במקרה דנן, ביקשו העותרים להורות לעירית אשדוד לנקוט "בכל האמצעים העומדים לרשותה, ובכלל זה הוצאת צוי סגירה מנהליים לכ-230 עסקים שמפעילים עברייני חוק בימי המנוחה השבועית... בתוככי ובפאתי העיר אשדוד". כן מבקשים העותרים להורות לעריית אשדוד לבטל את "רישיונות העסק של עברייני חוק העזר העירוני, משום שעסקיהם פתוחים בשבת".
על פי העותרים, מדובר אפוא ב- 230 עסקים, שקיבלת העתירה תביא לשלילת רישיון העסק שלהם ולצווי סגירה מנהליים נגדם.
כך בבג"צ 702/05 בצרה נ' המועצה הארצית לתיכנון ובנייה (ניתן ביום 3.6.2007) קבע כב' השופט ד' חשין כי:
"דרישה לצירופם של כל מי שעלול להפגע מקבלת העתירה, בשל הקף הנפגעים הפוטנציאליים, מציבה קשיים טכניים וכלכליים, ולפיכך, עמידה על צרופם של כל מי שהמשיבות ביקשו לצרף, עלולה לסכל את הגשת העתירה. לאור ההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות בסיסית ויסודית, בין אם היא בעלת מעמד חוקתי ובין אם לאו...אין לסכלה על ידי דרישה לצרוף כל מי שעלול להפגע מקבלת העתירה.
...
זאת בשונה אולי מהפגיעה שעלולה להיגרם לצרכנים, שהם ציבור בלתי מוגדר, משתנה, שקשה לזהותו וקשה לאמוד את הפגיעה בו.
נוכח הפגיעה הצפויה בנסיבות העניין שלפנינו, אני סבורה כי יש לנסות ולהבטיח, ככל שניתן ומבלי שהדבר יסכל את הגשת העתירה, כי הנפגעים הפוטנציאליים יקבלו הזדמנות ליטול חלק בהליך, להשמיע עמדתם, ולהגן על האינטרסים שלהם.
בתגובה לבקשת הסילוק מרחיבים העותרים אודות הליכי הערעור שהתקיימו בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בערעור על פסק הדין של בית משפט השלום, אשר בסופם נדחה הערעור בהסכמה.
לאחר עיון בעמדות הצדדים, אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה של המשיבה 3 למחוק אותה מהעתירה, נוכח הצהרתה כי היא אינה המשיבה הנכונה.
