שכר עובדי שירות הביטחון הכללי (שב"כ)

לפניי תביעה קטנה על סך 29,229 ₪, שהגישו התובעות, אשר שכרו דירת מגורים מהנתבע, בעל הדירה, בגין היתנהלות בחוסר תום לב, לכאורה, של עורך-דינו, אשר ייצג אותו מול התובעות לאחר שהודיעו שברצונן לעזוב את הדירה, הציעו שוכרים חלופיים ועורך הדין הערים קשיים על מנת להכשיל חתימתם על חוזה שכירות כשוכרים חלופיים.

תובעת 2, בעדותה, חזרה על המפורט בכתב התביעה ופרטה כיצד למדה שב"כ הנתבע הערים קשיים על מנת להניא שוכרים פוטנציאליים מלחתום על חוזה השכירות ולהכנס בנעלי התובעות – כך ציינה שהעבירו שמות של 15 שוכרים פוטנציאליים, אשר חלקם סרב לחתום על חוזה השכירות בשל התנאי של העלאת גובה דמי השכירות ב-5% כל שנה (תנאי שהופיע בהסכם השכירות המקורי); היות ומדובר בהסכם ל-3 שנים (אף זה תנאי המופיע בהסכם המקורי); בשל תקופת משבר הקורונה (נסיבה שאינה תלויה בנתבע או בבא-כוחו); דרישה להמצאת ערבות וערבים; ודרישות מקשיחות על מנת לאלץ את התובעות להשאר בדירה.

...

לדבריו, הנתבע לא נעתר לבקשת התובעות להפחית מדמי השכירות היות ובאותה תקופה לא חש בטוב, ובכלל, זכותו לעמוד על תנאי חוזה השכירות כפי שהוסכם ונחתם.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות והנספחים שצורפו להם, שמעתי את העדים והתרשמתי מהם, אני קובע שהתובעות לא הרימו את נטל ההוכחה המוטל עליהן ולא הוכיחו שאכן עו"ד בירק נהג באופן שכזה.

לפניי בקשת הרשות הפלסטינאית (להלן: הנתבעת) להורות למשרד ראש הממשלה להמציא לה תעודת עובד ציבור אליה יצורפו מלוא תיקיו של התובע במשרד ראש הממשלה (שירות הבטחון הכללי, להלן: השב"כ) לרבות תעוד כללי, הערכות, מיסמכי פניות ותביעות, תעוד רפואי, מימצאי בדיקות רפואיות, חוות דעת רפואיות שעמדו בפני השב"כ פרוטוקולים של וועדות רפואיות, או כל וועדה אחרת, תיכתובת, תעוד ורישומים אודות פעולותיו ועיסוקיו בשב"כ או מטעם השב"כ ופירוט תשלומים וטובות הנאה ששולמו או נתנו לתובע.

אולם כפי שצויין לעיל, בעוד שהקריטריונים עשויים לחשוף את זהות משתפי הפעולה, את שיטות הגיוס ואופי המגוייסים, סוגי התקבולים לעומת זאת, אינם חושפים מידע העשוי לפגוע בפעולת השב"כ. ראיה לכך ניתן למצוא בעיניין פלונים עצמו, שבו פירט בית המשפט העליון את הסיוע שמעניק השב"כ למשתפי פעולה כגון: שכר דירה, מימון לימודים, שפוץ דירה, לווי ויעוץ בתחומים שונים, מימון לימודי עברית ומתן תמיכה נפשית.

...

לכן אני סבורה כי אין צורך במידע המבוקש על ידי הנתבעת על מנת להגיע לחקר האמת בכל הנוגע לשאלת החבות.

סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה כך שעל השב"כ לגלות את סוגי התקבולים הוא מעניק למשתפי פעולה עם ישראל.

הבקשה לגילוי מידע נוסף - נדחית.

רקע התובע, עובד זר, הגיש ביום 24/10/17 תביעה כנגד הנתבעים בה נטען כי עבד בשירות הנתבעים במשך 32 חודשים, החל מיום 24/8/11 ועד ל- 15/4/14.

במסגרת הדיון המוקדם, טענה ב"כ התובע כי תלושי השכר שהונפקו בעבור התובע הנם תלושים פקטביים, בעוד שב"כ הנתבעים טען, כי התלושים משקפים נאמנה ובצורה מדויקת ביותר את הסכומים ששולמו לתובע.

טענות כלליות בדבר סגרים ונסיבות רפואיות אישיות בעלמא של ב"כ התובע, מבלי להגיש כל אסמכתא בעיניין זה, אין בהם כדי לסייע בידי התובע.

...

בנסיבות אלו ולבקשת ב"כ הנתבעים ולאור האמור בתקנה 46 (ד) לתקנות בית הדין ומאחר והתובע אינו ממלא אחר החלטות בית הדין, הנני מורה בזאת על מחיקת התביעה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, מאחר שהתובע לא שכנע את בית הדין כי בקשתו צודקת וראויה להתקבל, הרי שדינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל ובהתחשבה בפסיקת בית הדין הארצי, התובע ישלם לנתבעים סך של 3,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד אשר ישולמו בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

עוד מצא הנאמן, כי במועד הגשת הבקשה לקבל מימון ביניים לצורך תשלום משכורות לעובדי החברה בגין חודש אוקטובר 2019, היה בחשבון החברה בבנק לאומי כ- 2.7 מיליון ₪, בש"ח ובמט"ח. לאור זאת, קבע הנאמן כי הסכום שהעביר בנק אגוד לבנק לאומי לתשלום המשכורות כנ"ל, לא היה דרוש ובהתאם גם הייתה מיותרת זקיפת הריבית בסך 2,665 ₪.

בנוסף, סעיף 49 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 קובע, כי סכום שניתן לסילוק חיוב יחשב לחשבון הריבית על החיוב ורק לאחר מכן לחשבון החיוב עצמו.

הנאמן יבדוק זאת, ואם אכן לא נגבתה ריבית פיגורים מאז ניתן צו הכנוס הזמני, ברי כי אין צורך בהשבה כלשהיא מצד המערערים במישור זה. אשר לטענת הנאמן כי המערערים גבו ריבית פיגורים מהערבים לחובות החברה, איני סבורה כי סוגיה זו צריכה להתברר ולהיות מוכרעת בהליכי ערעור אלה, שעה שמדובר בגבייה שנעשתה בין המערערים לבין הערבים שאינם צד ישיר להליכי חידלות הפרעון בעיניינה של החברה ושלא במסגרתם, ולאחר שב"כ המערערים הבהיר בדיון מיום 31.1.2022 כי ממילא תביעות החוב שהוגשו על ידי הערבים לא כללו כספים הנוגעים לריבית פיגורים שנגבתה מהם מצד המערערים (ראו עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 1-8).

...

סיכום: מין המקובץ לעיל, תוצאת הערעורים היא כי מלוא הסוגיות העקרוניות הוכרעו לטובת המערערים.

אני מקצה לטובת העניין 60 ימים מקבלת החלטה זו. אשר לשאלת ההוצאות, אמנם דין הערעור להתקבל למעשה, אך כפי שציינתי בפסק הדין גופו, קביעות הנאמן שבמחלוקת נשענו על אדנים משפטיים ועל היגיון מסוים.

בסופו של דבר, הנאמן השקיע מרצו והכריע בתביעות החוב כפי שהוא ראה את הדברים.

העיצום הכספי הוטל על המערערת בגין הפרת ההוראה המנויה בפריט 8 בחלק ג לתוספת השנייה בחוק – אי העברת סכומים שנוכו למי שלו יועדו או העברתם באיחור בנגוד להוראות 25א לחוק הגנת השכר, התשי"ח -1958 הוראה המנויה בפריט 15 בחלק ג לתוספת השנייה לחוק – אי תשלום תשלומים מכח צוי הרחבה בעיניין פנסיה, בנגוד להוראות צו ההרחבה (נוסח משולב) לפנסיה חובה לפי חוק הסכמים קבוציים, התשי"ז – 1957, וכן הממונה הטילה על העוררת עיצום כספי בסך 423,360 ₪, בגין הפרה של הוראה המנויה בפריט 8 בחלק ג בתוספת השנייה לחוק – אי העברת סכומים שנוכו למי שלו יועדו הכספים או העברתם באיחור, בנגוד לסעיף 25א לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958, לגבי ארבעה עובדים משך שלושה חודשים.

רק ביום 2.6.2020 פנתה המערערת לועדת ערר בבקשה לארכה וכן פנתה לבית הדין לביטול העיקולים מהסיבה שלא ידעה על המשך ההליך מהטעם שב"כ דאז לא יידעה אותה.

 בבר"ע (ארצי) 6009-07-23 בית מרקחת מסדה בע"מ – מדינת ישראל (נבו 23.07.2023) (להלן – ענין בית מרקחת מסדה) קבע כב' השופט ר' פוליאק שהחוק נועד "להגביר ולייעל את האכיפה של דיני העבודה על ידי הנהגת הליך מינהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים ועל מזמיני שירות" (דברי הסבר להצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשס"ח-2008, ה"ח הממשלה 363, 376; ראו גם: ע"ע (ארצי) 67/10 יבטח בע"מ – חבושה.

בסעיף 36 לפסק הדין קבע השופט א' שטיין שההתערבות בהחלטת טרבונל מקצועי שמורה למקרים קצוניים בהם הטריבונל פועל מחוץ לסמכות או בנגוד לדין, שוקל שיקולים שלא ממין העניין, מיתעלם מראיות מהותיות שבכוחן להכריע את הכף לכאן או לכאן, או מפר את כללי הצדק הטבעי (על"ח (איזורי ב"ש) 41707-11-21 ז'קלין טרבלסי – מדינת ישראל- משרד הכלכלה והתעשייה- זרוע העבודה (נבו 26.07.2022)).

...

איני מקבל טענה זו שעה שהממונה לא ערערה על החלטת הוועדה.

לאור כל שפורט לעיל, הגעתי אפוא למסקנה כי בחינת בקשת המערערת להפחתת העיצום או צמצומו לא מוצתה כאמור, ועל כן יש להשיב את התיק בפני ועדת הערר שתבחן, תשקול ותחליט בשאלת צמצומו או הפחתת העיצום הכספי שהוטל על המערערת, לפי סמכותה, למסמכים והאסמכתאות המונחים בפניה.

סוף דבר התיק יוחזר לוועדה כדי שתבחן, תשקול ותחליט בשאלת צמצומו או הפחתת העיצום הכספי שהוטל על המערערת, על פי סמכותה, ועל פי המסמכים והאסמכתאות המונחים בפניה.