התובע אישר כי אכן כחצי שנה לאחר התאונה ניסה לשוב לעבודתו כנהג על המשאית הגדולה בפל-רז ברם לאחר 3 שבועות הפסיק שכן לא היה מסוגל, לטענתו, לעבוד עליה בשל מגבלותיו, המאפשרות לו, ע"פ הנטען, לעבוד בנהיגת משאיות קטנות בלבד או כנהג אוטובוס בשכר נמוך בהרבה.
מכל מקום ותוך מתן משקל לאפשרות שהדבר יאושר, גולם סכום מסוים בפצוי הגלובאלי שנקבע לעיל גם ביחס לנושא זה.
נכויים:
הנתבעת טוענת כי מאחר ומדובר בתאונת עבודה, אזי, היה על התובע למצות זכויותיו במל"ל ומשלא עשה כן, יש לבצע ניכוי רעיוני של תגמולי המל"ל בהתאם לנכות שנקבעה ע"י מומחה בית המשפט בהתאם לחוות דעת אקטוארית שהגישה הנתבעת.
...
אין בידי לקבל טענת הנתבעת.
לאחר בחינת נתוני שנת 2016 ונתוני שנת 2017 (שנת התאונה) כפי שפורטו בחוות דעת המומחים לעיל, אני סבורה שיש להעמיד הכנסתו החודשית של התובע, עובר לתאונה, על סכום חודשי של 23,344 ₪ (הממוצע בין 2016-2017), ולאחר ניכוי מס הכנסה, הסכום נטו הינו במעוגל 20,000 ₪, ובשערוך להיום מאמצע התקופה (הפרשי הצמדה בלבד) סך של 20,400 ש"ח.
ביחס להפסדי העבר אציין שני דברים הנוגעים לשנת 2018 – השנה הסמוכה לפציעה, טרם ביטול ההסכם של התובע עם פל-רז ביחס למשאית:
ראשית - הוברר בעדות התובע כי לאחר כ-6 חודשים ממועד התאונה שב לעבוד בפל-רז ועבד כנהג משאית במשך כ-3 שבועות.
לכל האמור לעיל אוסיף הדברים הבאים:
הנתבעת שהינה מבטחת בביטוח חובה של מלגזה בבעלות פל-רז, בחרה לטעון כי התובע היה עובד פל-רז. הנתבעת כאמור לעיל לא הביאה ולו ראשית ראיה להוכיח כי בטענה זו מחזיקה גם פל-רז, דהיינו, כי פל-רז מקבלת הטענה כי היא מעבידתו של התובע.
חישוב הפיצויים:
בשים לב לכל האמור לעיל להלן חישוב הפיצוי:
כאב וסבל – בהתאם לנכות רפואית של 38.44% בצירוף 25 ימי אשפוז, בניכוי גיל, ובצירוף ריבית סך של 72,250 ₪.
