שליחות הינה לביצוע פעולה משפטית

המתוה הנורמאטיבי והיישום כידוע, ביצוע פעולות משפטיות בשמו של אחר אפשרי מכוחה של שליחות.

והשני, הנוצרת בעקבות מצג של השולח כלפי הצד השלישי ממנו ניתן ללמוד באופן סביר על מתן הרשאה לשלוח, המכונה הרשאה "חיצונית" או "אובייקטיבית". הרשאה אובייקטיבית עשויה ליצור יחסי שליחות בשל יחסי השולח והצד השלישי, במנותק מהשאלה אם התגבשה הרשאה פנימית ביחסים שבין השולח לבין השלוח, שכן השליחות הנה תופעה אובייקטיבית במהותה (ע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, מח (5) 799, 812, (להלן: עניין בנק הפועלים); ע"א 2680/90 ס.מ. יצירה השקעות ופיתוח בע"מ נ' נסיך מנסורי מוזאפאר, מט (1) 649, 655 (10.4.95); ברק, חוק השליחות, עמ' 525-547).

...

יוצא, אפוא, כי הנתבע לא היה מורשה למכור את זכויות התובעת בקרקע לנתבעת.

מכאן, אני סבור כי יש לקבל את התביעה כנגד הנתבעת, ולמרות מסקנותיי וקביעותיי שלעיל אין מנוס ממחיקת התביעה כנגד הנתבע בהיעדר עילה.

סוף דבר מכל האמור, אני מורה על מחיקת התביעה כנגד הנתבע (עו"ד אבו רוקן) בהיעדר עילה, ללא צו להוצאות.

בכל הנוגע להקף השליחות, הרי שנקבע כי גם הקף השליחות הנו בהתאם למובנה האובייקטיבי של ההודעה הנסבה על השליחות.

היא מתפרשת על פעולות משפטיות שעל פי הנוהג שלוח שמורשה לבצע את הפעולה המשפטית נשוא ההרשאה המקורית מורשה לבצע גם אותן (ראו, 4588/96 הנ"ל, פיסקה 16; ע"א 475/79 חייט נ' סוכנות מכוניות לים התיכון, פ"ד לה(2) 330 (1981); ע"א 723/80 לה נסיונל חברה ישראלית לבטוח בע"מ נ' חיים, פ"ד לו(2) 714, 726 (1982); ברק חוק השליחות, עמ' 597-585).

...

הצדדים חלוקים בשאלה מי סיכם את הדברים בשמה של חברת בראשית **** ואולם, אין חולק כי בסיכומו של דבר הוצא שיק על סך 800,000 ₪ על ידי חברת ארדיטי יבלום, שיק זה הועבר לעו"ד טסה, לא הגיע לידי התובעים והופקד- לטענת הנתבעים- בחשבונו של אורן כוזהינוף.

התביעה כנגד שאר הנתבעים נדחית.

לאחר ששקלתי ותוך איזון דבר דחיית התביעה כנגד הנתבעים מלבד הנתבעים 1-3 הנני קובעת כי הנתבעים 1-3 יישאו ביחד ולחוד בהוצאות התובעים בסך של 60,000 ₪ וכן, בתשלום שכ"ט עו"ד בסך של 150,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

התביעה כנגד הנתבעים האחרים – נדחית בלא צו להוצאות.

בע"א 3526/11 כראדי נ' צנציפר – חברה לייבוא (פורסם בנבו, 6.5.13), נקבע בפיסקה נושאת הכותרת "מעיקרון 'השליחות הנחזית' – לעבר שליחות של ממש", בין היתר כי: שליחות מוגדרת כיחס הנוצר במקום שלפלוני ("השלוּח") מוענק הכוח לייצג את אלמוני ("השולח"), ומדובר בהענקת כוח לאדם אחד, לייצג אדם אחר, בבצוע פעולות משפטיות (אהרן ברק "הגדרת השליחות בחוק השליחות" משפטים ד 539, 547 (תשל"ב-תשל"ג)).

בהמשך פסק הדין אף נקבע כי: השליחות הנה תופעה אובייקטיבית, "ואיננה תופעה סובייקטיבית המותנית ברצונו של השולח" (עניין בנק הפועלים, בעמ' 812; ע"א 1873/92 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' הספל פ"ד נו(6) 529, 539 (1995)).

...

עובדה זו – התנהגותם זו – אף היא תומכת במסקנה כי דין טענתם להידחות.

בסופו של יום, לאור כל המפורט בהרחבה בפסק הדין, שמיעת כל העדויות ובחינת הראיות ומשקלן "כפרי של ניתוח ההיגיון בשילוב עם התרשמות של חושים" (ר' בג"צ 2684/12 התנועה לחיזוק הסובלנות נ' היועמ"ש (פורסם בנבו, 9.12.15), פסקה נא) והסתכלות אף על התמונה בכללותה במבט רחב, באתי לכלל מסקנה כי דין התובענה – כמפורט בסעיפים 1א ו־1ב לעיל – להתקבל.

הנני מחייב את הנתבעים 1, 2, 6–12, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים הוצאות הליך זה בסך כולל של 50,000 ₪, אשר ישולמו ב־4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 12,500 ₪ כל אחד, החל מיום 3.11.20.

לעמדת המשיבה 2, טענת המבקשת לקיומה של שליחות הנה חסרת בסיס משפטי, ומקורה בטעות – מימוש זכות הסרוב על ידי חברת פרותאל, בשם חברת מ.פ.א, עומד בנגוד לדרישות חוק השליחות והפסיקה.

כמו כן, מוסיפה המשיבה 2 כי ישנה דרישה לפיה הפעולה המשפטית של השלוח תשפיע במישרין על השולח, כך שתחייב ותזכה את השולח, כפי שהיה אילו היה מבצע את הפעולה בעצמו.

...

לאור כל האמור מעלה, איני סבור כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לטובת המבקשת.

דין הבקשה לסעד זמני להידחות.

אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבות הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של חמישה עשר אלף ש"ח (15,000 ש"ח).

די בהבעת הרצון של השולח כלפי השלוח או כלפי צד שלישי שיכולה להיות בעל פה או בכל דרך אחרת; העידר הצורך בכתב ליצירת השליחות חל גם במקום שהפעולה המשפטית נושא השליחות היא פעולה שלשם ביצועה יש צורך במסמך בכתב; בפסיקה חזרו על הדברים, ואף ציינו כי: "שליחות מוגדרת כיחס הנוצר במקום שלפלוני ('השלוּח') מוענק הכוח לייצג את אלמוני ('השולח'), ומדובר בהענקת כוח לאדם אחד, לייצג אדם אחר, בבצוע פעולות משפטיות... אחת הדרכים בהן נוצרת השליחות, היא באמצעות מתן הרשאה, בין במפורש ובין ... ואולם, תתכן קיומה של שליחות ללא הרשאה ואף בלא שנקשר הסכם בין השלוח לבין השולח, כעולה מסעיף 3(א) לחוק השליחות, שעניינו 'הקניית השליחות, וצורתה'...

בהקשר זה, נפסק, לא אחת, כי השליחות הנה תופעה אובייקטיבית, 'ואיננה תופעה סובייקטיבית המותנית ברצונו של השולח' .

...

משקבענו כי הסכם המתנה ותצהיר המתנה נחתמו על ידי התובעת (וכך תהא גם המסקנה אם היינו קובעים כי הסכם המתנה נחתם על ידי עינב בשליחותה של התובעת, על פי הרשאה שניתנה כדין), ומשלא הסתיימה המתנה ברישום, יש לומר כי עסקינן בהתחייבות ליתן מתנה מצידה של התובעת כלפי הנתבע (עמדה על כך גם התובעת בסעיפים 45-49 לסיכומיה).

במצב דברים זה שוכנעתי לדחות התובענה, שהרי הערת האזהרה נרשמה גם בהסתמך על הסכם המתנה (ועמדנו על כך לעיל), ובדין נרשמה, כל עוד לא יבוטל הסכם המתנה, המהווה בשלב זה התחייבות למתן מתנה מצידה של התובעת כלפי הנתבע.

בהינתן כל אלה אני מורה על דחיית התובענה.