שמיעת עד בוידאו קונפרנס סעיף 12 לפקודת הראיות

דיון והכרעה סמכותו של בית המשפט להורות על גביית עדות במשפט מחוץ למדינה קבועה בסעיף 13(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א 1971 (להלן: פקודת הראיות), כך: "לפי בקשת בעל דין במשפט אזרחי רשאי בית המשפט, אם נראה צורך למען הצדק ולפי התנאים שהורה עליהם, לצוות שעד או כל אדם אחר ייחקר בתצהיר על-ידי אדם פלוני ובמקום פלוני שמחוץ לתחום שיפוטו של בית המשפט, ורשאי בית המשפט ליתן הוראה בכל דבר הכרוך באותה חקירה, כפי שייראה סביר וצודק, ורשאי הוא להתיר לכל בעל דין להגיש את פרוטוקול העדות כראיה באותו משפט". בית המשפט העליון קבע שלושה כללים המנחים את בתי המשפט עד ליום זה בבקשה אם להתיר גביית עדות לפי סעיף 13(א) לפקודת הראיות, כדלקמן: (1) פניית המבקש לבית המשפט נעשתה בתום לב; (2) יש בידי העד למסור עדות שהנה רלוואנטית לשאלות השנויות במחלוקת; (3) קיימת סיבה טובה המונעת את בואו של העד מחוץ לארץ והופעתו לחקירה בבית המשפט בישראל (ר' רע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין, פ"ד סב (3) 175 (להלן: פרשת דורי) תנאים אלה נדרשים גם בבתי הדין לעבודה ר' ע"ע 36731-09-12 סעיד כנעאן – מיפעל מתכת חניתה [פורסם בנבו] (17.1.13) (להלן: עניין כנעאן); בר"ע (ארצי) 47064-05-17‏ ‏Elena Mandache‏ נ' גיזלה לאובר (המנוחה) [פורסם בנבו] (25.5.17)(להלן: עניין לאובר)).

יפים לענייננו דבריו של כב' השופט איטח בעיניין כנעאן, כמצוטט: "גביית עדות מחוץ לכתלי בית המשפט היא החריג והיוצא מן הכלל. בשיטת המשפט בישראל נוהגת השיטה האדוורסרית. במסגרתה דרך המלך היא זכותו של בעל דין לחקור בחקירה שכנגד את עדיו של בעל הדין שכנגד, באולם בית המשפט לפני השופט היושב בדין. החקירה שכנגד היא יסוד חיוני להליך השפוטי. כאשר עד ניצב בפני שופט, הרי שמוראו של בית המשפט עשוי להשפיע על כנות העדות ואמיתותה. לא כן הוא בעדות הנגבית באמצעות ווידאו קונפרנס, מחוץ לאולם בית המשפט הרחק מעינו הבוחנת של השופט. במצב זה, מטבע הדברים הוא כי מידת השפעת מורא בית המשפט פוחתת.

עם זאת, המבקש אשר ידע על קיום דיון ההוכחות מזה כשנה, אינו מסביר מדוע לא הגיש את הבקשה במועד מוקדם יותר, מדוע לא הגיש בקשה לגביית עדות מוקדמת טרם יציאתו את הארץ כנהוג, והכיצד בקשתו דנן עומדת בקנה אחד עם הודעתו מיום 29.5.18 שם ביקש כי יקבע מועד נפרד לשמיעת עדותו.

...

יישום הכללים המנחים שנקבעו בפסיקה מוביל למסקנה כי דין הבקשה להידחות, מהנימוקים שיפורטו להלן.

מכלל טעמים אלה סבורה אני כי בקשת המבקש, לא עומדת בדרישות שנקבעו בפסיקה לשם שקילת בקשה למתן עדות בדרך של כינוס וידאו או היוועצות חזותית, ועל כן עליה להידחות.

סוף דבר – הבקשה נדחית, ההוצאות ישקלו בתום ההליך.

ב) באשר להקף ההתערבות של ערכאת העירעור בתחום של עדות באמצעות כנוס וידאו יפים הדברים שנפסקו ברע"א 1920/12 לוינגר נ' עו"ד ניצה פוזנר, כונסת הנכסים ע"י כב' הש' צ' זילברטל בסעיף 8 לפסק דינו: "...אמנם מדובר בהחלטה הנוגעת לסדרי דין ואופן שמיעת הראיות, עניינים לגביהם מסור לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב שאין דרכה של ערכאת העירעור להתערב בו. אלא שבתחום הספציפי של עדות באמצעות כנוס וידאו, בהיתחשב באופייה המיוחד של העדות, שאינה בלתי אמצעית ושיש

ג) הפסיקה ראתה בסעיף 13 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 שכותרתו "גביית עדות על ידי שלוח במשפט האזרחי" את מקור הסמכות לגביית עדות במשפט אזרחי מחוץ למדינה באמצעות כנוס וידאו (ראה גם דעתו החולקת של כב' הש' א' גרוניס לפיה מקור הסמכות מצוי בתקנה 15 לתקנות העזרה המשפטית 1999 בעיניין רע"א 3810/06 י. דורי את צ'יקובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' גולדשטיין (24.9.07) (להלן: "עניין דורי")).

ה) הפסיקה בנוגע לעדות בוידיאו קונפרנס היא אמנם מצמצמת, אך אין להיתעלם מהמהפך אשר אמור להתחולל בתחום זה, לכשיכנסו לתוקפן בחודש ספטמבר 2019 תקנות סדר הדין האזרחי התשע"ח – 2018.

...

(ב) היוועדות חזותית תתאפשר אם המקום שבו ימסור העד את עדותו ואולם בית המשפט שבו נדונה התובענה יכללו, בין השאר – (1) מכשור המאפשר לעד לראות ולשמוע במהלך עדותו את המתרחש באולם בית המשפט שבו נדונה התובענה שבעניינה הוא נדרש להעיד, אם בית המשפט מצא שהדבר דרוש בנסיבות העניין.

לפיכך, גם על פי הפסיקה הקיימת ניתן להיעתר לבקשתו להישמע בדרך של היוועדות חזותית ובלבד כמובן שידאג לכל הסידורים הטכניים שיאפשרו את שמיעת עדותו כדבעי, ואין בהחלטת בית משפט קמא כדי לסתור את הדין החל כיום.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות לערער ולדחות הערעור לגופו.

דיון והכרעה סמכותו של בית המשפט להורות על גביית עדות במשפט מחוץ למדינה נקבעה בסעיף 13(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 שזו לשונו: "גביית עדות על ידי שלוח במשפט אזרחי

בעיניין כנעאן עמד בית הדין הארצי על הקשיים והחסרונות הגלומים בשימוש באמצעים טכנולוגיים לגביית עדות מחוץ לכותלי בית המשפט, בדרך של היועדות חזותית: "כאשר עד ניצב בפני שופט, הרי שמוראו של בית המשפט עשוי להשפיע על כנות העדות ואמיתותה. לא כן הוא בעדות הנגבית באמצעות ווידאו קונפרנס, מחוץ לאולם בית המשפט הרחק מעינו הבוחנת של השופט. במצב זה, מטבע הדברים הוא כי מידת השפעת מורא בית המשפט פוחתת.

לא שוכנעתי, איפוא, כי מעמדו כמסתנן מונעות את כניסתו, לא הוצגו בפניי ראיות כי התובע פנה לקבלת אשרת כניסה ונדחה, וודאי שלא הוכח בפניי כי מדובר במקרה "יוצא מגדר הרגיל " המצדיק את שמיעת עדותו של התובע על דרך של היועדות חזותית בפרט עת לדברי התובע עצמו דבר גרושו נודע לו עוד מחודש 9/19 ותביעתו ובקשתו לעדות מוקדמת הוגשו כאמור ב-5.12.19 ועדיין היה בפניו סיפק זמן לשמיעת עדותו עת מועד יציאתו את הארץ חל ב-10.12.19.

...

לא שוכנעתי, אפוא, כי מעמדו כמסתנן מונעות את כניסתו, לא הוצגו בפניי ראיות כי התובע פנה לקבלת אשרת כניסה ונדחה, וודאי שלא הוכח בפניי כי מדובר במקרה "יוצא מגדר הרגיל " המצדיק את שמיעת עדותו של התובע על דרך של היוועדות חזותית בפרט עת לדברי התובע עצמו דבר גירושו נודע לו עוד מחודש 9/19 ותביעתו ובקשתו לעדות מוקדמת הוגשו כאמור ב-5.12.19 ועדיין היה בפניו סיפק זמן לשמיעת עדותו עת מועד יציאתו את הארץ חל ב-10.12.19.

למעלה מן הצורך ייאמר, כי אף לו הייתי מקבלת את טענותיו העובדתיות של התובע כלשונן, הרי שממילא לא היה בכך כדי לשנות ממסקנתי לפיה דין הבקשה להידחות.

אכן, יכול כי סמוך למועד הדיון, יהא מקום להגיש את הבקשה מחדש, עקב שינוי נסיבות, וזאת ככל שהבקשה תידחה ו/או לחילופין תהא תלויה ועומדת אך על התובע להראות כי עשה כל שביכולתו לעמוד על בירור תביעתו נוכח כל האמור, הבקשה נדחית בשלב זה. שאלת ההוצאות תילקח בחשבון במסגרת ההליך העיקרי בתיק.

היא עתרה לדחיית הדיון שנקבע לאותו מועד, וביקשה כי עדותו של המתלונן תמסר בביתו ותועבר לאולם הדיונים בבית-המשפט באמצעות "וידאו קונפרנס". הואיל והסנגור היתנגד לבקשה, והיות שב"כ המאשימה לא הצביעה על מקור סמכותו של בית-המשפט להורות על גביית העדות באופן המוצע, נדחתה הבקשה בהחלטה מיום 8.7.13.

באותה החלטה צוין, כי פתוחה בפני המאשימה הדרך לבקש לגבות את עדותו של המתלונן במקום אחר, כאמור בסעיף 110 לחוק; והדיון נדחה לסיום שמיעת הראיות ליום 15.7.13.

בנוסף, נקבעו הוראות חוק ספציפיות בדבר אפשרות לקיום דיון שלא בפניו של נאשם: גביית עדות מתלונן בעבירת מין או בעבירת סחר בבני אדם – לפי סעיף 2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-1957 ולפי תקנות שהותקנו מכוח חוק זה; ניהול משפט נגד נאשם קטין שלא בנוכחותו, מטעמים של טובת הקטין – לפי סעיף 17 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טפול), תשל"א-1971; קיום דיון שלא בנוכחות נאשם מטעמים של בטחון המדינה – לפי סעיף 128 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977; והסדרים בדבר דיון בראיות חסויות – לפי סעיפים 46-44 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א-1971.

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש מקום לגבות את עדותו של המתלונן בביתו, אך לא ניתן לגבות את העדות שלא בנוכחות הנאשם.

לנוכח המסמכים הרפואיים שהוגשו לעיוני, ועדותו האמורה של בנו של המתלונן, ניכר כי נבצר מהמתלונן להגיע לבית-המשפט, ויש מקום להיעתר לבקשה לשמיעת עדותו בביתו.

ההלכה, כפי שנקבעה בפסקי דין רבים, שסע' 13(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א- 1971 (להלן: פקודת הראיות) מותיר בידי בית המשפט שיקול דעת על דרך גביית עדות, ובכללן גביית עדות באמצעות וידאו קונפרנס.

האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותנו עשויים לסייע בשמיעת עדותו באמצעות וידאו קונפרנס, ובכך אף להקל על שמיעת המשפט ולא לסרבלו, ועל כן הנני קובעת שעדותו תשמע בוידאו קונפרנס.

...

אף שאיני מקילה ראש בברור הפרוצדוראלי הנדרש והשלכותיו גם על הסוגיות המהותיות, הרי שבֵרור זה אינו בֵרור שנמצא בלב המחלוקת המהותית שבין הצדדים, וענין המהימנות ככל שיעלה יוכל להתברר גם באמצעות עדות בדרך זו. מכל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי עדותם של עדים אלו הינה עדות שניתנת להישמע באמצעות ווידאו קונפרנס, דרך זו תקל על הדיון ולא תסרבל אותו.

האמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותנו עשויים לסייע בשמיעת עדותו באמצעות וידאו קונפרנס, ובכך אף להקל על שמיעת המשפט ולא לסרבלו, ועל כן הנני קובעת שעדותו תשמע בווידאו קונפרנס.