שלילת זכאות לגמול השתלמות של עובד ציבור

באשר להעסקתו בתקופה השניה, בשנים 2013-2014, אם יקבע כי התובע אכן עבד בתקופה זו, שכרו צריך להיות משולם על-פי דרגה 43 בדרוג המח"ר, הוא אינו זכאי לגמול הישתלמות וכי מתשלום זה יש לקזז את המשכורות שקבל בחודשים מרץ ואפריל 2014.

האפשרויות לחישוב שכרו של התובע בשים לב לקביעתו של בית הדין במחלוקת העובדתית צריכות להעשות בהתאם לכללי השכר הנהוגים במיגזר הצבורי, שכן המועצה היא גוף מתוקצב.

[footnoteRef:22] עוד הסביר התובע כי לא החתים כרטיס נוכחות אלא נהג למלא דו"ח חודשי המרכז את שעות העבודה שלו: "היה לי דו"ח שהגשתי כל חודש לראש המועצה וזה לפי מה ששלמו לי".[footnoteRef:23] אולם, כשנשאל התובע האם יש ברשותו רשומי נוכחות המלמדים כי עבד בתקופה בה הוצאו העובדים לחל"ת, השיב בשלילה,[footnoteRef:24] וזאת למרות שטען כאמור כי נהג להגיש דו"ח נוכחות מדי חודש לראש המועצה.

...

משכך, טענת ההתיישנות של התובע כנגד טענות הקיזוז דינה להידחות.

על כן, לא מצאנו כי יש לדון בטענות הנוגעות לתיקונים בכרטסת, שכן התובע לא ביקש בתביעתו סעד הנוגע להפרשים הנובעים מתיקון הכרטסת, והמועצה גם בחרה שלא לתקן את הגנתה ולטעון לקיזוז חובות נוספים העולים מכרטסת העובד, או מכרטסות אחרות שנוהלו בעניינו של התובע.

סיכום מכל האמור לעיל, עולה כי התובע זכאי לסך של 117,961 ₪ לפי הפירוט הבא: פיצויי פיטורים 20,397 ₪ מענק הסתגלות 22,500 ₪ הבראה 39 ₪ חופשה 15,004 ₪ פנסיה 27,025 ₪ + 27,426 ₪ קרן השתלמות 3,430 ₪ + 2,140 ₪ מנגד, שולמו לתובע חריגות שכר בסך 411,748 ₪, לפי הפירוט הבא: שכר חורג עד חודש 11/2020 29,704 ₪ החזר שכר בגין תקופת החל"ת 52,500 ₪ שכר חורג מחודש 11/2003 ועד לחודש 1/2010 290,448 ₪ החזר שכר בגין התקופה השניה 39,096 ₪ לפיכך, התביעה נדחית.

בית הדין האיזורי לעבודה תל אביב סע"ש 62184-08-18 31 יולי 2022 לפני: כב' השופטת כרמית פלד נציגת ציבור (מעסיקים) גב' יעל רודניקי התובעת תמר חג'ג' כהן ע"י ב"כ עו"ד רענן קריב הנתבעת מדינת ישראל – צה"ל ע"י ב"כ עו"ד אביעד בן יעקב פסק דין

אך נזכיר בסוגיה זו את סעיף 14(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל 1970 הקובע כי "הועסק העובד בעת אחת במשרה מלאה אחת ובמשרה או במשרות נוספות תחושב הגימלה על יסוד המשרה המלאה בלבד". איננו קובעות מסמרות בכל הנוגע לתחולת הסעיף על ענייננו ולפרשנותו, שכן מדובר בנושא מורכב שטיעונים בהקשרו כלל לא הועלו, ברם האמור בסעיף זה, שעל פניו ניתן להקיש ממנו, מתיישב עם ההלכה הפסוקה לפיה זכאות נפרדת לזכויות בגין עבודה אצל אותו מעסיק עשויה לקום, במקרים חריגים, עת הוכח שעובד עבד אצל אותו מעסיק במשרות שונות ונפרדות, מכוח חוזי העסקה שונים, או כאשר הצדדים הסכימו מפורשות על תשלום זכויות ביתר, מעבר לדין (ר' עוד, בשינויים המחוייבים נוכח הנסיבות השונות, את סעיף 46 לפסק הדין בע"ע (ארצי) 15969-07-19 נחום סטפנסקי – תלמוד תורה מורשה (8.8.21)).

לטענת התובעת שכר בגין 50% משרה נוספת נשלל ממנה שלא בצדק ולטענתה בנגוד לדין ומבלי שיידעו אותה, וזאת במשך שנים ארוכות ממועד יציאתה לחופשת לידה בשנת 2000 או בסמוך לכך והושב לה רק לאחר פניות רבות מצידה, בדמות 'תוספת שעות ניהול', בשנת 2012 או בסמוך לכך.

לא נעלם מעיננו מכתב מיום 2.9.13 [צורף לתצהיר התובעת כחלק מנספחי יז'] מאת רמ"ד שכר במרכז תע"ץ שמהוה "מענה לערעור" בעיניינה של התובעת ובו צויין, בין השאר, כי "באופן חריג ביותר מאושרת הגדלת אחוז המשרה של העובדת ל 150%, החל מ 1.9.13". ברם גם בכך אין בכך כדי להקנות לתובעת זכאות להכללת הגמול בגין 50% בשכר הקובע לצורך חישוב הקצבה.

עוד צויין במכתב מיום 14.7.16 כי "התעדכנה ההכנסה לקרן פנסיה בסכום זה ובוצעו הפרשות בגינו לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות. תשלום עבור חודשים 7-8.16 ישולמו גם כן בחודש התשלום הרלבנטי וגם בגינם תבוצע הפרשה בהתאם לקרן הפנסיה ולקרן ההשתלמות" וכן "למען הסר ספק סכום התוספת החודשית תובא בחשבון לענין המשכורת הקובעת לצורך חישוב מענקי סיום העסקה בעתיד". מתלוש חודש אוגוסט 2016 [נספח יד' לתצהיר התובעת] עולה כי שולם לתובע גמול החינוך בסכום האמור בסך 823.74 ₪ עד מועד פרישתה.

...

לטענת התובעת הסכמתה לפרישה מוקדמת ניתנה, בסופו של דבר ולאחר שמספר תחשיבים אפשריים נדחו על ידה, אך ורק על יסוד תחשיב שהוצג בפניה ביום 6.7.18 ולפיו סכום קצבתה החודשית יעמוד על 14,009.78 ₪ והיא תקבל 8 חודשי הסתגלות [נספח יא' לתצהירה, להלן - התחשיב].

הרבה למעלה מן הדרוש נציין כי בתחשיב, אותו קיבלה התובעת לעיונה ובדיקתה ערב פרישתה ובו תולה התובעת יהבה בנוגע לגובה הקצבה וגובה מענק ההסתגלות, מצויין ברחל בתך הקטנה כי "במהלך הפרישה המוקדמת אין זכאות לסכומים חד פעמיים מכל סוג שהם, כגון מענק יובל, למעט שי לחג פעמיים בשנה". מהטעמים המפרטים התביעה ברכיב זה נדחית.

סיכום מהטעמים המפורטים לעיל תביעת התובעת מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים, הנקובים בערכי ברוטו: הפרשים בגין פדיון חופשה בסך 16,679 ₪.

. ועדת גמול הישתלמות תאשרנה השתלמויות כפוף לתנאי הזכאות ולמידת התאמת תוכני ההשתלמות לעיסוקו של העובד, במובן הרחב".

מאידך, ההשתלמות יועדה לציבור הדתי בקרב עובדי העיריה;  ההשתלמות היתה וולונטרית, המעסיק אינו מחייב הישתתפות בהשתלמות; לעובדים נתונה הבחירה לאיזה הישתלמות לצאת מתוך מבחר השתלמויות בנושאים שונים; לעובדים ניתנה אפשרות לצרף בני מישפחה במימון פרטי; באשר לתוכן המקצועי של ההשתלמות – נושאי ההשתלמות כעולה משאלון למעסיק הנם "העצמה אישית" ועל אף עדותו של יו"ר ועד העובדים והאמור בשאלון המעסיק כמפורט לעיל, ספק רב אם מדובר בתכנים הקשורים מקצועית לעבודת המשיב.

העובדת הישתתפה בהשתלמות מטעם "האגודה לקידום מקצועי-חברתי של עובדי מדינה" במלון בים המלח.

ודוק, בענין בר לא נשללה האפשרות כי פעילות שמארגן הועד תיחשב כנלווית לעבודה, אך נקבע כי במסגרת מבחן הסבירות נידרש קשר ישיר וענייני בין הפעילות שיוזם הועד לבין פעולות המעסיק, באופן המצדיק הכרה בהשתלמות שאורגנה על ידי ארגון העובדים כפעולה נלווית לעבודה.

...

משכך, נפנה לבחון אם יתר נסיבות הענין מצדיקות סטיה מנקודת מוצא זו. לאחר שבחנו את נסיבות הענין הגענו לכלל מסקנה כי ההשתלמות נשוא הערעור שבפנינו אינה חוצה את השלב הראשון במסגרת המבחן הדו שלבי, וזאת לאור הצטברות מאפייניה ובכללם הטעמים הבאים: ראשית, תכני ההשתלמות.

לטעמי, שקלול הנסיבות, על אף גבוליות המקרה, מביא לכלל מסקנה כי ההשתלמות נשוא הערעור אינה נחשבת פעילות נילוות הקשורה באופן סביר לעבודה.

סוף דבר - הערעור מתקבל.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו ב"ל 58949-02-21 לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד נציג ציבור (מעסיקים) מר יוחנן צנגן התובעת חדווה גמליאל ע"י ב"כ: עו"ד נחמי מייזליש הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד רונית סגל – המחלקה המשפטית פסק דין

יו"ר ועד העובדים בערייה, מר שלמה גורי, העיד שהעירייה מעורבת בתכנים של ההשתלמות, והעירייה בוחרת עמותות המארגנות השתלמויות, המתאימות לקהל היעד, ואשר מזכות את העובדות בנקודות זכוי לצורך גמול הישתלמות.

"הבחינה אינה טכנית אלא מהותית ולכן עצם התרחשותה של תאונה מחוץ למקום העבודה או למהלך העבודה השגרתי לא די בה כדי לשלול הכרה בארוע תאונתי כפגיעה בעבודה; הפסיקה הכירה בכך "שמקום עבודה אינו נמדד רק בפעילותו היצרנית או הכלכלית אלא מהוה מירקם כולל של יחסי עבודה ותרבות ארגונית, כך שבנסיבות המתאימות - גם פעילות רווחה, נופש, ספורט, תרבות או הישתלמות תוכר כ"פעילות נלווית לעבודה" הנופלת בגדריו של סעיף 79 לחוק, כל עוד ניתן לראות קשר סביר בינה לבין העבודה".

...

אנו סבורים כי השלב הראשון התקיים כיוון שימי הנופש לנשים הם ימי עבודה לכל דבר ועניין.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.

הנתבע ישלם לתובעת סך של 5,000 ₪.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב -יפו סע"ש 36457-08-21 07 ינואר 2024 לפני : כב' השופטת מרב חבקין נציג ציבור (מעסיקים) מר גבריאל קינן התובע: שלמה רחמני ע"י ב"כ: עו"ד ראם סיקרון הנתבעת : מודיעין-מכבים-רעות ע"י ב"כ: עו"ד ג'ני סלוצקי משה פסק דין

בהתאם לסעיף 26.831(ג) לחוקת העבודה, הכללים לאישור הגמולים וצבירת השעות הם בהתאם ל'עקרונות, התנאים והכללים של העובדים בדרוג המח"ר. לכן, משאושרה זכאותו של התובע בדרוג המח"ר לשני הגמולים, לא היה בסיס לשלילת זכאות לגמול ב' בדרוג המינהלי.

עצם העובדה שאחד הקריטריונים לקבלת תוספת גמול הישתלמות הוא צבירת מינימום שעות הישתלמות על פי העקרונות, התנאים והכללים של העובדים בדרוג המח"ר, אין בה להעיד על כך שבדירוג המינהלי קיימת זכאות לגמול הישתלמות ב', הקיים בדרוג המח"ר. כל שנלמד מהאמור הוא שאחד הקריטריונים (צבירת מינימום 400 שעות הישתלמות) לקבלת תוספת גמול הישתלמות בדרוג המינהלי זהה לקריטריון המקביל בדרוג המח"ר. בכתב ההגנה הנתבעת טענה, כי לא קיים גמול ב' בדרוג המינהלי (סעיף 55 לכתב ההגנה), אך בדיון הוכחות הבהירה ב"כ הנתבעת, כי הכוונה לכך שלא קיים גמול זה ללא קורס (פרו' עמ' 5 ש' 4).

...

טענות הנתבעת יש לדחות את התביעה על הסף מהטעמים הבאים: התיישנות ושיהוי – טענות התובע מתייחסות לתקופה שהתיישנה ולא ניתן היה לקבל בגינה תשלום אלא במסגרת הסדר, המהווה מעין פשרה.

ממילא נוכח מסקנתנו שאין לתובע ממילא זכאות בדין לגמול נוסף, הרי שגם אין בידינו לקבל את הטענה, כי החלטת הוועדה שגויה כנטען בתביעה.

זאת ועוד, גם אם לא מדובר בענייננו בוועדה פריטטית, שהתכנסה בהתאם לחוקת העבודה (ואין אנו קובעים זאת), הרי שאין בכך להוביל למסקנה בדבר קבלת התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.