שמירה על פרטיות האדם שהוכרז כחוסה

כפי שיפורט להלן, במסגרת הדיונים הגיעו הצדדים להסכמות בנוגע לאופן העברת רשימת עובדי מכבי נכון למועד הכרזת היציגות ולאופן העברת רשימת העובדים החברים בהסתדרות נכון לאותו מועד, כאשר המנגנון שנקבע מבטיח שמירה על פרטיותם של עובדי מכבי מחד גיסא ועל זהותם של העובדים החברים בהסתדרות מאידך גיסא.

יצוין כי ההסתדרות לא צרפה לבקשתה את תשובת מכבי לפנייתה מכיוון שתוכן המכתב חוסה תחת החסיון שנקבעו בהסדר הדיוני מיום 31.1.2016 וכולל פרטים על עובדי מכבי.

...

לאחר ששקלנו את בקשת ההסתדרות מצאנו שיש לקבלה.

דין הבקשה להתקבל בחלקה.

סוף דבר ההסתדרות תמציא לידי באי כוחה של מכבי את רשימת עובדי מכבי החברים בה נכון למועד הכרזת היציגות, וזאת היום (31.3.2016) עד לשעה 18:00.

ככל שמדובר בפעילות מחאה שאינה ליד המעון, גם אם בסמיכות מסוימת אליו, חלים העקרונות הרגילים של איזון בין השיקולים הנוגדים, בין הזכות לחופש ביטוי ולפעילות מחאה לבין השיקולים הנוגדים של שמירת הסדר הצבורי, פגיעה ברווחת חייהם ובפרטיותם של תושבי האיזור וכיו"ב. (שם, בפסקות 7-4 – ההדגשות במקור) בעקבות ההחלטה המבהירה אפשרה המישטרה לקיים הפגנות ומשמרות מחאה בכיכר גורן ואף בסמיכות מסוימת לביתו של היועץ המשפטי לממשלה, בהתאם לעקרונות מתוה הפשרה שהוצע על ידה בעתירות הראשונות.

אך מובן הוא כי התכלית הסובייקטיבית אשר עמדה לנגד עיני המחוקק הקולוניאלי במטרה לבצר את שליטתו על היישוב הארץ ישראלי בתקופת המנדט, אינה יכולה להוות עוד בסיס לפירוש הפקודה לאחר הכרזתה של מדינת ישראל כמדינה עצמאית, אשר חרטה על דגלה עם הקמתה ערכים דמוקרטיים ובהם חופש הביטוי והדיבור.

כך, למשל, באנגליה קובע החוק כי לכל אדם נתונה זכות להביע דיעה בציבור באופן חופשי ללא הפרעה מצד הרשויות וכי ניתן להגביל זכות זו רק כאשר הדבר הכרחי לשם שמירה על הבטחון, הסדר או הבריאות (Human Rights Act, 1998, c.42, Sch 1, Articles 10-11).

עניינים אלה – אל למישטרה לעסוק בהם, שמא תסיג גבול לתחומים לא לה החוסים תחת ההגנה הרחבה של הזכות להפגין וחופש הביטוי.

...

המדינה טענה כך – ובמישור העקרוני אני מקבל טענה זו. יחד עם זאת, מוצא אני מקום לחדד כי חלוף הזמן איננו נתון בעל תוקף עצמאי ומשקל סגולי משל עצמו.

במישור התוצאה האופרטיבית, אני סבור, כאמור, כי יש לאפשר למפגינים להמשיך להפגין בכיכר גורן בעיר פתח תקווה ללא מגבלה על מיקום ההפגנה או על מספר המפגינים.

מסקנה זו הייתה תקפה בין אם התנאים המגבילים היו נקבעים ברישיון ובין אם לאו.

כל הודעות ביטול החברות בלאומית מצד מי מעובדי החברה שהתקבלו בלאומית עד למועד הכרזת היציגות הרלוואנטי, קרי עד ליום 13.9.2021, בכל דרך שהיא – דוא"ל, הודעה טלפונית, טופס וכל דרך אחרת, לרבות הודעות ביטול חברות מצד מי מעובדי החברה שנמסרו ללאומית עד ליום 13.9.2021 ואשר הלאומית לא מסרה לחברה הודעה על ביטול החברות מצדם מכל טעם שהוא, וכן כל הודעת ביטול שהתקבלה בלאומית עד למועד הכרזת היציגות ואשר הועברה לבדיקת המחלקה המשפטית של הלאומית או "סורבה" על ידי הלאומית.

בנוסף, גם ביטול חברות חוסה תחת החופש להתארגנות ולמעסיק אין כל זכות לבחון את טופסי הביטול בייחוד מקום בו הוא זה אשר היה מעורב באלו באופן ישיר או עקיף.

לאור טענת ההסתדרות לרצון העובדים לשמור על חסיון שמותיהם, ומאחר שנכון לשלב זה אין הכרעה בדבר נפקותם אם בכלל של טפסים אלה, הבקשה מתקבלת בחלקה, כך שההסתדרות תעביר העתק מטפסי הביטול שהתקבלו אצלה בין 25.8.2021 ל-13.9.2021 תוך השחרת פרטים מזהים של העובדים, אך בידי ישקר יהיה הנתון המספרי של טפסי הביטול לתקופה זו. מעבר לכך, מקובלת עלינו טענת ההסתדרות כי הודעות ביטול שהתקבלו לפני 25.8.2021 או שלא התקבלו בהתאם לתקנון ההסתדרות – אינם רלוואנטיים.

אשר לטענת ההגנה על פרטיות העובדים – נשוב ונבהיר כאמור, כי לצד פרטיותם של צדדים שלישיים שהנם עובדי החברה עומדת זכות עובדי ישקר להתארגנות.

...

יחד עם זאת, נוכח טענתה של ישקר לגבי נהלי אבטחה מחמירים האוסרים הפצת הסרטונים לצדדים שלישיים, בקשת ההסתדרות בעניין זה נדחית.

הכרעה: לאור החלטתנו על העברת הטפסים הידניים המקוריים לישקר ולתגובת ישקר, הבקשה מתקבלת.

סוף דבר בקשות ישקר בשלב הזה בעניין הוראות גישה למערכות המקוונות של ההסתדרות ולגילוי מסמכים ספציפי בנוגע למערכות המקוונות, לצורך גיבוש חוות דעת מומחה מטעם ישקר – נדחות.

הנאשם נישאל גם ביחס לאלות שנמצאו ברכב, והסביר כי אלה אחת קיבל במתנה מחבר ירושלמי שנפטר מהתחשמלות, אך בהמשך הודעתו אמר שהוא גנב אותה ממנו; באשר לאלה המשטרתית, האזיקים, הכובע המשטרתי ומערכת הכריזה המשטרתית מסר הנאשם כי לקח אותם מבית אביו, שמשרת כשוטר בפנסיה במשטרת ירושלים, ללא ידיעתו, כדי לעשות "פוזה" לחברים.

ב"כ הנאשם ציין כי השוטרים עושים עבודת קודש לצורך שמירה על ביטחון אזרחי ישראל, אך בד בבד שומה עליהם לבצע את מלאכתם תוך כיבוד הזכויות החוקתיות של כל אדם, ובכללן הזכות לפרטיות.

כפי שפירטתי עד כה, ולאור מסקנתי, אין ספק ספקא, כי פגיעה בפרטיותו של אדם החוסה תחת חוק היסוד, הנה עוולה חוקתית, ומכאן שההפרה שבהשגת הראיה נושאת אופי חמור של אי חוקיות.

...

בנסיבות אלה, ומשבאתי למסקנה כי החיפוש ברכבו ועל גופו של הנאשם בוצע בניגוד לדין, אני מורה על פסילת הראיות שהניב החיפוש ברכבו של הנאשם, בהיותן ראיות בלתי קבילות וזאת מכוח דוקטרינת הפסילה הפסיקתית.

סוף דבר טרם חתימה אני מוצא לציין כי אין לי ספק שהשוטרים ששירתו בזמנו במחסום, ביניהם אלמקייס וביטון, פעלו כפי שפעלו בתום לב, במסירות ומתוך חשש אמיתי לשלום הציבור ובטחונו.

סוף דבר, מכל הנימוקים דלעיל, אני מזכה את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

החוק קובע כי ניהול המאגר ייעשה בהתאם להוראותיו, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ועל פרטיותם, ומניעת פגיעה בה במידה העולה על הנידרש (סעיף 1).

טענות הצדדים התובעת טענה כי הבנק עוול כלפיה עת דיווח למאגר "נתונים שגויים באופן קצוני", בהתאם להם הוכרזה התובעת כבעלת "נתונים המעידים באופן מובהק על כך שאינה עומדת בפרעון תשלומים". דיווח שקרי זה גרם לכך שהתובעת נדחתה באופן קטגורי ומידי על ידי כל גוף פינאנסי, מקבלת אשראי ושירותים.

נטען, כי מידע החוסה תחת ההגדרה הנ"ל נשמר במאגר למשך שלוש שנים, ומשמש ביסוד חיווי אשראי שלילי הנמסר לנותני אשראי בעיניינו של הלקוח.

בפסק-דין נוסף שניתן לאחרונה, בתאד"מ 60322-03-22 רוזנטל נ' בנק דיסקונט לישראל (8.4.23), ציינה כב' הרשמת הבכירה נעמה ניר כי התביעה שבפניה, שהוגשה בנסיבות דומות לאלה שבעניין דנן, מעוררת שאלות משפטיות נכבדות, ובהן האיזון בין מטרות חוק נתוני אשראי, כפי שפורטו בסעיף 1 לחוק, והאינטרסים המוגנים על ידו, למול האינטרסים המוגנים על ידי חוק לשון הרע – שיקולים כגון שמו הטוב של אדם, זכותו לפרטיות, והזכות כי חובותיו יישכחו באופן בו יוכל להביא עצמו לכדי שקום כלכלי.

...

התובעת טענה בכתב התביעה כי מלכתחילה לא היה מקום שהנתבע יעביר דיווח כלשהו בעניינה למאגר נתוני האשראי, שכן במועד הדיווח "ענייניה כבר טופלו ונסגרו בבית המשפט" (סעיף 29 לכתב התביעה), אולם דין טענה זו להידחות.

מן המכלול שפורט, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם בהתנהלות הנתבע בעניינה של התובעת, ואין לקבוע כי הנתבע עוול כלפי התובעת באופן כלשהו, או כי גרם לה לנזק כלשהו.

הערת בית-המשפט בעניין דהן לעיל, ביחס להעדר הוראה בדין המחייבת מחיקת מידע לגבי היותו של אדם בהליכי חדלות פירעון בעבר, בדומה להוראות שבחוק בדבר מחיקת מידע פלילי, מעוררת סוגיות כבדות משקל בנוגע ליחס בין הליכי חדלות פירעון ובין חוק נתוני אשראי, שאינן במרכז הדיון כאן, אך מצאתי להפנות בהקשר זה לדברים שנקבעו מפי כב' השופטת איילת הוך-טל בחדל"פ (חי') 46945-12-19 דולב נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי מחוז חיפה (21.2.21): "הפטר שניתן בהליכי חדלות פירעון אין משמעו מחיקת ההיסטוריה הפיננסית של היחיד. ההפטר נועד לאפשר ליחיד לפתוח דף חדש מבלי שעול חובות העבר ימנע ממנו שיקום. עם זאת 'דף חדש' אין משמעו בהכרח 'דף חלק'. הפטר אין משמעו כי חדלות הפירעון נעלמה כלא הייתה. מדובר בנתון אשר עשוי להוות שיקול ענייני ולגיטימי לגורמי האשראי בשוק ומטעם זה, אף אם ניתן הפטר מחובות עבר וביטול הליכים מתנהלים, אין בכך לאיין את קיומו של הליך חדלות הפירעון ולהורות על מחיקתו מן העולם לאלתר. תוצאה זו חותרת תחת מטרותיו של חוק נתוני אשראי כפי שהן באות לידי ביטוי בחוק ובדברי ההסבר לו." לנוכח המפורט לעיל, אני קובעת כי דין התביעה להידחות.