שכר טרחת עורך דין על בסיס שעות עבודה

כך למשל, לעיתים השכר הראוי חושב בדרך של אומדנה [ת"א (מחוזי מרכז) 2710-04-08 עו"ד מנחם גלברד ואח' נ' קבוץ גבעת השלושה אגודה שיתופית ואח' (פורסם, 26.1.2012)], או על בסיס של שעות העבודה שהשקיע עורך הדין בפועל במסגרת פועלו לפי הסכם שכר טירחה.

...

שאלתי את עורך הדין בדיון האם להבנתו ההסכם הראשון בטל בחתימת ההסכם השני, והוא השיב - שלא, אך הסכים שאין לגבות פעמיים [עמ' 4 לפרו']: "אני מסביר שלא הייתי גובה פעמיים, אלא השאלה הזו היא תיאורטית וגם כשאינה רלוונטית, אני חלילה לא נותן ל ביהמ"ש ציונים או הערכות, אין זה מתפקידי. יחד עם זאת, בהסכם השני כמו בראשון, מצויין כי מה שנגבה בשכט' יהיה שלי ואני יכול לקזז את זה". טרם אפנה להסכם השני, אעצור לדיון ביניים ואבהיר כי, בנסיבות, אינני מקבל את עמדת עורך הדין בסיכומים מטעמו כי הוא זכאי להיפרע מהלקוח על פי הוראת סעיפים 7 ו-8 להסכם הראשון.

לאור ממצאי וניתוחם בדיון לעיל, אני קובע כי הלקוח בענייננו זכאי לבטל את סעיף 2 בהסכם שכר הטרחה השני - עקב פגם ברצון, וזאת משהתקשר בהסכם שכר הטרחה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה מצד עורך הדין.

סוף דבר התביעה הנדונה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבע ישלם לתובע סך של 10,622 ₪.

לעניין זה ר' דברי כב' השופט ח' מלצר בפסק הדין בעיניין ארליך (פסקה 33): "עולה השאלה כיצד יחולק שכר הטירחה שנקבע לפי תוצאות הליך העירעור ... עם זאת, דומה שניתן ליישב קושי זה גם לאור הפרשנות המוצעת על ידי המערערת - זאת, על-ידי חלוקת שכר הטירחה המרבי, המחושב לפי הסכום שנפסק לטובת הניזוק בתום הליך העירעור, בין עורכי הדין המייצגים, למשל לפי מידת תרומתם להשגת התוצאה שהתקבלה בתום הליך העירעור (ראו: אנגלרד, פיצויים, בעמ' 666. עיינו גם: דעת המיעוט של חברתי, השופטת א' חיות, בעיניין מורגנשטרן). לעניין הצורך בהבטחת שכר טירחה ראוי לעורך דין שהוחלף או שטיפולו הופסק מסיבות שונות – ואופן קביעת הקפו של שכר טירחה זה במקרים שכאלה באופן כללי – ראו: ע"א 136/92 ביניש-עדיאל – עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114, 126-124 (1993)); ע"א 5854/06 חיים קורפו עו"ד נ' סורוצקין– 20.3.2008); ענין ידידיה גורן; **** פרידמן ונילי כהן, חוזים כרך ג' עמ' 80-78 (2003 ))." כך העיד גם המומחה מטעם התובע, עו"ד דוד אור חן: "בדקתי שכר ראוי. הסתכלתי על הקף העבודה והשעות ולפי זה ניתחתי שכר ראוי" (סעיפים 4 ו-6 לחוות דעתו, ת/2 ועדותו בעמ' 12, ש' 1-2).

בשים לב למיגבלה הקבועה בדין לשכר הטירחה, יש לקבוע את חלקם של כל אחד מהצדדים, התובע והנתבע 2, בהתאם לחלקם היחסי מכלל הטיפול בתביעה – ולא על בסיס הערכה של שעות העבודה שהשקיע התובע או השלב הדיוני אליו הגיעה התביעה במנותק מבחינת הקף העבודה שבוצעה עד שלב זה יחסית לכלל העבודה שהושקעה בתיק, כפי שעשה עו"ד דוד אור חן. מהמסמכים שעמדו בפניי, עולה כי אלה הן הפעולות שבוצעו על-ידי כל אחד מהצדדים, התובע והנתבע 2: התובע הכין את כתב התביעה, בקשה למינוי מומחים, בקשה לתשלום תכוף, הופיע לשני קדמי משפט, ערך גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון.

...

בנסיבות אלה, אני קובעת כי התובע זכאי לשכר טרחה בסך 8,000 ₪ בגין ליווי הנתבע 1 בתביעותיו מול המוסד לביטוח לאומי בין מרץ 2011 עד יוני 2012.

משכך, ישלם הנתבע 1 לתובע 5,000 ₪.

ה – סופו של דבר אשר על כן, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומורה כדלקמן: א. הנתבע 2 ישלם לתובע 21,866 ₪.

כן הוסכם בין הצדדים כי יינתן פיצוי לחברי הקבוצה בגין נזקיהם בדמות ייעוץ ראשוני חינם בהקף כולל של 450 שעות עבודה, על בסיס כל הקודם זוכה (זאת בהנתן כי עלותה של כל שעת ייעוץ עומדת על סך של 500 ש"ח בתוספת מע"מ – היינו שווי ההטבה עומד על סך של 225,000 ש"ח בתוספת מע"מ).

לנוכח ההסדר שהושג, אני סבור כי יש בהתחייבויות המשיבה והצד השלישי – כדי להגשים מטרה זו. בהתאם לדין, תשלום של גמול ושכר-טירחת עורך דין התובע הייצוגי כפוף לבחינה האם האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה (היינו, כי אין מדובר בתביעת סרק) כמו גם נידרש בית המשפט לבחון את התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה (ר' ת"צ 5445-06-19 יחיאל ברזילי נ' רולדין בע"מ (16.1.20)).

כייון שלחברי הקבוצה צמחה תועלת בעקבות הליך יש מקום לפסיקת גמול ושכר טירחה בשיעור ההולם את התועלת שצמחה לציבור ולקבוצה הרלוואנטית (ר', למשל, ע"א 8114-14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.18) ו-ע"א 689-16 עבדאלקאדר נסאר נ' עיר השעשועים בע"מ (7.5.18); וראה גם: ת"צ (תל אביב-יפו) 29851-04-16 תנועת אומ"ץ אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי נ'  רשות מקרקעי ישראל (4.4.21)).

...

לנוכח ההסדר שהושג, אני סבור כי יש בהתחייבויות המשיבה והצד השלישי – כדי להגשים מטרה זו. בהתאם לדין, תשלום של גמול ושכר-טרחת עורך דין התובע הייצוגי כפוף לבחינה האם האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה (היינו, כי אין מדובר בתביעת סרק) כמו גם נדרש בית המשפט לבחון את התועלת שהביאה בקשת האישור לחברי הקבוצה (ר' ת"צ 5445-06-19 יחיאל ברזילי נ' רולדין בע"מ (16.1.20)).

כך בענייננו, אני סבור כי אין מדובר כלל ועיקר בתביעת סרק אשר הוגשה על ידי המבקשים משבמסגרתה הונח יסוד סביר לנטען בה – וזה נתמך בראיות לכאורה שצורפו לכתבי טענות הצדדים.

סוף דבר לנוכח האמור, אני מאשר את בקשת ההסתלקות ונותן לה תוקף של פסק דין.

בהתאם, התביעה האישית של המבקשים נדחית ובקשת האישור נמחקת.

גמול ושכר הטירחה השיקולים לקביעת שכר טירחה במסגרת הסדר פשרה נקבעו בסעיף 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות ובהם נמנים התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה; מורכבות ההליך והטרחה שנטל על עצמו עורך הדין המייצג והסכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה וההוצאות שהוציא לשם כך; מידת החשיבות הציבורית של התובענה; האופן שבו נוהל ההליך והפער בין הסעד המבוקש בבקשה לאישור לבין אלה המוסכמים בהסדר המוצע.

ההלכה הפסוקה לעניין קביעת שכר הטירחה נקבעה בע"א 2046/10 עיזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) (להלן: "הילכת רייכרט"), שם נקבע כי יש להשתמש בשיטת האחוזים (להבדיל מחישוב שכר טירחה על בסיס שעות עבודה בפועל) כדרך אומדן לפסיקת שכר טירחה בתובענות ייצוגית.

...

לגופה של הודעת ב"כ היועמ"ש טען המבקש כי בעוד שמקובלת עליו ההערה לפיה יש להציב שלט המבהיר מה מקורה של ההנחה המוענקת לפי הסדר הפשרה, אין לדבריו שחר לטענת ב"כ היועמ"ש כי הפסיקה מקבלת בספקנות הסדרי פשרה מסוג ההסדר שלפניי, באופן המצדיק הפחתה בשכר הטרחה במקרים אלו, וטען כי הפסיקה קיבלה הסדרים מסוג זה כמקובלים ולגיטימיים.

הגעתי למסקנה זו בהתבסס על השיקולים הבאים: סיכויי התובענה להתקבל: לדידי, סיכויי התובענה להתקבל הם משמעותיים, גם אם, ככל תביעה, גם התביעה שלפניי כרוכה גם בסיכונים מסוימים.

לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה כמכלול של איזונים המבטאים שקלול טענות וקניית סיכונים של כל צד, סברתי כי ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, לרבות מנגנון הפיצוי אשר נועד להיטיב עם חברי הקבוצה על אף היעדר היכולת להשיב להם ישירות את כספם, מהווה מנגנון הוגן למימוש אינטרס ההשבה בנסיבות המקרה.

בין הטעמים האפשריים שהועלו בפסקי־דין אלה ואחרים למתן פטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה הועלו הטעמים הבאים: קיימת שאלה פרשנית שבאה לראשונה לפתחו של בית המשפט במסגרת ההליך; היות המשיבה גוף ציבור שמצבו הכלכלי אינו איתן (ולכן חיוב בתשלום אגרה יפגע באופן עקיף בציבור) וטעמים דומים אשר המשותף להם הוא, כלשון החוק, היותן "מיוחדות". אף אני סבור כי כאשר נעשה שימוש בתיבה "טעמים מיוחדים" לא די בכך שהצדדים הגיעו להסדר פשרה בשלב מוקדם יחסית של ההליך.

סוף דבר והוראות אופרטיביות בהתאם לסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מאשר את הסדר הפשרה ובתוך כך את הגדרת הקבוצה, כפי שהגדירו הצדדים בסעיף 3 להסדר הפשרה, עילות התובענה, השאלות המהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, הסעדים הנתבעים כפי שפורטו בה ועיקרי הסדר הפשרה (הכול כפי שפורט לעיל בפתח פסק־דין זה).

בניסיון למצוא עוגן לטענתו, הפנה הנתבע להחלטת ועדת שכר טירחה של לישכת עורכי הדין שלדבריו מאפשרת לו לקזז שכר טירחה א' שנפסק בתיק הוצאה לפועל קודם להעברת הפקדון לידי התובעת, וללא קשר לסכום הגביה בפועל (נספח ג' לסיכומי התובעת).

תנובת הדרום/תנובת אילת/יוסף אלפסי מחומר הראיות הוכח כי תיק תנובת הדרום אלפסי הוגדר על ידי התובעת כתיק לא שיגרתי, על כן הוסכם כי שכר הטירחה ישולם לפי שעות עבודה ולא על בסיס הצלחה בגביה (נספח 37 לתצהירו של מר ברק).

...

בנוסף ישלם הנתבע לתובעת אגרת משפט, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

התביעה הנגדית מתקבלת באופן חלקי, והנני מחייבת את הנתבעת שכנגד לשלם לתובע שכנגד את הסכום של 48,355 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה הנגדית ועד התשלום המלא בפועל.

בנוסף תשלם הנתבעת שכנגד לתובע שכנגד חלק יחסי מאגרת משפט בשיעור של 10%, וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.