לטענת התובע, הנתבעת התחייבה בפניו לשלם לו שכר שעתי של 33 ₪ לכל שעת עבודה, אך בפועל, השכר השעתי שנירשם בתלוש השכר לא תאם את השכר שהובטח לו (בתלושים נרשם 30 ₪) ובכך למעשה, שולם לו שכר בחסר.
האם התובע זכאי לפצוי בגין העידר שעון נוכחות?
המסגרת הנורמאטיבית
בהתאם לסעיף 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה, מחויב המעסיק לערוך רישום מפורט ומדויק של שעות העבודה המבוצעות על ידי עובדיו.
לעניין חישוב שעות העבודה של התובע, מכיוון שאין חולק כי הנתבעת נימנעה מלנהל פנקס נוכחות עבור התובע ומכיוון שהתובע הוא זה שניהל באופן עצמי את הרישום בדבר שעות העבודה שביצע, אנו מקבלים את טענת התובע, כי שעות העבודה שביצע במהלך תקופת העסקתו בנתבעת היו בהתאם לרשימות שערך המהוות חלק בלתי נפרד מכתב התביעה (נספח ג' לכתב התביעה).
הינה כי כן, בהתאם לחישוב שהציג התובע, ובהתבסס על דוח הנוכחות הידני שאושר והתקבל על ידי הנתבעת, עולה כי על הנתבעת לשלם לתובע סך של 905 ₪ בגין השלמת שכר (סעיף 10 לתצהיר התובע).
...
בסיכומו של דבר טוען התובע, כי הנתבעת הפרה את הוראות חוק הודעה לעובד ולפיכך הוא עתר לפיצוי בסך 15,000 ₪.
הגם שאנו סבורים כי היה נכון שהתובע יודיע לנתבעת על כוונתו להפסיק להגיע לעבודה (ולא להפסיק להגיע מעכשיו ולעכשיו), אנו סבורים, בנסיבות העניין בתיק זה, כי אין מקום להורות על קיזוז דמי הודעה מוקדמת מהתובע.
סוף דבר:
לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי הנתבעת תשלם לתובע 2,500 ₪ בגין הפרת חוק הודעה לעובד, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
בהקשר זה נציין, כי לטעמנו, ובכל הכבוד, בתביעה נתבעו מלכתחילה רכיבים על דרך ההגזמה (15,000 ₪ אי הודעה לעובד ו- 10,000 ₪ פיצוי בגין העדר שעון נוכחות.
