שכר כונס נכסים שמונה בידי בית דין רבני

בהסכם נכתב "למען הסר ספק, שכר הטירחה האמור בהסכם זה אינו כולל ייצוג בבית המשפט ו/או ניהול הליכים בבית המשפט ו/או ייצוג בבית הדין הרבני". לטענת התובעת הסלימו היחסים בין בני הזוג.

בסופו של דיון הצעתי לצדדים כי התובעת את ההמחאה הבנקאית בידי עו"ד עמוס צדיקה (כונס הנכסים השני) ואת ההמחאות שמשך הנתבע לפקודתה כנגד שכר הטירחה - בקופת בית המשפט.

בין השאר ייצגה התובעת את הנתבע בבקשה שהגישה גב' דורית מאור לחיוב הנתבע בעלות טפולי השיניים, לרבות הגשת בר"ע כנגד החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה בבקשה, התובעת פעלה לאיסוף והמצאת המסמכים לרואה החשבון שמונה בהתאם להחלטה מיום 19.12.2019, התובעת ייעצה לנתבע וליוותה אותו.

...

אין חולק כי עד היום שילם הנתבע לתובעת 24,000 ₪ כולל מע"מ. לאחר ששקלתי את טענות ב"כ הצדדים, עיינתי במסמכים שצורפו לסיכומיהם, עיינתי בהלכות לעניין תוקף הוראות כובלות בהסכמי שכר טרחה ושקלתי את כלל נסיבות העניין, לרבות היקף הפעולות שביצעה התובעת עבור הנתבע, תקופת מתן השירותים והתקופה בה הייתה הכרזה על מצב חירום (15.3.2020-10.5.2020), אני מורה כדלקמן: לסילוק מלא, סופי ומוחלט של כל טענות התובעת כנגד הנתבע ישלם הנתבע לתובעת סכום של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ. למען הסר ספק סכום זה הנו בנוסף לסכומים ששילם הנתבע לתובעת עד כה. התובעת תשיב לנתבע את סכום הפיקדון בסך 2,185 ₪ שעכבה בידיה עד יום 1.7.2020.

כן אני מורה לעו"ד עמוס צדיקה להשיב לידי הנתבע את ההמחאה הבנקאית שהועברה לידיו על-ידי התובעת עד יום 1.7.2020.

הנתבע ישלם לתובעת את הסכום עליו הוריתי בס"ק א' תוך שלושים יום מהיום, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 4656/20 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקש: לאוניד רוזמן נ ג ד המשיבים: 1. הכונס הרישמי 2. עו"ד נדב לב – נאמן על נכסי החייב 3. אסתר רוזמן בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז בלוד מיום 9.6.2020 בפש"ר 14341-02-15 שניתנה על ידי כב' השופט רמי חיימוביץ בשם המבקש: עו"ד בן אורן ][]החלטה

בית המשפט הוסיף וקבע כי ככל שיזדקקו הצדדים לאקטואר לצורך חישוב הזכויות ואיזונן, הוא ממנה את 'מכון תצפית' (להלן: "האקטואר") למתן חוות דעת, והורה כי זו תנתן 30 יום לאחר שישלמו הצדדים את שכר הטירחה ויעבירו לידי האקטואר את החומרים הדרושים להכנת חוות דעתו.

ביום 31.3.2020 הגיש הכונס הרישמי (להלן: "הכנ"ר") את תגובתו לבקשה למתן הוראות, במסגרתה ציין כי על פי החלטת בית הדין הרבני מיום 23.5.2019, הגירושין בין החייב לגב' רוזמן לא הושלמו, והחייב לא הציג ראיות המוכיחות אחרת.

בנמקו את החלטתו, ציין כי הסמכות לניהול הליך פשיטת הרגל נתונה בידי בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט, אשר מהוה את הגורם המקצועי האמון על הערכת השווי הכלכלי הצפוי לצמוח לקופת פשיטת הרגל מבצוע פעולות אכיפה וגבייה.

...

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית אפוא.

העובדות וטענות הצדדים: המדובר בתביעה לפירוק שתוף בדירת מגורים בקרית שמונה.

כך נקבע בסעיף 9.7 להסכם: "שכר טירחת כונסי הנכסים ישולם על ידי המוכרים , וזאת מתוך כספי התמורה המלאה המפורטים בסעיף 9.2 לחוזה זה , בשיעור של 4% (2% כל אחד) בצרוף מע"מ כחוק." אביא להלן גם את נוסח סעיפים 9.1 וכן 9.2 להסכם על מנת להביא את התמונה במלואה: סעיף 9.1 קובע :" שווי מלוא התמורה בהתאם להסכמות הצדדים במהלך ההתמחרות הנו בסך של 650,000 ₪ (שש מאות וחמישים אלף ₪)

גם לא מדובר בסכסוך ביחס לעיזבון שכן הסיכסוך ביחס לעיזבון סבו של התובע (אבי הנתבעות) כבר הסתיים בהליך אחר שהתקיים בבית הדין הרבני בנתניה.

במכלול השיקולים שמובאים בחשבון בקביעת השכר נבחנים הקף הפעילות שנידרש הכונס לבצע, משך הפעילות והמאמצים שהושקעו בידי הכונס והכל תוך שקילת הנסיבות הקשורות בהליך.

...

להסכם נדחית.

כונסי הנכסים אינם נדרשים להמשיך ולטפל ברישום העיסקה (סעיף 5.6 להסכם) לסיכום נקודה זו, אני קובעת כי השכר של כונסי הנכסים יגזר מהסך של 162,500 ₪.

סיכום: אני מאשרת את הסכם המכר שנחתם בין הצדדים.

טענות כונס הנכסים בבקשה הכונס מבקש לקבוע את שכר טירחתו, בשים לב לעניינים הבאים: הכונס פעל ללא ליאות, בחריצות ונמרצות, אולם ניתקל בעיכובים ביראוקראטיים שהיו מול הרשויות השונות והצריכו זמן רב לקבלת האישורים והמסמכים הנדרשים לרישום בית משותף אצל המפקח על רישום המקרקעין ברחובות.

שכר טירחת כונסי נכסים – מסגרת נורמאטיבית כונס נכסים הוא אדם המתמנה בידי רשות שיפוטית על מנת לסייע לה בהגשמת משימות ויעדים שהיא אינה ערוכה לבצע בעצמה, והוא משמש למעשה כ"זרועה הארוכה" (מאור ודגני על כונס נכסים, כנוס נכסים בהוצאה לפועל ובהליכי אכיפה מנהלית (2015), עמ' 35).

...

לפיכך, אני קובע כי שכר טרחת הכונס יעמוד על סך של 100,000 ש"ח. לא נעלמו מעיני טענות המשיב 1 כי יש להשוות בין המקרה דנן לבין המקרה שנדון בעניין מימון, לרבות טבלת ההשוואה שצירף המשיב 1 לתגובתו לבקשה (סעיף 3).

אולם, אני סבור כי במסגרת ההליך הנוכחי אין מקום להכריע בטענות שהועלו על ידי המשיב 1 נגד משיבים אחרים וטענות אלו שמורות.

כפי שקבעתי בהקשר דומה בעניין מימון, אני סבור כי מדובר באינטרס משותף של כלל בעלי הזכויות במקרקעין ולא ניתן להשלים עם תוצאה לפיה כלל בעלי הזכויות יהנו מפעולת הכונס, מבלי שיישאו בשכר הוגן וממילא, המשיב 1 לא טען כי מדובר בפעולות שלא היו הכרחיות במסגרת ההליך (ראה גם: ה"פ (מחוזי ת"א) 17969-06-09 אפרתי מדפיס הרצליה בע"מ נ' אינבסטלום הולדינגס בע"מ (נבו 9.12.2018); ת.א. (שלום ת"א) 5793-93 אבי גביש כונס נכסים נ' רנטה יבלונסקה (נבו 21.12.2003)).

סוף דבר לאור מכלול האמור לעיל, אני קובע כדלקמן: שכר טרחת כונס הנכסים יועמד על סך של 100,000 ₪.

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רצ"פ 54228-01-23 כהן נ' ונטורה ואח' תיק חצוני: 531502 בפני כבוד השופט אוהד גורדון המבקש יוחנן מסעוד כהן על-ידי ב"כ עוה"ד ה' פישמן ונ' עטיה המשיבים 1. מנואל ונטורה על-ידי ב"כ עוה"ד י' כהן וא' דהאן 2. עו"ד יאיר כהן, כונס נכסים החלטה

בהסכם הפשרה צוין, כי כהן ביקש באמצעותו להסדיר את תשלום החוב "בתוספת הפצוי המוסכם האמור בפסק הדין, עד ליום התשלום בפועל". כהן הסכים לבקשה שהגיש קודם לכן ונטורה להגדלת החוב, ונקבעו הסדרים הנוגעים לאפשרות מימוש הדירה בידי כונס הנכסים ולפינויה מרצון.

כהן חזר על הטענה לפיה מיום שמונה כונס נכסים הופקעה מידיו היכולת לשלוט בלוחות הזמנים, וטען שיש להפחית את הפצוי היומי ממועד זה ואילך, וכן מן המועד בו שולם התשלום האחרון בגין הדירה ולא מן המועד בו עידכן הכונס על התשלום בתיק ההוצל"פ. כהן הוסיף וטען כי רשם ההוצאה לפועל לא דן בחלק מטענותיו, לפיהן יש לבטל ולהפחית את הריביות שנוספו בנגוד להסכם הפשרה, בשיערוך יתרת הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה, בהגדלת החוב בטעות ב-49,100 ₪ ובבקשת מר כהן לקבוע דיון בבקשה.

עוד נטען, שבדיעבד התברר שלתיק נוספו ריביות במשך התקופה שמיום חתימת הסכם הפשרה ועד ליום סגירתו, וזאת בנגוד להוראות ההסכם, וכי הרשם שגה כשהוסיף את שכר הטירחה לגובה החוב.

הסכמות, שהמרחק בינן לבין ביסוסה של טענת עושק הוא רב (וראו אישורו של כהן בסעיף 12 לתצהירו, כי יוצג בידי עורך דין ונועץ עמו טרם החתימה על הסכם הפשרה).

...

בית המשפט מצא שלא להתערב בהחלטת הרשם.

דיון לאחר שבחנתי את טענותיו של כהן, את המסמכים שהוצגו ואת תיק בית המשפט קמא, אני מוצא לדחות את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתגובה.

הכרעה מטעמים אלה, לא אוכל לקבל את בקשת רשות הערעור והיא נדחית.