שלילת כיסוי ביטוחי בשל פסילת רשיון נהיגה

נטען כי בהיעדר זימון עורכי התע"צ לחקירת נגדית על ידי הנתבע, ולאור חזקת התקינות, יש לראות בנתבע כמי שקבל את ההודעה על התליית הרישיון ועל הנתבע הטוען לכסוי בטוחי הנטל לסתור את החזקה כי ידע על שלילת הרישיון, כאשר לא די בטענות סתמיות של אי קבלת דבר הדואר.

הלכה פסוקה היא כי מקום בו טוענת חברת הביטוח כי הכסוי הבטוחי אינו חל מחמת שהמבוטח נהג כשרישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף, עליה להוכיח כי המבוטח ידע בפועל בעת התאונה כי רשיונו הותלה או נפסל.

...

אמנם טענה זו לא נטענה בכתב ההגנה, ומקובלת עלי טענת הנתבעת כי הרישום במחשבי משרד התחבורה אינו תואם את רישום המשטרה, אולם עסקינן בהלך הרוח אצל הנתבע אשר סבר כי באם היתה לו שלילה היה הדבר עולה בהליך התעבורתי, ולעניין הרחבת חזית הנתבעת במסגרת החקירה הנגדית היא זו שהפנתה למספר ההליך בתיק התעבורתי.

סוף דבר התביעה כנגד הנתבע 1, אבו חסונה האני, נדחית, ולאור העלאת חלק מטענותיו בשלב מאוחר, כאמור, הנתבע 1 יישא בהוצאותיו.

התביעות מתקבלות כנגד הנתבעת 2, מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ. הנתבעת 2 תשלם לתובעים את סכומי התביעה, בכפוף לאמור בסעיף 12 לעיל, בצירוף שכר טרחת עורך-דין בשיעור כולל של 23.4%, וזאת בתוך 30 יום מקבלת פסיקתא חתומה.

  וכך נקבע בע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה בתיה ממו ז"ל, (פורסם בנבו): "הינה כי-כן, הדין הפלילי מחייב שייוודע לנאשם דבר שלילת רישיונו. התוודעות זו תיעשה ברגיל בדרך של מסירת הודעה, והיא בבחינת יסוד הכרחי ההופך את הנהיגה ברכב – לאסורה. "השילוב שבין סעיפים 42(א) ו- 67 לפקודה מלמד" – כך נפסק בפרשה מן העת האחרונה – "את אלה: ראשית, תחילתה של התקופה בה נהיגתו של נאשם ברכב אסורה, היא מיום שנפסל בפניו על ידי בית המשפט, או מיום שדבר הפסילה שניתנה בהעדרו, הודע לו..." (רע"פ 4446/04 ביטון נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 6.10.2005); ההדגשה הוספה).

עם זאת, פסקי הדין בערכאות הדיוניות הלכו בעקבותיה גם בכל הנוגע לשלילת הכסוי הבטוחי עקב נהיגה ללא רישיון בתיקי רכוש.

...

נוכח כל האמור, אני קובעת כי הנתבעת לא הרימה את הנטל להוכיח טענתה בדבר הסרת הכיסוי הביטוחי.

חברת שומרה לא הכחישה את קיומה של הפוליסה, אלא טענה לשלילת כסוי בטוחי מחמת כי בעת התאונה היה המנוח ללא רישיון נהיגה תקף בשל צבירת נקודות לחובתו.

כן נקבע בפסיקה כי, אין זה מספיק שהמבטחת תוכיח את פסילת רישיון הנהיגה, אלא יש להוכיח מודעות של המבוטח לכך שרישיונו הותלה כתנאי לאי תחולת הכסוי הבטוחי.

...

התובעים טענו כי אין הם יודעים את הסיבות הממשיות אשר גרמו לאירוע התאונה, וכי נסיבות התאונה מתיישבות יותר עם המסקנה שהמנוח לא נקט באמצעי הזהירות הסבירים מאשר עם המסקנה ההפוכה.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה, כי דין התביעה להידחות על הסף, מאחר והוגשה כשש שנים ממועד התרחשות התאונה, על אף כמה וכמה עת העובדות נשוא התביעה והרלוונטיות להכרעה בה, היו רק בידיעת, בעל הנתבעת, המנוח ישראל לבנטר אשר נפטר במהלך שנת 2017.

אומר בזהירות, כי העובדה שהמבטחת התעכבה בהגשת תביעת השיבוב, ועתה היא מבקשת את מלוא סכום נזקיה בהתאם לחוות דעת שהוצאה מטעמה ומבלי שניתנה לנתבעת האפשרות לסתור את חוות הדעת והנזק הנטען, גורמת לתחושת חוסר נוחות וחוסר הוגנות אך מאחר ושוכנעתי בהתרחשות התאונה ומצאתי כי הנזקים הנטענים תואמים לנסיבות התרחשות התאונה, מצאתי לקבל את התביעה.

בשל כל האמור לעיל, לא הצלחתי להשתכנע באופן וודאי המאפשר לי לקבוע כי המנוח ידע בפועל כי בעת התאונה היה רישיונו שלא בתוקף.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה, וההודעה לצד ג' מתקבלת אף היא, באופן בו צד ג' תישא בסכום התביעה בסך 25,669 ₪.

הנתבעת לא הכחישה את קיומה של פוליסת הביטוח, אלא טענה לשלילת כסוי בטוחי מאחר ולשיטתה במועד התאונה לא היה ברשות הנהג ברכב רישיון נהיגה תקף, שכן רישיונו נשלל בשל שיטת הניקוד.

כן נקבע בפסיקה כי, אין זה מספיק שהמבטחת תוכיח את פסילת רישיון הנהיגה, אלא יש להוכיח מודעות של המבוטח לכך שרישיונו הותלה כתנאי לאי תחולת הכסוי הבטוחי.

...

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה על הסף בהיעדר יריבות שכן לתובעת הייתה פוליסת ביטוח צד ג' אשר נועדה לפצות צדדי ג' בגין תאונות להן יש כיסוי, ואילו תובענה זו הוגשה על ידי המבוטחת ולא על ידי צד ג'.

כפי שציינתי לעיל, התרשמתי לטובה מעדות הנהג ואני מקבל גרסתו כי הודיע לסוכן הביטוח על קרות התאונה.

סוף דבר התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעת תשלם לתובעת סך של 21,700 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪.

לשיטת התובעת, לשם שלילת כסוי בטוחי עקב נהיגה ללא רישיון נידרשת הוכחת "ידיעה ממשית" בדבר פסילת הרישיון ואין די ב"ידיעה קונסטרוקטיבית" אשר אינה יכולה לעמוד במקרים בהם נשללת מאדם זכות קניינית.

...

תוצאת מסקנה זו היא פטור מלא לביטוח ישיר מתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לסעיף 7(ג)(1) לחוק.

בנסיבות אלה פטורה ביטוח ישיר מתשלום תגמולי הביטוח ולפיכך דין התביעה להידחות.

טרם חתימה אעיר כי התובעת טענה כי יש להפעיל לחובת ביטוח ישיר את החזקה בדבר אי העדת הגב' יפעת ששוחחה עם הנתבע 2 בעת רכישת הפוליסה החדשה ובדבר אי עתירתה לקבלת תיק בית המשפט לתעבורה, ולקבוע כי יש להניח שהללו היו פועלים לרעתה, אולם מעבר לדברים שנאמרו לעיל ביחס לעדות הגב' יפעת סבורני כי גם אם הייתי מקבל טענה זו – ואינני סבור שיש מקום לקבלה – עדיין המאזן הראייתי הכולל תומך בבירור במסקנה אליה הגעתי, לכל הפחות ברמה של מאזן ההסתברות, ואין צורך להדרש לחזקה זו. סוף דבר התביעה נדחית.