שעות נוספות בגין הסעת עובדים: פרשנות חוקית

צו ההרחבה נסיעות מחריג מתחולתו רק עובדים המקבלים הסעות מסודרות לעבודתם מטעם המעסיק.

התובע טוען כי הוכיח שהועסק בפועל אחרי השעה 19:00 וכי בכל מקרה סוכם כי השכר החודשי שלו יהיה שכר עבור משרה מלאה בלבד ועל כן הוא זכאי לגמול בגובה 125% ו־150% ולא להשלמה של הדלתא בלבד, שכן מיסמך בכתב גובר על פרשנות בעל פה. התובע הצביע על כך שהזכויות המגיעות לו נקבעות בהתאם לחוק ולדין ואין בחוות דעתו של המומחה לכופף את הוראות החוק.

] אומנם ניתן להסיק הן מעדויות של עורכי הדין שיעבדו ועובדים במשרד והן מההתנהלות של התובע עצמו כי הם הסכימו לתנאים אלה, אך לאור העובדה כי הנתבעים לא קיימו את חובותיהם הרישומיות, לא נתנו ביטוי באופן מפורש במסמכים אשר מגדירים תנאי העסקה עם העובדים במשרד לגבי הכללת שעות נוספות בשכר הגלובאלי, והדבר לא בא לידי בתלוש השכר, לא ניתן לקבוע כי התובע אינו זכאי לתשלום גמול שעות נוספות מאחר שקבל עליהם תשלום במסגרת שכרו הכולל.

...

] על יסוד המפורט לעיל, אנו דוחים את טענת התובעים שכנגד לגזל סוד מסחרי וגניבת לקוחות.

סוף דבר נתבעים ישלמו לתובע את הסכומים הבאים: גמול שעות נוספות בסך 108,233 ₪.

התביעה שכנגד – נדחית במלואה.

מתכונת זו של עבודה מכונה "קווים". הסעות חיילים- התובע הוצמד ליחידה צבאית, ובימים אלה הוא נידרש לעמוד לרשות החיילים לאורך כל שעות "הויזה", גם אם בפועל לא היו נסיעות לאורך כל היום.

בהתייחס לפרשנותו של סעיף 30(א)(6) לחוק, העוסק בעובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם, נפסק כי השאלה אינה קיומו של פקוח בפועל, אלא אם תנאי העבודה ונסיבותיה איפשרו פקוח כאמור (דב"ע לג/4-2 אברהם רון – מועצה מקומית מצפה רמון, פד"ע ד 386).

לאור האמור, אין לי אלא לקבוע כי בכל תקופת עבודתו שולם לתובע בחסר עבור גמול שעות נוספות בגין חישוב שכר שעה נמוך מזה המתחייב לפי חוק שעות עבודה ומנוחה.

...

כללו של דבר: לאור כל האמור, הגעתי למסקנה כי אין לראות את התובע כעובד שהתפטר בדין מפוטר, ועל כן התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים.

סוף דבר: התביעה מתקבלת כמפורט לעיל, ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע, בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לה פסק הדין, את הסכומים הבאים: (א) ניכוי שלא כדין בסך 6,000 ש"ח משכר חודש 3/11.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 ש"ח. אם הסכומים הנ"ל לא ישולמו לתובע בתוך 30 יום, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

זאת ועוד, התובע עבד בעבודות נוספות בעטיין לא שולם לו שכר כגון הסעות עובדים ואיסוף חומרי עבודה.

הלכה היא כי יש להעדיף פרשנות מצמצמת של חריג הפיקוח וכי עבודה מחוץ לחצרי המפעל אינה שוללת מהמעסיק את אפשרות הפיקוח על עבודת העובד (ראה: ע"ע (ארצי) 300271/98 טפקו ייצור מערכות בנייה ומתקנים לשמירת איכות הסביבה בע"מ – מנחם טל, פד"ע לה 703).

הנתבעת הבהירה בנוסף כי בתקופה בה שימש התובע בנוסף כראש צוות והסיע עובדים נידרש התובע לדיווח ואף דיווח על שעות בהן הסיע עובדים וזאת לצורך תשלום תעריף נוסף לשכרו בסך של 33 ₪ בגין כל שעה בה שימש כראש צוות לעובדים.

כיוון שהנתבעת לא סיפקה כל הסבר לתוכנם של התלושים ולאור העדר הלימה בין פירוט התשלומים לעובד שהמציאה ואשר אינם משתקפים בתלושי השכר - אין מנוס מהמסקנה שהפירוט המופיע בתלושי השכר אינו משקף את הסכומים ששולמו לתובע בפועל או פרטים אחרים הנוגעים לעבודתו ואשר על הנתבעת היה לפרט כדבעי במסגרת תלושי השכר (כגון: מספר השעות שעבד התובע בימי חול, מספר השעות הנוספות, על פי התעריפים השונים או התפוקות להן טענה הנתבעת).

...

סוף דבר התביעה נגד הנתבעת מתקבלת באופן חלקי, וטענות הנתבעת לעניין קיזוז מתקבלות אף הן באופן חלקי מהטעמים המפורטים לעיל.

הנתבעת, תשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר בסך של 8,000 ₪.

בהתחשב בתוצאה אליה הגענו ובהתחשב בעובדה שמתוך תביעה של 132,539 ש"ח חוייבה הנתבעת בסכום של כשליש מסכום התביעה החלטנו שיש מקום לחייב הנתבעת בהוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ ובסכום של 3,500 ש"ח בגין שכר טרחת עו"ד. הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולמו בתוך 30 יום.

קרי, עובדים אלה, אינם זכאים לגמול שעות נוספות מכוח חוק זה. סעיף 30(א)(5) לחוק שעות עבודה ומנוחה, קובע כי החוק לא חל על: "עובדים בתפקידי מנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי". ובסעיף 30(א)(6), נקבע כי החוק לא חל על: "עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם" נטל ההוכחה- של אי תחולת החוק על העובד מוטל על המעסיק.

קיימת מגמה ברורה בפסיקה, של פרשנות מצמצמת לסעיף 30 לחוק הגנת השכר, על מנת שלא להוציא עובדים רבים מתחולת חוק הגנת השכר על מנת שכמה שיותר עובדים ייהנו מההגנות שמעניק החוק (ראו: ע"ע 300271/98 טפקו – ייצור מערכות בקרת אנרגיה בע"מ – מנחם טל, פד"ע לה ע' 703).

התובע הסביר בעדותו כי מטעמי נוחות, העברת האינפורמציה לעובדים בשטח נעשתה דרכו, כמו תאום ציפיות להספק עבודה, ותאום מועד איסוף העובדים בבוקר, היות שהוא היה בעל רכב שאסף את יתר העובדים באתר בו עבד, ביחד איתו ברכבו הפרטי, ובהמשך קיבל רכב מהעבודה לשם הגעה לעבודה וחזרה ממנה איתו הסיע עובדים נוספים (עמ' 7 משורה 14 לפרוטוקול).

...

אנו קובעים, כי על הנתבעת לשלם לתובע 5,000 ₪ בגין פיצויי הלנת שכר.

לסיכום: אשר על כן ולאור כל האמור לעיל במצטבר, אנו קובעים כי על הנתבעת 1 לשלם לתובע את הסכומים כדלקמן בערכי נטו, תוך 30 יום מהיום.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

באשר לטענות התובע להפרשי שכר וגמול בגין עבודה בשעות נוספות עקב ביצוע הסעות - בתחילת עבודתו של תובע סוכם עמו כי יוצמד אליו רכב ובילבד שיאסוף בדרכו לעבודה עד 4 עובדים ויחזיר אותם לביתם בסוף יום העבודה, ובנוסף ישולמו לו 500 ₪ נטו בגין הזמן שהתווסף בעקבות כך. התובע והעובדים התגוררו באשדוד והוא נידרש להסיע אותם בדרכו לעבודה מביתו זמן קצר.

הקף העבודה בשל הסעות עובדים סעיף 1 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 מגדיר מהן שעות עבודה: "שעות עבודה" פרושו - הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה".

...

בכל מקרה, נראה כי התובע קיבל שכר מלא בהתאם לסיכום בין הצדדים בגין זמן הנסיעה לעבודה וממנה.

נוכח האמור, ובשים לב לתשתית העובדתית שנקבעה לעיל, אני סבור כי יש להעמיד את סך השעות השבועיות המגיע לתובע בגינן תשלום, על 52.5 שעות לפי הפירוט שלהלן: מתכונת של 47.5 שעות שבועיות במפעל + 5 שעות הסעה בשבוע = 52.5 שעות הגמול המגיע לתובע יחושב בהתאם לפירוט שלהלן: 4.5 שעות שבועיות (מעבר ל-43 ש"ש) עליהם התובע יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בשיעור 125%; + 5 שעות שבועיות עליהם התובע יהיה זכאי לגמול שעות נוספות בשיעור 25% שכן כאמור לתובע שולם שכר בסיס בגין שעות אלו (תשלום שכונה נסיעות).

סוף דבר   אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין, סך של 37,823 ₪ כגמול בגין עבודה בשעות נוספות, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה (1.2.2015) ועד למועד התשלום המלא בפועל.