נזכיר כי הנתבעת לא טענה בשום שלב כי לא ניתן לפקח על שעות עבודתו של התובע ולכן יש להחיל את סעיף 30(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה.
התובע אינו מבחין בחישוביו בין הסעת תיירים במהלכה נידרש להמתין לנוסעים על אם הדרך כשהם מטיילים, לבין ימי תיירות בהם יכול היה לקראת סוף היום לשהות בחדרו במלון ולצאת שוב בערב להסעה קצרה, שאז יש לראות בזמן בו שהה במלון כהפסקה לכל דבר ועניין שאינה נצברת לצורך חישוב שעות נוספות.
...
סיכום
על יסוד כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי והנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים:
פיצויי פיטורים 101,827 ₪
הפרשי שכר 5,280 ₪
הפרשי שכר שעתי 2,934 ₪
שעות נוספות 59,198 ₪
פנסיה 4,115 ₪
פדיון חופשה 7,843 ₪
הבראה 2,498 ₪
חגים 512 ₪
קרן השתלמות 3,161 ₪
הודעה על תנאי עבודה 2,000 ₪
לסכומים אלו יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.7.2019 ועד למועד התשלום בפועל, למעט הרכיבים הבאים: לרכיב שעות נוספות אשר מתייחס לתקופה שבין 4/2013 ועד 2/2016 יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה, כלומר מיום 1.9.14; לרכיב פנסיה אשר מתייחס לתקופה שבין 4/2013 ועד 6/2019 יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה, מיום 1.5.16; ולרכיב קרן השתלמות אשר מתייחס לתקופה שבין 7/2018 ועד 6/2019 יתווספו הפרשי ריבית והצמדה מאמצע התקופה, כלומר מיום 1.1.19.
נוכח מהות המחלוקות העקרוניות בתיק, לא שוכנענו כי יש לפסוק פיצויי הלנה.
לעניין ההוצאות, שקלנו את העובדה כי ביחס למרבית המחלוקות העקרוניות, טענותיו של התובע התקבלו, אך מנגד שקלנו גם את הפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לעיל, ולפיכך תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ והוצאות שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה ממועד קבלת פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.