מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

שעבוד דירה ברשות מקרקעי ישראל

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

נטען כי במועד קבלת הזכאות כמו גם במועד חתימת הסכם המכר, הגדרת "תא משפחתי" הייתה: "זוג נשוי או זוג ידוע בציבור המקיים משק בית משותף, עם או בלי ילדים (ללא הגבלת גיל)". עוד טען העותר כי בהיעדר הגדרה לידועים בציבור בהחלטת רמ"י, קבע משרד השיכון הגדרת ידועים בציבור כ"זוג 'ידועים בציבור' צריכים למלא טופס הצהרה של זוג בדבר היותם ידועים בציבור ולחתום עליו בפני עורך דין.
ואלו העובדות הידועות שאינן במחלוקת – (1) העותר גר עם הילה שנים ארוכות תחת אותה קורת גג; (2) הילה נושאת את שם משפחתו של העותר; (3) לעותר ולהילה שני ילדים משותפים בני 13 ו-19 שחיים עימם; (4) בין העותר להילה אין הסכם ממון, הסכם חיים משותפים או כל הסכם אחר המעיד על הפרדה רכושית או אחרת ביניהם, המסדיר את היחסים ביניהם ואת אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם כלפי הילדים; (5) העותר והילה הצהירו בפני הבנק שהם ידועים בציבור; ו-(6) הילה הסכימה לשעבד את דירתה לטובת המשכנתא לדירה החדשה.
יצוין כי מוסדות שונים בוחנים קיומה של מערכת יחסים מסוג "ידועים בציבור" או קיומה של "יחידה משפחתית" בין בני זוג ואין צורך בפניה לבית המשפט בכל פעם על מנת שיבחן זאת – ר' לדוגמה המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת שארים (עב"ל (ארצי) 45818-02-17 פישביין - המוסד לביטוח לאומי (15.06.2018) (להלן: "עניין פישביין")); רשות המסים לעניין מסוי מקרקעין (ע"א 4298/18 מנהל מסוי מקרקעין ת"א נ' בלנק (20.04.2021)); משרד הפנים במסגרת ההליך המדורג לקבלת מעמד בישראל (נוהל 5.2.2009 "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו מין"); ועוד.
...
למעשה, העותר כלל לא עשה מאמץ לסתור את המסקנה הברורה העולה מהראיות שעמדו בפני המשיב.
מכל האמור לעיל מצאתי כי לא נפל כל פגם בהחלטת המשיב כי העותר הוא ידוע בציבור וחלק מ"תא משפחתי".
סוף דבר העתירה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

וגם זאת, לא שוכנעתי כי בנסיבות מקרה דנן אכן פעלה הנתבעת בשקידה ובמהירות הנדרשת לרישום הזכויות בדירה על שם התובעת, ולהלן שתי דוגמאות לכך: בסע' 29-31 לסיכומיה התייחסה הנתבעת לדרישת רשות מקרקעי ישראל לבצוע תיקונים בתשריט בית משותף ולהמצאת ייפוי כח מטעם מורשי החתימה של השותפות לצורך רישום בית משותף, הקושי בו נתקלה בקבלת ייפוי כח כאמור ותשובתה לרשות מקרקעי ישראל בנידון במכתבה מיום 1.8.18.
בנידון ראוי להפנות תחילה לעובדה כי עסקה של רכישת דירה, כבמקרה דנן, אינה עניין של מה בכך, שכן במסגרתה על הקונה לשלם סכומים נכבדים של מאות אלפי ש''ח, אף מעבר לכך, ולרוב עליו ליטול הלוואות כנגד שיעבוד הדירה על מנת להבטיח תשלום התמורה המוסכמת.
...
וגם זאת, לא שוכנעתי כי בנסיבות מקרה דנן אכן פעלה הנתבעת בשקידה ובמהירות הנדרשת לרישום הזכויות בדירה על שם התובעת, ולהלן שתי דוגמאות לכך: בסע' 29-31 לסיכומיה התייחסה הנתבעת לדרישת רשות מקרקעי ישראל לביצוע תיקונים בתשריט בית משותף ולהמצאת ייפוי כח מטעם מורשי החתימה של השותפות לצורך רישום בית משותף, הקושי בו נתקלה בקבלת ייפוי כח כאמור ותשובתה לרשות מקרקעי ישראל בנדון במכתבה מיום 1.8.18.
כאמור, לא שוכנעתי כי במהלך התקופה הנ''ל הנתבעת פעלה לאורך כל הדרך בשקידה ובמהירות המתחייבים לרישום הזכויות בדירה על שם התובעת.
לאור מכלול נסיבות המקרה, לרבות הנסיבות המפורטות לעיל, מצאתי להעמיד את הפיצוי המגיע לתובעת עבור נזק לא ממוני בשל אי רישום הזכויות בדירה על שמה לתקופה שמיום מתן פסק הדין ועד לרישום בפועל בסך של 10,000 ש''ח. לסיכום, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת, באמצעות בא כוחה, סך של 10,000 ש''ח. כמו כן, ולאור הפער בין הסכום הנתבע לסכום שנפסק, הנתבעת תשלם לתובעת, באמצעות בא כוחה, מחצית האגרה ששולמה בתביעה ובנוסף לכך שכ''ט עו''ד בסך של 3,510 ש''ח (כולל מע''מ) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק על הוצאות האגרה מיום הגשת התביעה, 13.11.18, ועל שכ''ט עו''ד מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

להלן: "התובענה"), במסגרתה ביקשה שורת סעדים הצהרתיים: הצהרה כי היא בעלת מחצית מהזכויות בדירת המגורים; ביטול שטר המשכנתה והצהרה כי אין לבנק זכויות בדירה; הצהרה שהדירה אינה מהוה בטוחה לחשבון העיסקי של חברת לעובד גרופ; רישום זכויותיה בדירת המגורים בלישכת רישום המקרקעין, כאשר הדירה נקייה מכל שיעבוד; וכן סגירת הליך ההוצאה לפועל.
בין שני השיקולים הללו מיתקיים יחס של "מקבילית כוחות", כאשר הפסיקה מעניקה מעמד בכורה לשיקולי מאזן הנוחות (ראו, מיני רבים: ע"א 2397/16 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, פסקה 13 (17.5.2016); רע"א 3822/20 יורשי המנוח עבד אל קאדר נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 14 (6.7.2020); ע"א 4241/20 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' עזבון המנוח תיתי, פסקה 8 (15.7.2020)).
...
לטענת המבקשת, בחינת סיכויי הערעור ומאזן הנוחות במקרה דנן מובילה למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
לפיכך, סבורני כי בענייננו מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת מתן הסעד הזמני.
נוכח כל האמור, ובהתחשב במעמד הבכורה שניתן לשיקולי מאזן הנוחות, מצאתי לנכון להיענות לבקשה לעיכוב ביצוע, וזאת אף אם על פני הדברים, ומבלי לטעת מסמרות, סיכויי הערעור להתקבל אינם נראים גבוהים (ראו: ע"א 2690/17 באלס נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ, פסקה 12 (6.4.2017); ע"א 4291/20 שרעבי נ' פורטמן, פסקה 17 (6.8.2020)).
סוף דבר: הבקשה מתקבלת, במובן זה שניתן בזאת צו מניעה זמני לתקופת הערעור המונע את הליכי מימוש דירת המגורים המצויה ברחוב עוזיאל 3/25 בתל אביב.

בהליך תמ"ש (תמ"ש) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כחודש מאוחר יותר הציע לה נישואין, לטענתה כדי להקל על הליך ההיתאזרחות בישראל.
לטענתה בהסכם נקבע ביחס לדירת התובעת ב***** כי הנתבע מתגורר בה כבר רשות בלבד, וכן נקבע כי לגבי כל נכס חלופי שיירכש לא תוקנה לנתבע זכות בעלים.
חרף היות הצדדים נשואים מזה מספר שנים, התובעת חתומה על כל ההסכמים לבדה – הסכם שירותי בנייה; הסכם תשתיות ציבוריות; חוזה פיתוח; אישורי רמ"י והוועדה המקומית; אישור המשכנתא על שמה בלבד; כמו כן חתומה על שיעבוד הדירה ב***** לטובת המשכנתא; אישור סילוק המשכנתא מחשבונה הפרטי משנת 2015 לאחר מכירת דירתה ב***** (כשנה לאחר עזיבת הנתבע את בית המגורים).
...
סוף דבר: לעניין התביעה הרכושית נפסק בהתאם לאמור בסעיף 65 לעיל.
לאור העובדה שהתביעות הנזיקיות ההדדיות נדחו מחד ומאידך נדחתה תביעת הרכוש של האב אני סבור כי יש מקום לחיוב הנתבע בהוצאות מתונות.
אני מורה כי הנתבע ישלם הוצאות התובעת בסך של 7,500 ₪ בצרוף מע"מ. סכום ההוצאות ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא ריבית והפרשי הצמדה כדין.

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2022 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בראשון לציון מ"י 45422-11-21 מדינת ישראל נ' חוגג ה"ת 31713-05-22 מדינת ישראל נ' חוגג תיק חצוני: 29507/2019 בפני כבוד השופט טל ענר המבקשת מדינת ישראל החשוד משה חוגג החלטה
שעבוד דירת מגורים של מר מני גיא ברח' יצחק שתל 28/1 באר שבע (גוש 38197 חלקה 17 תת חלקה 21), המוערכת על ידי המדינה בכ- 1.3.
ככל שהבדיקה מול רמ"י תעלה שלא ניתן לשעבד את הנכס – יוגדל בהתאמה רכיב ההפקדה במזומן ב-3.17 מליון ₪ נוספים.
...
נוכח קביעות אלה, ובהינתן העובדה שלא מתקיימת עילה ממשית לעיון חוזר בתנאי השחרור – אני רואה עצמי מוגבל על ידי החלטת ערכאת הערר לערוך רוויזיה מרחיקת לכת בתמהיל הערבויות וסבורני כי עליהן להוסיף ולכלול רכיב משמעותי של הפקדת מזומן כפי שהיה עד כה. עם זאת, נוכח הריכוך בעמדת המדינה – שבדיון בפניי הסכימה לשעבודם של שני נכסים, סבורני כי ניתן לבוא לקראת החשוד באופן שיבטיח מצד אחד את מטרות הערבות (מניעת שיבוש חקירה ומניעת הימלטות מן הדין) ויותירה באותו היקף ממוני, תוך הפחתת הרכיב של הפקדה במזומן.
בנסיבות אלה אין מנוס מהארכת התפיסה כמבוקש.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו