שלטי חוצות גדולים ללא היתר לפי חוק הדרכים (שילוט)

הנתבעים החלו בתיקון הליקויים שפורטו במכתב המפקחת, תוך השקעת משאבים רבים, אלא שהתובע המשיך להשתמש בשטח הקידמי של הבניין כחנייה אותה הוא משכיר ללקוחות מזדמנים באמצעות אפליקציה, לרבות הצבת שלוט ושער חשמלי; מיקם את פחי האשפה במיקום שאינו מאושר מתחת לחלון דירת הנתבעים; מנע מהנתבעים למקם את המזגנים בגבול המיגרש; ועשה ככל יכולתו על מנת להקשות ואף למנוע מהנתבעים למלא אחר הוראות מכתב המפקחת.

דיון החניה במסגרת מכתב הערייה (מנהל בינוי ותשתית באגף התנועה) מיום 4/6/2000 (נספח 3 לתצהיר התובע – ת/1), אשר מוען אל מר אברהם שוורץ (אביה של דיירת בבניין – כך על פי עדות התובע, שורות 38-39 בעמ' 13 לפרוטוקול הדיון מיום 21/2/2023), צוין בנוגע לחניה כי "בבדיקת המסמכים הנמצאים במדור מדרכות – מח' דרכים נמצא כי בכתובת הנ"ל אושרה כחוק בשנת 1962 הנמכת המדרכה כולל תעודות גמר לבצוע. בד"כ אישור כנ"ל מתקבל על ידנו כאישור לחניה מכיוון שאין תעוד לאישורי חניה שניתנו לפני שנת 1975 וכמו כן, אין בידנו תוכנית מאושרת לחניה זו" (להלן: "מכתב אגף התנועה").

המפקחת לא העידה בפניי, ואף לא הובאה בפניי עדות מטעם גורמים באגף התנועה, לפיה אישור השמוש בשטח כחניה איננו תקף עוד.

באשר לאדניות שהותקנו על ידי הנתבעים על מעקה המרפסת בדירתם, הגובלת בחניה, עיון בתמונות שצורפו לתצהיר התובע (ת/1) מעלה כי מדובר באדניות גדולות מאוד אשר מצויות, הלכה למעשה, בתוך שטח החניה, וחורגות באופן משמעותי משטח המרפסת בדירת הנתבעים אל תוך שטח החניה.

...

אינני נדרשת להכריע בשאלה האם דרישת התובע לפיצוי בסך 3,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהשיפוץ, הנה הרחבת חזית (הגם שעל פניו, אני סבורה כי התשובה לכך הנה שלילית, לאור העובדה שסעד זה נזכר בכתב התביעה), שכן ממילא התובע לא הוכיח נזקים נטענים אלה, והסכום הנטען על ידו – נטען בעלמא, מבלי שצירף ראיות כלשהן לתמיכה בו. אני דוחה אפוא את טענת התובע בעניין נזקיו הנטענים כתוצאה מהשיפוץ.

סוף דבר אני מורה על מתן צו מניעה, המורה לנתבעים ו/או למי מטעמם להימנע מכניסה לחניה, להימנע מעשיית כל שימוש בחניה, וכן להימנע מכל הפרעה לשימוש וההנאה בחניה מצד התובע ו/או מי מטעמו, ובכלל זאת להסיר את האדניות המותקנות על מעקה מרפסת דירת הנתבעים לכיוון החניה, להימנע משתילה ונטיעה בשטח החניה, לסלק כל צמחיה שכבר נשתלה על ידי הנתבעים או מי מטעמם בשטח החניה וטרם סולקה (ככל שקיימת כזו), וכן להימנע מהצבת מכשולים החורגים אל תוך שטח החניה כגון אדניות, מקלות, פחים, או כל גורם אחר, להימנע מהתזת מים וחול במכוון כלפי העושים שימוש בחניה, ומגרימת כל נזק לעושים שימוש בחניה או לרכביהם.

בנסיבות העניין, ולאור קבלת התביעה באופן חלקי בלבד, ישלמו הנתבעים לתובע הוצאות ההליך ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

הנאשם התמקם בצד השני של הרחוב, לקח קרטון המיועד לנשיאת מוצרים, הכניס לתוכו סמרטוטים, שפך על הסמרטוטים והקרטון "אציטון", וזאת על מנת שתהיה בערה גדולה יותר, הוסיף נייר טואלט שהביא עמו ושפך עוד "אציטון". הנאשם לקח את הקרטון עם החפצים והלך לכיוון המקום.

במעשיו המתוארים לעיל, נטל ונשא הנאשם דבר הניתן להגנב, ללא הסכמת הבעלים, במירמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע; החזיק ברשותו מכשירי פריצה ללא הסבר סביר לכך, והחזיק סם מסוכן לצריכה עצמית ללא היתר ולא רישיון מאת המנהל.

על פי היתרשמות עורך חוות הדעת, הנאשם מעולם לא עיבד רגשית את הטראומה, ומשברי החיים שחוה ולכן מצא דרכים שאינן אדפטיביות ומזיקות לניהול חייו.

מנגד, ביקש ב"כ הנאשם לתת דגש לעובדה, כי הנאשם לא ידע ואף לא היה עליו לדעת כי מאחורי הדלת שעליה הוצב שלט בדבר עסקו של המתלונן, ישנו מיתחם מגורים.

...

בהתחשב בריבוי העבירות ובנסיבות ביצוען, בעוצמת הפגיעה בערכים המוגנים שאינה גבוהה, ובהתחשב בענישה הנוהגת שנעה בין ענישה מותנת שלצידה קנס גבוה או של"צ בהיקף נרחב ועד למספר חודשי מאסר ממש בשל כל עבירה ועבירה, אני סבורה שמתחם העונש ההולם הכולל לכל עבירות אלה בתיקים שצורפו, נע בין ארבעה חודשי מאסר שיכול שירוצו בעבודות שירות ועד לשנת מאסר בפועל לצד ענישה נלוות.

בבואי לשקול את הנסיבות לחומרה ולקולה, אני סבורה שהיה מקום לגזור עונש על הנאשם שליש האמצעי של המתחם בחלקו התחתון.

סוף דבר, באיזון בין מכלול השיקולים, מצאתי לגזור על הנאשם עונש כולל, כדלהלן: 34 חודשי מאסר.

ביום 27.11.2016 הופקדה התכנית להתנגדויות, לאחר שביום 22.11.16 היא פורסמה באנטרנט; ביום 27.11.16 היא פורסמה על גבי שלטים; ובימים 17.11.17, 18.11.16, ו- 25.11.16 היא פורסמה בעיתונות.

העותרים מציינים בעתירתם: "מקרקעי העותרים עובדו על ידי אביהם המנוח במשך שנים ארוכות כמטע זיתים, וזאת עד לתאונת דרכים קשה אשר עבר אביהם המנוח מספר שנים קודם לפטירתו בשנת 2020 (ואף קודם לקידום התכנית מושא העתירה), במסגרתה עבר ניתוחים רבים ותפקודו הכללי דעך עד מאד. יובהר כבר עתה, כי לצערם של העותרים, בשל תאונת הדרכים וארוע מוחי קשה שעבר אב המשפחה לאחר מכן אביהם לא היה צלול ועצמאי, ואף טופל באופן אישי וצמוד על ידי בני משפחתו" (סעיף 11 לעתירה).

כוחה של תכנית מועדפת לדיור, שאישרה הוועדה לפי החוק יפה מכל תכנית מחוזית ותכנית מתאר ארצית אחרת (למעט תמ"א 35) כפוף לתנאים שונים.

המיתחם מיועד לבינוי, בחלקו הגדול על פי תכנית המתאר המאושרת ובהתאמה לה. שכונת המגורים מתאפיינת בעירוב שימושים אשר יאפשרו מקומות תעסוקה בילוי ומסחר שישרתו את תושבי השכונה, העיר והאיזור כולו ויחזקו את הבסיס הכלכלי של העיר.

...

כלל הוא כי כאשר הושלם ביצועו של המעשה אין מנוס מלדחות את העתירה שכן צדדים שלישיים אשר הסתמכו על התכנית המאושרת שינו מצבם לרעה.

הם לא צורפו לעתירה כמשיבים בניגוד לתקנה 6 לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים המורה כי המשיבים בעתירה יהיו "...וכל מי שעלול להיפגע מקבלת העתירה". לסיכום פרק הטענות המקדמיות יש לדחות את העתירה על הסף מכל אחת מהטענות המקדמיות שנטענו על ידי המשיבים.

סוף דבר הן מטעמי הסף המצדיקים את דחית העתירה על הסף והן לגופה העתירה נדחית העותרים (ביחד ולחוד) ישלמו למשיבים את הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 75,000 ₪ בהתאם לחלוקה הבאה: לוועדה הארצית לתכנון ובניה סך של 15,000 ₪.

הנאשם עובד מזה 25 שנה כיצרן שלטי חוצות.

אשר לשאלת הרשעתו בדין שיתף הנאשם כי מאז תחילת ההליכים המשפטיים בעיניינו חל עליו איסור לעבוד בנמל התעופה בן גוריון, שם הוא מבצע פרויקטים גדולים התופסים הקף רב מעבודתו.

ב"כ הנאשם הגיש מצדו, כראיות לקביעת העונש, אסופת מסמכים (סומנו ס/1),כלהלן: מכתב הערכה מטעם חברת השלוט ברעם סיטי פרס בע"מ; מכתב מטעם רשות שדות התעופה בישראל, שעניינו זימון להופיע בפני ועדת רישיונות נתב"ג (ביום 30.05.2022); וכן אישורי כניסה לישראל של השוהה ושל אביו.

אשר על כן – ובהיתחשב בשיקולים לכף חומרה ולכף קולה, אשר פורטו לעיל – אני נימנע מהרשעת הנאשם וגוזר עליו, ללא הרשעה, את העונשים הבאים: (א) התחייבות להמנע במשך שנתיים מהיום מעבירות לפי חוק הכניסה לישראל, על סך 5,000 ₪.

...

בית המשפט נעתר לבקשת הצדדים והורה על קבלת תסקיר שירות המבחן, בהתאם.

אני קובע אפוא את מתחם העונש ההולם, במקרה זה, בין ענישה צופה פני עתיד לבין מספר חודשי מאסר בפועל, לנשיאה בדרך של עבודות שירות.

דא עקא כי אין עסקינן בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אלא בתביעה לפי פקודת הנזיקין, הואיל ולקטנוע לא היה ביטוח חובה.

כל אחד מהשניים אישר את גרסת מזמין חוות הדעת ביחס לאחריות לתאונה.

לגבי שדה הראיה מציין המומחה, כי בכיוון נסיעת הקטנוע מהצומת ישנם גורמי הסתרה רבים, כגון שלוט, תמרור, עצי זית וגן עצי אקליפטוס גדולים הנמצאים מימין.

...

עם זאת, אינני מקבלת את טענת הנתבעים, כי מדובר בעדות יחידה של בעל דין.

כאב וסבל בהינתן אופי הפגיעה, העובדה שנדרש ניתוח, ושיעור הנכות שנקבע, אני קובעת פיצוי בסך 60,000 ₪ בראש נזק זה. הוצאות בעבר ולעתיד הוצאות בעבר – לא הוגשו כל קבלות על הוצאות.

לפיכך אני דוחה את העתירה לפיצוי בראשי נזק אלה.

סוף דבר לפיכך ישלמו הנתבעים לתובע סך של 98,312 ₪, ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.