שעות נוספות לעומת שעות עודפות: הבחנה משפטית

הזכות להפקדות לקרן הישתלמות היא זכות חוזית שמקורה בחוקת העבודה, להבדיל מזכות המגיעה לעובד מכוח חוק כגון – פצויי פיטורים, חופשה שנתית, גמול שעות נוספות, דמי מחלה וכיו"ב. בהתאם לפסיקה, בכל הנוגע להגדרת "שכר" לצורך חישוב זכויותיו של עובד יש להבחין בין זכויות המגיעות לעובד מכוח חוק לבין זכויות חוזיות, המגיעות לעובד מכוח הסכם (הסכם קבוצי, הסדר קבוצי או הסכם אישי).

לפיכך, זכאי עובד כנ"ל המועסק בכבאות בשעות נוספות, כי רכיב תוספת הפצוי עבור אובדן עבודה במשמרות בשיעור של 40% יהווה רכיב לחישוב ערך השעה הנוספת, לעומת עובד כבאות במשמרות אשר טרם השלים 10 שנות עבודה כנ"ל, שאינו זכאי לכך".

כללו של דבר: על יסוד כל האמור לעיל, העירעור בעיניין הכללת תוספת שעות עודפות ותוספת משמרות (בין בשיעורה המלא ובין תוספת 40%) בשכר לעניין הפקדות לקרן הישתלמות – נדחה, מששוכנענו כי לא הוכחה זכות משפטית לכך בהסכמים הקבוציים הקיימים החלים על המערערים.

...

כללו של דבר: לאור כל האמור לעיל, הערעור בעניין הגדלת מכסת ימי החופשה נדחה.

יחד עם זאת, כפי שהבהרנו בהרחבה בסעיף 38 לעיל, אנו סבורים כי ההכרעה המשפטית בערעור אינה מייתרת את המשך המו"מ הקיבוצי בין הצדדים, על מנת להסדיר את המחלוקות בדרך המלך – משא ומתן בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים – תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של עבודתם של הכבאים.

בנסיבות העניין, לא מצאנו מקום לחייב את המערערים בהוצאות.

חישוב פשוט מלמד כי הפקדות מעסיק בענף הניקיון למרכיבי הפיצויים והתגמולים עולות על 16% מהשכר לפיצויים, גם אם העובד אינו זכאי לגמול שעות נוספות ולגמול בגין עבודה בימי מנוחה, הגם ששעור ההפקדה הוא רק 15.83% מהשכר הקובע (7.5% למרכיב התגמולים ו – 8.33% למרכיב הפיצויים).

הגם שניתן למצוא ענפי תעסוקה נוספים בהם מוקנית לעובד זכות כי יועברו בגינו תשלומים לקרן הישתלמות, בדרך כלל לא מיום העבודה הראשון ולעיתים בשיעורים נמוכים יותר, זכות זו היא זכות עודפת ביחס למקובל ואינה מובנת מאליה.

נקודת המוצא לדיון בזכויותיהם של עובדים זרים היא כי "הסדר משפטי המפלה את העובד הזר לרעה לעומת חברו העובד הישראלי פוגע בערך השויון, שהוא מערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל. דינו של הסדר כזה להתבטל, בהיותו מנוגד לתקנת הציבור" (ס"ק (ארצי) 18/08 היתאחדות הקבלנים והבונים בישראל בע"מ – הסתדרות העובדים הכללית החדשה.

בפרשנות המערערים יש כדי לפגוע לרעה בעובד הזר, תוך הפלייתו לרעה אל מול העובד הישראלי, ללא כל נימוק או הצדקה, הגם ש"ההלכה המשפטית לגבי תחולתן של זכויות העבודה על עובדים זרים הנה ברורה ופשוטה: אין הבדל בין זכויות העובדים הזרים בעבודה לבין זכויות העובדים הישראליים" (גיא מונדלק "עובדים או זרים בישראל? 'חוזה התשתית' והדפיציט הדמוקרטי" עיוני משפט כז (תשס"ג – תשס"ד) 423, 458).

...

משכך, העובדים זכאים לקבלת התשלומים ודין הערעורים להידחות.

סוף דבר – ניתנה רשות ערעור בבר"ע 52980-11-20, בבר"ע 53169-11-20 ובבר"ע 36139-12-20.

כל ארבעת הערעורים נדחים.

בית הדין האיזורי בחן מהות זו והתרשמותו, המהוה שילוב של קביעה עובדתית ומסקנה משפטית, היתה כי אין המדובר ברכיב פקטבי.

בעיניין ריין נדון מקרה שבו שולם לעובד שכר כולל, ללא הבחנה בתלוש השכר בין שכר עבור עבודה רגילה ובין השכר עבור עבודה בשעות נוספות.

הינה כי כן, במקרה דנן - שבו נערך מראש הסכם גמול שעות נוספות גלובאלי - בתחשיב הזכאות של הפרש גמול השעות הנוספות יש להיתחשב הן בחודשים שבהם קיבל העובד תשלום בחסר לעומת הזכאות לפי התחשיב האריתמטי הקבוע בחוק, והן בחודשים שבהם קיבל תשלום בעודף לעומת הזכאות לפי התחשיב האריתמטי כאמור.

...

נקדים ונציין כי מצאנו לנכון לדחות את עיקר הערעור ולקבלו באופן חלקי בכל הנוגע לתחשיב גמול השעות הנוספות, במובן זה שהעניין יחזור לבית הדין האזורי על מנת להכריע בשאלות שנותרו להכרעה והדרושות לכימות סכום הזכאות.

הוצאות משפט לא מצאנו הצדקה להתערב בחיוב המערער בתשלום הוצאות משפט למשיבה.

סוף דבר ערעור המערער נדחה בעיקרו, למעט בכל הנוגע לתחשיב גמול עבור עבודה בשעות נוספות, אשר לגביו מוחזר הדיון לבית הדין האזורי כאמור בסעיף 36 לעיל.

לאור התוצאה, המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 5,000 ₪.

עיון בתצהירו של מר אלפי מעלה כי הצהיר ביחס לבחינת זכויותיו של התובע כדלקמן: "11. עם זאת, ועל אף האמור לעיל, בהנתן מצבו הבריאותי הקשה של התובע..., ובשל היותו עובד מסור ומוערך באירגון, הוחלט על ידי הגורמים המוסמכים במינהל התיכנון לפעול לבחון את זכאותו של התובע לתשלום עבור הפרישי שכר בגין התקופה שטרם היתיישנה, וזאת מתוך רצון להגיע להסכמות שיביאו לייתור ההליך המשפטי. במסגרת בדיקה זו, שתוצאותיה יפורטו מטה, התקבלו מהתובע אסמכתות, נערכה בחינה פנימית של חשבות השכר במשרד וגורמי המקצועי באגף הון אנושי ובהתאם גם נכללו בתחשיב הראשוני שערכנו. . העתק התחשיב שנערך, מצ"ב ומסומן כנספח 1. 12. .... מימצאי הבדיקה איששו את עמדתו הראשונית, והיא העדר קיומם של הפרישי שכר לטובת התובע, אלא ההפך הוא הנכון." עיון בתחשיב שצורף כנספח 1 לתצהירו של מר אלפי (להלן: תחשיב המדינה) מעלה כי כלולים בו הרכיבים הנתבעים שצוינו בסעיף ‎42 לעיל, למעט רכיב הפרישי שעות עבודה.

עם זאת, מעיון מתצהירו של מר אלפי עולה כי לטענתו רכיב 'הפרישי שעות עבודה' כלול בתחשיב 'שעות נוספות' המופיע בתחשיב המדינה: "17. במסגרת גילוי המסמכים ולאחר קבלת אסמכתות הנ"ל מהתובע, נערך חישוב של הפרישי שעות העבודה הנטענות על ידי התובע באמצעות ידי קזוז שעות העבודה של עובד מדינה במשרתו מסך השעות החודשיות שפורטו בדוח. יתרת השעות העודפות בכל חודש הועברה לחישוב השעות הנוספות של התובע. 18. מכאן שלמעשה הפרישי שעות העבודה הן חלק מרכיב השעות הנוספות ועל כן כלולות בהתייחסותנו בתחשיב הראשוני למרכיב השעות הנוספות...." .

כמו כן, עיון מדגמי בתלושי שכרו של התובע בנתבעת 1 מעלה כי בנוסף לרכיב 'שכר יסוד משולב', שולמו לתובע גם סכומים שונים בגין עבודה בשעות נוספות לפי תעריפים של 125% ו- 150% ובהתאם למספר שעות נוספות אשר השתנה מחודש לחודש, להבדיל מתשלום קבוע בגין שעות נוספות גלובאליות - ר' למשל תלושי שכר בגין חודש דצמבר 2015, אפריל 2016, ספטמבר 2016, ינואר 2017, אוגוסט 2017, יוני 2018, יולי 2019.

לכך יש להוסיף את הפער ברכיבי שכר הבסיס והשעות הנוספות וכי לפי העולה מתחשיב המדינה, אשר לא נסתר על ידי התובע, לתובע אף שולמו תשלומים ביתר לעומת התשלומים להם היה זכאי כעובד מדינה בתקופה עליה לא חלה היתיישנות.

...

שעה שתביעתו של התובע ביחס לרכיב זה נטענת באופן כללי, ללא הפנייה למקור סמכות כלשהו, ואף משקבענו כי לא עלה בידי התובע להוכיח כי נקלט בשירות המדינה ללא שנות הוותק שלו, וכי המדינה פגעה בזכויות המגיעות לו, ודחינו את מלוא רכיבי השכר אשר נתבעו על ידו – הרי שלא שוכנענו כי יש מקום לפסוק בענייננו פיצויים עונשים, ותביעתו של התובע ביחס לרכיב זה נדחית.

סוף דבר משכך התביעה נדחית.

בנסיבות העניין שוכנענו כי כל צד יישא בהוצאותיו.

גובה השכר הרגיל – לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האיזורי, המבוססת על היתרשמותו הבלתי אמצעית מהראיות שבפניו, לפיה שכרו "הרגיל" של העובד לחישוב זכויותיו השונות, לא כולל את מרכיב גמול השעות הנוספות הגלובאלי ששולם לו. לא היה חולק כי עבודתו של העובד כללה עבודה בשעות נוספות (גם אם היתה מחלוקת לגבי הקפן) וכי למן תחילת עבודתו שכרו בחברה (שכר רגיל בתוספת הגמול הגלובאלי) עלה על שכרו אצל המעסיקה הקודמת.

יש להבחין בין מועד תחילת העבודה בחברה – מועד שהוא לאחר מועד ההעברה, לבין התחייבות החברה לשלם, בהתקיים תנאים מסוימים הקבועים בהסכם המכר, את השכר בעד חודש ינואר 2014 שקדם למועד ההעברה.

לעניין זה לא די בכך, כטענת העובד, "שקיימים הסכמים ונוהג אצל מעסיקים רבים לפצות עובדים מסורים הממעטים להעדר מהעבודה". זכות הסכמית במקום פלוני לא חלה במקום אלמוני, בהיעדר הצבעה על מנגנון משפטי להחלת הזכות.

לא זאת אף זאת, כך לפי הטענה, על אף שתוואי השי נרכשו בסכום נמוך מהסכום הנקוב בהם, נזקפה לו בתלוש השכר הטבה בסכום הנקוב בתווי השי ולא בסכום עלותם כך שהעובד חוייב במס בסכום עודף.

אשר להוצאות בעירעור, בהינתן השוני בהקף העירעור לעומת הקף העירעור שכנגד מצאנו לחייב את העובד לשלם לחברה הוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ד (08 אוקטובר 2023) בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

...

לא מצאנו כל הצדקה לחרוג במקרה זה מהכלל האמור.

סוף דבר ערעור העובד נדחה.

אשר להוצאות בערעור, בהנתן השוני בהיקף הערעור לעומת היקף הערעור שכנגד מצאנו לחייב את העובד לשלם לחברה הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ג תשרי תשפ"ד (08 אוקטובר 2023) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.