת החומה הוא מן הסיכונים המכוסים על ידי הפוליסה.

סוף דבר- הנתבעת תפצה את התובעת בסכום הנזק בהתאם להערכת השמאי ובניכוי סכום ההשתתפות העצמית, וזאת בהתאם לתנאי הפוליסה.