בנוסף, תבעה פיצוי בגין ירידת ערך בשל אי התאמות למיפרט הטכני בסך של 138,700 ₪, פיצוי בגין בניית קירות אשקלית זולים יותר בסך של 5,300 ₪, פיצוי בגין איחור במסירה בסך של 81,320 ₪, שווי ריבית בגין תמורה ששילמה בסך של 100,552 ₪, החזר שכר טירחת מומחים מטעמה בסך של 13,190 ₪ ופצוי בגין עגמת נפש בסך של 100,000 ₪.
הנתבעות 1-3 הגישו את חוות הדעת של המודד ושמאי המקרקעין יצחק אברבוך מיום 2.5.2019 ושל המהנדס רפאל גיל מיום 2.5.2019.
בסעיף 20.1 להסכם המכר נכתב כדלקמן: "מוסכם על הצדדים כי איחור במסירת הדירה, שאינו עולה על 90 יום, לא יחשב כהפרה המזכה את הקונה בפצוי. בגין איחור במסירה ישלם המוכר לקונה, החל מהיום ה-90 לאיחור ובמשך עד 6 חודשים לאחר מכן, פיצוי מוסכם, קבוע, סופי ומוחלט בשיעור של שכ"ד בשיעור 650 $" בנספח השינויים (סעיף 22) בוטלה ההגבלה של 6 חודשים והסכום שונה ל-750 $ לחודש.
בכתב הויתור נכתב במפורש כדלקמן כי "בחתימתנו על מיסמך זה, הרינו לאשר, כי אנו מוותרים בזאת על כל טענה ו/או דרישה ו/או תביעה מכל מן וסוג שהוא, בקשר עם מועד מסירת הדירה ו/או תשלום זה וכל הקשור בכך, והתשלום הנ"ל מהוה פיצוי סופי ומוחלט". דרישת הפצוי נובעת מטענתה לאיחור במסירה ולפיכך כתב הויתור חל על דרישה זו.
זאת ועוד, חוזה המכר בסעיף 20.1 קובע מנגנון של פיצוי בגין איחור במסירה.
אשר להוצאות משפט: בהיתחשב בכך שרק חלק קטן מסכום התביעה היתקבל, אני פוסק לטובת התובעת על הצד הנמוך הוצאות בסכום כולל בסך של 10,000 ₪.
...
התביעה נגד הנתבעות 1 ו- 2 נדחית, התובעת תשלם לנתבעות אלה הוצאות בסך כולל של 10,000 ₪.
התביעה נגד הנתבעות 4 ו-5 נדחית.
התובעת תשלם לכל אחת מנתבעות אלה הוצאות בסך של 10,000 ₪.
