שליחת כרטיס פסיכולוג למומחה פסיכיאטרי של בית משפט

כעת מונחת בפניי בקשת הנתבעת להורות למומחים הרפואיים מטעם בית המשפט להיתעלם מחלק מהמסמכים שנשלחו אליהם על ידי התובע בנגוד לדין ובנגוד להחלטת בית המשפט מיום 30/11/2020, בהיותם מסמכים המהוים "חוות דעת" וסיכומים של טיפולים נפשיים ואחרים שנקבע לגביהם במפורש שאין לשלוחם למומחה שמונה בהתאם לחוק הפלת"ד. המסמכים האמורים הנם, נ/53, נ/55, נ/59, נ/62, נ/65 ו- נ/75 (שככל הנראה בטעות לא צויין בסעיף 1 לבקשה).

ב- רע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3), 303, קבע בית המשפט העליון מפיה של כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן, כי " "שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתיחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה: האחד, שמלאכת השיפוט תשאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותיעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית. לא הרי אורטופד, 'החי' בעיקר מבדיקה קלינית ומצילומי רנטגן, כהרי פסיכיאטור הניזון ממכלול העובדות הרלוואנטיות הקשורות באישיותו של הנבדק לפני התאונה ואחריה. מה שצילום רנטגן מהוה עבור האורטופד יכול מידע על היתנהגות האדם, מצבו הנפשי, מאפיני אישיותו, הישגיו וכישוריו האינטלקטואלים לפני התאונה ואחריה, להוות עבור פסיכיאטור." בפסיקה נקבע כי ניתן להעביר למומחה כרטיס טיפולים אותנטי שנערך על ידי פסיכולוג (ראה רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח נ' שמור, פ"דג מט (4), 865), וכי מומחה שמונה בתחום הפסיכיאטרי רשאי לשוחח עם בני המשפחה שיתלוו לנפגע או לראיין מורים או אנשים מקורבים אחרים לנפגע במטרה להביא בפני המומחה לא רק את תלונותיו של הנפגע אלא גם לקבל מהם מידע אודות הנפגע (ראה ע"א 7265/95 שרון גלדשטיין ואח' נ' ג'נט בראל ואח' פ"ד נ(3), 214), וכי "יש מקרים שבהם קו הגבול אינו ברור. במקרים כאלה ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, על השאלה אם מדובר במסמך שנערך על-ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי-תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות-דעתו (ראה רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל נ(4) 529), וכי נראה כי דרישה אחת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהוה חלק מהליך טפולי" (ראה רע"א 5662/08 הפינקס חברה לביטוח בע"מ נ' אפרים חסנב (פורסם בנבו ביום 10/11/2008)).

נראה כי אין בהם כדי לפגוע בעצמאות שיקול דעתו של המומחה שמונה על יד בית המשפט, שכן חזקה כי מדובר על מומחה מקצועי ומנוסה, וכזרועו הארוכה של בית המשפט ניתן לסמוך עליו שידע להפריד את המוץ מן התבן, להבחין בין קביעות שבמומחיות לבין תאור מצב וטיפולים שניתנו, ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו גם אל מול 'מקצת חוות דעת'.

...

אני סבורה כי מניעת המומחה הפסיכיאטרי מלעיין במסמכים אלה תעמד אותו במצב של העדר מידע חיוני לגבי התובע לצורך גיבוש חוות דעת עניינית, רצינית ומקצועית.

לאור האמור, אני מורה על המצאת מסמכים נ/53, נ/55, נ/59, נ/62 ו- נ/65 למומחה שמונה על ידי בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי.

בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,500 ₪.

בתיק מונה הפסיכיאטר ד"ר נאסר סרור כמומחה מטעם בית המשפט בתחום זה. הנתבעים הגישו בקשה ובגדרה ביקשו כי אורה למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום הנפשי להוציא מתיקו ולהתעלם ממסמכים מסוימים שהומצאו לו על ידי ב"כ התובע.

אלא שראוי להבהיר למומחה המקבל כרטיס טיפולים כבעניינינו, כי מדובר בפסיכולוג פרטי שאליו פנה הנפגע מיוזמתו, וכי אין הוא – המומחה – קשור במסקנותיו של אותו פסיכולוג ורשאי הוא לערוך בדיקות עצמאיות, ולהגיע למסקנות עצמאיות, והכול כפי שייראה לו" (שם, פסקה 17).

אלא שמפנה מסוים בגישה הליברלית האמורה וצמצום הגמישות ביישום הוראת תקנה 8 לתקנות המומחים חל בפסק הדין ב-בג"ץ 1347/18 פלונית נ' בית הדין הארצי לעבודה (23.07.2019), שבו הבהיר כב' השופט י' עמית שהכוונה היא לכרטסת המעידה על מספר הטיפולים ומועדיהם בלבד אך לא תוכנם של רשומי הפסיכולוג: "בתביעות על פי חוק הפלת"ד, חוות דעת מומחה בתחום הנפשי אף עלולה להפסל מקום בו המומחה נסמך על רשומי פסיכולוג אשר כוללים איבחנה רפואית, לאור תקנה 8 לתקנות הפלת"ד, הקובעת כי למומחה יומצאו מסמכים בדבר טיפולים רפואיים ובדיקות שעבר תובע, ובילבד שלא תוגש לו "חוות דעת רפואית" (אך אין מניעה כי פסיכיאטר ישלח את הנפגע לפסיכולוג, בבחינת בדיקת עזר – רע"א 7714/05 אלגרה נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה (26.1.2006)).

היישום בעניינינו באשר למכתביו של הפסיכולוג, ד"ר מחמוד עאסלה, שבהם גם מצוינת האבחנה המשוערת, הרי שלאור מה שנקבע בפסק הדין בבג"ץ פלונית, אסור להציג מסמכים אלה בפני המומחה מטעם בית המשפט, וזאת אף ללא צורך לבחון טענת הנתבעים שבמכתבים אלה יש סממנים מובהקים של חוות דעת.

...

בסופו של יום, אני קובע כי על ד"ר נאסר סרור להתעלם ממכתביו של הפסיכולוג ד"ר מחמוד עאסלה ומכתבו של ד"ר כנאענה.

באחריות ב"כ הנתבעים להמציא ובדחיפות העתק החלטתי זו לד"ר סרור ולוודא עמו קבלתה בפועל.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

באותה החלטה קבעתי כי לצורך דיון במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה יש לצרף כרטיס טיפולים המתעד את התלונות והטיפולים שקבל התובע.

לאחר בדיקתו אצל המומחה, ולאחר קבלת חוות הדעת, עבר התובע ניתוח לכריתת הדיסק בעמוד השידרה המותני, משכך שלח התובע ביום 26.12.18 שאלות הבהרה למומחה, אליהן צורפו מיסמכי הניתוח שעבר.

חוו"ד פסיכיאטרית – ד"ר גיא אור בתחום הפסיכיאטריה מונה כמומחה מטעם בית המשפט ד"ר גיא אור.

אומנם הקביעה הסופית בשאלות הרפואיות מסורה לבית המשפט (ע"א 2541/02 לנגר נ' יחזקאל, פד"י נח(2) 583 (2004), ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (2005)), אולם סטייה מחוות דעתו של המומחה תעשה רק במקרים חריגים ולאחר שבית המשפט נימק זאת בצורה ראויה, או כדברי בית המשפט העליון:- "נוכח מעמדו המיוחד של המומחה כידו הארוכה של בית המשפט לעניינים שברפואה ,ואף שבית המשפט חופשי לסטות מחוות דעתו, הרי שבמצב הדברים הרגיל, בית המשפט יעשה כן כחריג, במשורה ומטעמים מבוררים." (ע"א 8513/12 שלמה אברהם נ' עילית חברה לביטוח בע"מ (2013), פסקה 8).

עוד הוסיף המומחה כי אין כל תעוד שהתובע מקבל כיום טפול תרופתי "השערה שלי שהנבדק לקח תקופת מה ואז הפסיק" (עמ' 11, שורות 23-24), אין גם רישום על טיפולים תומכים (שיחות עם פסיכולוג) מאז 31.12.18 ולמעש היו רק שתי פגישות (עמ' 10, שורות 13-15).

...

בשים לב לכל זאת הנני קובע פיצוי בגין הפסדי עבר בסך כולל של 55,000 ₪.

בהעדר נותנים הנני קובע כי בגין עזרה בעבר ובעתיד, וכן הוצאות, תפצה הנתבעת את התובע בסך של 50,000 ₪.

סיכום:- מכל האמור לעיל, הנני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:- בגין כאב וסבל – 49,000 ₪.

תמצית טענות קרנית בבקשה ביום 30.11.16 נשלח מכתב מהתובעת אל המומחה הרפואי, ד"ר אלרן ואליו צורפו של כדין מסמכים רפואיים אסורים: האחד, מיסמך הנושא כותרת: "הנידון: מאסה פדילה" מיום 6.10.13 החתום על ידי ד"ר אדיב שביטה (צורף כנספח א' לבקשה); והשני מיסמך הנושא כותרת: "הנידון: מאסה פדילה" מיום 29.1.15, חתום על ידי ד"ר חלאילה (צורף כנספח ב' לבקשה).

יש להעביר למומחה הרפואי רק את הכרטיס הרפואי של הרופא המטפל ללא צורך בסיכום מיסמך זה על ידי רופא אחר, גם אם הוא הרופא המטפל.

כך למשל במסמך מיום 6.10.13 בהמלצות נתבקשה התובעת להביא דו"ח מבית הספר, הומלץ על המשך היתערבות הרווחה וטפול פסיכולוגי במסגרת המרפאה הנ"ל. במסמך מיום 29.1.15 ניתנו גם כן המלצות לטפול בתובעת, המלצה לאיבחון דידקטי, הדרכת הורים, מעקב פסיכיאטרי אמבולטורי ועוד.

בנסיבות אלה הבקשה לפסילת המסמכים נדחית ואין מניעה להמציאם למומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה.

...

אין להרחיב את משמעות המונח חוות דעת מעבר למסמכים שמתקיימים בהם סממנים מובהקים של חוות דעת, כגון שיעור הנכות הצמיתה, הערכת סיכויי ההחלמה וכיוצ"ב. במקרה דנן אף מדובר במסמכים בתחום הנפשי ויש לגלות רגישות יתר ומכאן שקל וחומר דין טענת קרנית להידחות.

בנסיבות אלה הבקשה לפסילת המסמכים נדחית ואין מניעה להמציאם למומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה.

טעות, שבגללה דגימה מגיעה למעבדה ביולוגית במקום למאגר, עלולה להיות הרת גורל, ולהביא לפסילה של ממצא השוואת דנ"א. ואולם במקרה זה, בנגוד לטענות ההגנה בסיכומיה, מצאתי כי המחדל תוקן בודאות, וכי המומחית איילת רשף מהמעבדה הביולוגית לא פתחה כלל את המעטפות עם דגימת השיער, אלא הבינה מיד כי התקבלו אצלה בטעות, ושלחה אותן לייעודן המקורי – למאגר הדנ"א. בחוות הדעת של המומחית רשף (ת/104) הבודקת ציינה כי שתי שקיות שמספריהן T 0494936 וT 0494937 , ושנכתב עליהן כי מדובר בשיערות שנלקחו מהעצור ניר עלי שסרב בתוקף למסור דגימות די אן איי – לא ניפתחו, והועברו על ידי רשף למעבדת מאגר לצורך אפיון DNA.

לא הונח מצע, שיש בו לשכנע כי הבחור הצעיר שבפני, שהשכיל ביום הארוע לרכוש לעצמו כרטיס טיסה לחו"ל, ושבהווה לומד לימודים אקדמיים, לא מזהה את עצמו בסירטון, לא ידע איפה הוא גר, ולא זוכר יום שבסופו נעצר בנתב"ג. כשהתבקש הנאשם להתייחס בשאלה מסכמת בחקירה הנגדית, לכל המיוחס לו בכתב האישום, שב והשיב בכל דבר ועניין כי אינו זוכר מאומה מארועי אותו יום, ולמעשה לא שלל את המיוחס לו (עמ' 405 ש' 4).

והיה נתון בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

כפי שיובהר, איני חולקת על כך שהנאשם מתמודד עם קשיים גופניים ואישיותיים לא פשוטים, ואולם בשתי נקודות אלה לא שוכנעתי בעמדת הפסיכיאטר המומחה.

המומחה התבקש להתייחס לגישה מניפולטיבית של הנאשם בתשובותיו לשאלות, ואף נישאל אם יש אפשרות שהנאשם מתחזה בחלק מטענותיו.

לשאלת בית המשפט אישר המומחה כי אצל הנאשם גם נפגעה ככל הנראה היכולת לאמפטיה לזולת (עמ' 439 ש' 14).

...

אני מרשיעה אותו לפיכך בעבירות של חבלה חמורה – לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 והיזק לרכוש במזיד – לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

הוכח כי הנאשם איים גם על החוקר סגס, על פי הפירוט שבסעיפים 72 ו-110 שלעיל, ולפיכך הנאשם מורשע בעבירת איומים נוספת.

אני מרשיעה את הנאשם בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום.